אפי איתם: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mikimik (שיחה | תרומות)
←‏עריכת ההקדמה: עדכון פתיח מוויקיפדיה
Marloweperel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 26:
* "יש להפוך את רשימת החמאס הנבחרת לרשימת חיסול של צה"ל. רק חיסול כעת של מנהיגות הטרור הנבחרת תוכל להצמיח בעתיד הנהגה אחרת שוחרת שלום". ~בדיון בכנסת על אנטישמיות, בעקבות נצחון החמאס [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3207055,00.html]
* "אנחנו נצטרך לעשות שלושה דברים: לגרש את רוב רובם של ערביי יהודה ושומרון מכאן. אי-אפשר עם כל הערבים האלה ואי-אפשר לוותר על השטח, כי כבר ראינו מה הם עושים שם. חלקם אולי יוכלו להישאר בתנאים מסוימים, אבל רובם יצטרכו ללכת. נצטרך להכריע הכרעה נוספת, וזה לסלק את ערביי ישראל מהמערכת הפוליטית. גם כאן הדברים ברורים ופשוטים: גידלנו לנו גיס חמישי, חבר של בוגדים מהמעלה הראשונה, ולכן לא נוכל להמשיך לאשר נוכחות כל-כך עוינת וכל-כך גדולה בתוך המערכת הפוליטית של ישראל. הדבר השלישי: נצטרך לפעול פעולה שונה מכל מה שידענו עד היום אל מול האיום האיראני. אלה שלושה דברים שיחייבו שינוי במוסר המלחמה שלנו". ~בטקס אזכרה לסגן עמיחי מרחביה ז"ל, שנפל במלחמת לבנון השניה [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3302258,00.html]
==על מלחמה==
* "מצד אחד המלחמה היא נוראה. שוכב לידך מישהו ופתאום פורחת לו איזו שושנה קטנטנה על המצח והוא איננו. הוא לא יחזור. זה האובדן הכי נורא שיכול להיות. אבל מצד שני זה ודאי לא דומה לרצח וגם לא למוות ברעידת אדמה ולא לכל מיני מיתות של היחיד. כי בימים קשים, ימי רעה, יש גם איזו גדולה. אני לא יודע בדיוק מה המלה כאן. באנגלית אומרים גלורי. אולי שגב. כן, שגב. יש במלחמה איזו הופעה של הדברים שהם הנשגבים שבאדם." ~ בראיון ב"הארץ" 20/03/02 ([http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=143730]).
* "עד היום הדבר שגורם לעיניים שלי להתלחלח הוא כשאני רואה אנשים צעירים עמוסי פקל"ים ההולכים לפעולה והופכים לצלליות על קו האופק. זה כל כך דרמטי בעיני, זה הדבר שהכי מרגש אותי. כי זה ניסיון העקידה. כל פעם מחדש זה ניסיון העקידה. ובדבר הזה יש איזו עלייה. איזה עולה. קח את המלה לקרב. מצד אחד יש בה את ההקשרים הכי נוראים של אובדן חיים. אבל מצד שני יש בה התקרבות. יש בה משהו שמקרב אותך לליבת האמיתיות שלך. ליבת טעם החיים שלך." ~ בראיון ב"הארץ" 20/03/02 ([http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=143730]).
* "כשהייתי סגן צעיר במלחמת יום הכיפורים ובלמתי עם בזוקה את הטנקים הסוריים על הגדרות של מחנה נפח היתה לי תחושת התעלות. אני מוכרח להגיד את זה. זו לא חדוות מלחמה. אני לא מציע ליזום קרבות בשביל זה. אבל אני באותו רגע חשתי איזה סיפוק ושמחה מוחלטים. בהתחלה היה פחד. לא הפחד למות אלא הפחד לפשל. הפחד שלא אצליח לעצור אותם. אבל אחר כך ירד עלי איזה שקט כזה. ופתאום הכל התחבר לי. עין גב וחרב הנצורים ואין עם נסוג מחפירות חייו. לא שחשבתי באותו רגע במושגים האלה, אבל פתאום הכל היה ברור ונהיר. הרגשתי שאני עושה את הדבר שבשבילו באתי לעולם." ~ בראיון ב"הארץ" 20/03/02 ([http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=143730]).
* "לא נולדתי למלחמה. אבל נולדתי לתוך סיפור שכל העניין שלו היה שאני אוכל יום אחד לעמוד ולהציל את עם ישראל. אצלי זה מאוד פשוט, לא בומבסטי. המלחמה היתה קשה, אכזרית, נפלו בה חברים. לא שמחתי עליה עצמה. אבל דברים התגלגלו כך שלי יצא להיות בנקודה קריטית בגורל קרב שהיה קריטי למערכה כולה. כלומר היה מצב שבו אני נקראתי להציל את מדינת ישראל. ועמדתי בו. אז היו לי אחר כך בחיים שמחות של חתונה ושל לידת הילדים אבל אלה שמחות פרטיות, הן ללא השוואה כלל. כי באותו רגע הרגשתי שאני עומד בדיוק במקום שבו נולדתי להיות." ~ בראיון ב"הארץ" 20/03/02 ([http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=143730]).
* "." ~
 
==קישורים חיצוניים==