מאיר הר-ציון: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
ויקיזציה
שורה 1:
[[קובץ:Dayan w Kuntila Raid comm.jpg|ממוזער|250px|מאיר הר-ציון עומד ראשון משמאל, לצד [[אריאל שרון]] ו[[משה דיין]], אוקטובר 1955]]
'''[[W:מאיר הר-ציון|מאיר הר-ציון]]''' (נולד בהרצליה ב-1934ב־1934) היה, מלוחמי [[w:יחידה 101|יחידה 101]] ומגיבורי פעולות התגמול בשנות ה-50ה־50, ממקימי סיירת הצנחנים ומפקדה הראשון.
 
* "אם תקום פה מדינה פלשתינית זה יהיה תחילת הסוף שלנו. הפלשתינים, בשטחם, לא יכולים לעשות שום דבר חוץ מלמרר לנו את החיים בצורה כזו שאנחנו נסתלק. אם חס וחלילה זה יקרה, זה יהיה תחילת הסוף." ~ בראיוןמתוך ל"מעריב" 23/2/2005 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART/874/182.html ראיון]) לעיתון "מעריב", 23 בפברואר 2005
* "חבר'ה אל"ף אל"ף." ~ על אנשי הציונות הדתית, מתוך [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/884/202.html ראיון] ל[[עפר שלח]] בעיתון "מעריב", 29 באפריל 2009
* "הצבא, שיכול לעשות דברים גדולים, שמקבל לידיו נוער שרוצה שיהיה לנו שטח משלנו, משותק בגלל הפחד שאנשים ייהרגו." ~ מתוך ראיון לעפר שלח ב"מעריב" 29/4/2009 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/884/202.html ראיון]). ל[[עפר שלח]] בעיתון "מעריב", 29 באפריל 2009
* "הקיבוצים היו פעם העילית, חוד החנית של הציונות. והם נפלו עד לאפס. נעלם החינוך לאהבת המקום, שפעם היה מובן מאליו." ~ מתוך ראיון לעפר שלח ב"מעריב" 29/4/2009 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/884/202.html ראיון]). ל[[עפר שלח]] בעיתון "מעריב", 29 באפריל 2009
* "תמיד רציתי להיות חקלאי, הוא אומר. אחרי שנפצעתי, הדבר היחיד שחשבתי היה 'אוי, לא אוכל להיות חקלאי.' אבל עם הכלהכול, בניתי את החווה וגידלנו פה מאות ראשי בקר והכל היה טיפ-טופטיפ־טופ." ~ מתוך ראיון לעפר שלח ב"מעריב" 29/4/2009 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/884/202.html ראיון]). ל[[עפר שלח]] בעיתון "מעריב", 29 באפריל 2009
* " בלי שטח אדמה, הכלהכול הבל הבלים." ~ מתוך ראיון לעפר שלח ב"מעריב" 29/4/2009 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/884/202.html ראיון]). ל[[עפר שלח]] בעיתון "מעריב", 29 באפריל 2009
* "הפעם אנחנו כוח. איננו כנופיה קטנטונת של ארבעה או שישה המתגנבת בחרדה, התוקפת בזהירות, המשאירה מאחור את נפגעיה, באם ישנם. אנחנו כוח. אנחנו חזקים, ובמבט אחד אל השורה הארוכה והדוממת דיו כדי להשתכנע בזאת לגמרי." ~ לפני היציאה לפעולה כנגד מוצב כיסופים., מתוך ספרו "פרקי יומן".
* "אני צועד בראש. הרגשה כבירה. אני סוטה ימינה, השורה כולה אחרי. אני מתכופף ומיד כבמטה- קסםכבמטה־קסם מתכופף אחרי כל הטור הענקי. הטור בוטח בי. אני מצטרף אליו בזאת בכל לבי." ~ על פעולת כיסופים., מתוך ספרו "פרקי יומן".
* "לעלות, להעפיל על הר, עד ראשו, עד הפיסגההפסגה. הפיסגההפסגה היא המטרה, הפיסגההפסגה היא חלום. הפיסגההפסגה היא שלווה. וככל שגדול המאמץ לכבוש את הפיסגההפסגה, כן גדול האושר כשמגיעים אליה." ~ מתוך ספרו "פרקי יומן".
* "אני עובר על פני השורות הרובצות על הארץ. האפילה מכסה את פניהם. הם שקטים ודרוכים, מכסים במבט השקט את המתיחות העצומה הממלאה את הכלהכול. אלה הרגעים הקשים ביותר, בהם כל אחד שקוע בתוך עצמו. מהרהר ושותק." ~ בטרם פעולת כנרת., מתוך ספרו "פרקי יומן".
 
* "אם תקום פה מדינה פלשתינית זה יהיה תחילת הסוף שלנו. הפלשתינים, בשטחם, לא יכולים לעשות שום דבר חוץ מלמרר לנו את החיים בצורה כזו שאנחנו נסתלק. אם חס וחלילה זה יקרה, זה יהיה תחילת הסוף." ~ בראיון ל"מעריב" 23/2/2005 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART/874/182.html])
* "חבר’ה אלף אלף ." ~ על אנשי הציונות הדתית. מתוך ראיון ל[[עפר שלח]] ב"מעריב" 29/4/2009 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/884/202.html]).
* "הצבא, שיכול לעשות דברים גדולים, שמקבל לידיו נוער שרוצה שיהיה לנו שטח משלנו, משותק בגלל הפחד שאנשים ייהרגו." ~ מתוך ראיון לעפר שלח ב"מעריב" 29/4/2009 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/884/202.html]).
* "הקיבוצים היו פעם העילית, חוד החנית של הציונות. והם נפלו עד לאפס. נעלם החינוך לאהבת המקום, שפעם היה מובן מאליו." ~ מתוך ראיון לעפר שלח ב"מעריב" 29/4/2009 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/884/202.html]).
* "תמיד רציתי להיות חקלאי, הוא אומר. אחרי שנפצעתי, הדבר היחיד שחשבתי היה 'אוי, לא אוכל להיות חקלאי.' אבל עם הכל, בניתי את החווה וגידלנו פה מאות ראשי בקר והכל היה טיפ-טופ." ~ מתוך ראיון לעפר שלח ב"מעריב" 29/4/2009 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/884/202.html]).
* " בלי שטח אדמה, הכל הבל הבלים." ~ מתוך ראיון לעפר שלח ב"מעריב" 29/4/2009 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/884/202.html]).
* "הפעם אנחנו כוח. איננו כנופיה קטנטונת של ארבעה או שישה המתגנבת בחרדה, התוקפת בזהירות, המשאירה מאחור את נפגעיה, באם ישנם. אנחנו כוח. אנחנו חזקים, ובמבט אחד אל השורה הארוכה והדוממת דיו כדי להשתכנע בזאת לגמרי." ~ לפני היציאה לפעולה כנגד מוצב כיסופים. מתוך ספרו "פרקי יומן".
* "אני צועד בראש. הרגשה כבירה. אני סוטה ימינה, השורה כולה אחרי. אני מתכופף ומיד כבמטה- קסם מתכופף אחרי כל הטור הענקי. הטור בוטח בי. אני מצטרף אליו בזאת בכל לבי." ~ על פעולת כיסופים. מתוך ספרו "פרקי יומן".
* "לעלות, להעפיל על הר, עד ראשו, עד הפיסגה. הפיסגה היא המטרה, הפיסגה היא חלום. הפיסגה היא שלווה. וככל שגדול המאמץ לכבוש את הפיסגה, כן גדול האושר כשמגיעים אליה." ~ מתוך ספרו "פרקי יומן".
* "אני עובר על פני השורות הרובצות על הארץ. האפילה מכסה את פניהם. הם שקטים ודרוכים, מכסים במבט השקט את המתיחות העצומה הממלאה את הכל. אלה הרגעים הקשים ביותר, בהם כל אחד שקוע בתוך עצמו. מהרהר ושותק." ~ בטרם פעולת כנרת. מתוך ספרו "פרקי יומן".
==נאמר עליו==
* "כמפקד מחלקה, מפקד פלוגה ומפקד הסיירת החטיבתית נשא מאיר הר-ציון תמיד במשימות הקשות ביותר. תוך זמן קצר הפך מאיר ללוחם הנועז ביותר של יחידת 101 והצנחנים, לסייר מעולה ואולי המעולה ביותר שידע צה"ל מעודו." ~ [[אריאל שרון]] כותב על מאיר הר-ציון ([http://www.ynet.co.il/yaan/0,7340,L-143475-MTQzNDc1XzExNTQ2MjYyNl8xNDg2ODcyMDAeq-FreeYaan,00.html כותב על מאיר הר-ציון])., מתוך אנציקלופדיה ynet
* "אני יוצא מהר ציון מדוכדך, ולא כל כך ברור לי למה. אף שגם אני הכרתי את ספר הצנחנים בעל פה, הוא לא היה מגיבורי ילדותי. הדברים שאמר לא הפתיעו בדבר. בחלקם, למרות תיאוריות הקונספירציה והפרשנות ההיסטורית הפשטנית, יש היגיון. נדמה לי שבעיקר אני מדוכדך כי האיש הזה, כמעט לבדו על ההר, במטבח שמרוהט כמו פעם ועם מזגן מיושן, היה פעם לא רק סמל ישראלי, אלא גם מייצג. ומה שהחליף את הישראליות שלו, פשטנית ככל שתהיה, לא טוב בעיניי בשום דבר." ~ מתוך ראיון לעפר[[עפר שלח]] ב"מעריב"מתוך 29/4/2009 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/884/202.html כתבה]). בעיתון "מעריב", 29 באפריל 2009
* "אני זוכר שאמרתי אז למאיר (הר קראנו לו): 'קיבלנו יד חופשית בהר חברון.' לפני עומד בחור כבן 20, הלילה ליל שלג ולפניו מסע רגלי של 42 ק"מ אל היעד, וזאת בצה"ל של אז, שלא חלם על הליקופטרים ועל אמצעי ראיית לילה. המסע הזה דרש ניווט לילה על פי מפה וכוכבים אל היעד, וכל זאת כדי להגיב מהר על פעולת הרצח. מאיר החליט וקבע שאפשר לבצע. אני חושב שהיו מעטים שהיו שמחים לעשות את המהלך הזה בלילה אחד, היו איתו עוד, היה איתו גם קצ'ה שעד היום עוד עושה מילואים בהתנדבות ועוד שניים אחרים. תוך כדי המסע המפרך בשלג עמוק ובקור מקפיא אל היעד מציעים חבריו לשנות את המשימה ולבצע את אותו הדבר בכפר חלחול הקרוב. למרות העייפות והקושי הפיזי מאיר מתעקש על חברון וכך הוא מתאר זאת ביומנו: 'אנחנו לא הולכים לשום חלחול, אנחנו מבצעים. מבצעים למרות כל הפיתויים הרגשות המשכרים מבצעים וחסל, מבלי לברר לעצמנו ברגע זה למה מדוע ואיך.' והמשימה אכן הושלמה כמתוכנן." ~ [[אריאל שרון]], עלמתוך מאיר הר- ציון([http://www.202.org.il/Pages/tagmul/arik_sharon.php הרצאה], 20 במרץ 2003
* "ביום ה-11 בדצמבר 1955, פקד סגן מאיר הר-ציון על כוח משנה בפשיטות על מערכת העמדות הסוריות לחוף הכנרת. בדרכו אל היעד שנקבע לו - מוצב קורסי, נהג את יחידתו בציר-תנועהבציר־תנועה קשה ביותר והפעילה תוך גילוי אומץ לב ומנהיגות מופתית, נגד אויב עדיף מספרית, עד להשגת המשימה במלואה." ~ עיטור העוז שהוענק למאיר הר- ציון בעקבות פעולת כנרת ([http://www.aka.idf.il/iturim/asp/displayOneSoldier.asp?docId=28224 מקור]).
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה= מאיר הר-ציון}}
 
{{מיון רגיל:הר-ציון, מאיר}}
[[קטגוריה:חיילי צה"ל]]