אמנון ליפקין-שחק: הבדלים בין גרסאות בדף

* "השלבים הראשונים התבצעו די כמתוכנן. הגענו לחוף, נחתנו. אני אפילו זוכר די קרוב לזה בית- מלון מואר שאנשים הסתובבו בו. המכוניות חיכו לנו למעלה. נכנסנו לתוכן וכל כוח יצא ליעדו. הגענו למקום החנייה, זה היה רחוב עם עלייה קטנה, החנינו את המכוניות ויצאנו. אבידע שור וחגי מעיין מהסיירת הלכו קדימה. הם היו לאחר אימוני לוט"ר, האקדחים שהם נשאו היו עם משתיקי קול. אחריהם הייתה עוד חוליה, ובסך הכל הכוח שלנו מנה תשעה- עשר אנשים, כאשר באוטו נשארו שלושה נהגים, רופא ולוחם שייטת שהיה צריך לעשות לנו את הקישור עם סירות הגומי, והוא נשאר לאבטח את הנהגים ואת הרופא. אנחנו היינו שבעה או שמונה שהלכנו לבניין. את חומרי הנפץ השארנו בתא המטען של האוטו, כי היו שם מאתיים חמישים ק"ג. היינו צריכים לטהר את הבניין ואז לקרוא למכונית עם חומרי הנפץ, להוציא מהבגאז', לפזר את חומרי הנפץ, לפוצץ ולסגת עם המכוניות אל החוף. שמענו את הירי של האקדחים עם משתיקי הקול, ושניות אחר- כך התחילו פרצי ירי של נשק אוטומטי. היה ברור שמשהו פה לא לגמרי מתנהל לפי התוכנית. בגלל שהרחוב היה קמור, לא היה קשר עין עם חגי ואבידע, וקראתי להם. הגעתי למקום שיש קשר עין וקראתי להם בקשר. לא הייתה תשובה בשני מכשירי הקשר שלהם. ראינו שיורים מתוך רכב שעמד חמישים מטר בצד, במעלה הרחוב. צריך לזכור שמדובר ברחוב אזרחי. כשהלכנו בו, אנשים עמדו במרפסות. מרגע שהתחיל הירי, הרבה אנשים יצאו ליראות מה קורה. התחילו חילופי אש וזריקת רימונים גם מהקומות הגבוהות של הבניין. ירינו אל הבניין והשתלטנו על תחתיתו, והאש משם נפסקה." ~ על מבצע "אביב נעורים". מתוך ראיון בעיתון "במחנה" 30.3.07 ([http://www.gvura.org/a205776-%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%99-%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%9C-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA]).

* "אנשים ניסו לרדת במעלית, וחסמנו את פתח חדר המדרגות, כשכמה אנשים מיושבי הבניין ניסו לצאת החוצה הם נהרגו ביציאה. קראנו לרכב עם חומר הנפץ. מנחם זטורסקי, שלימים היה מפקד הנח"ל, היה מ"פ החבלה שהצטרף אלינו. הוצאנו מהאוטו את חומרי הנפץ. כשהגענו לתחתית הבניין ראינו שאבידע נהרג וחגי היה פצוע. את אבידע הכנסנו לתא המטען ואת חגי שמנו במושב האחורי ואמרנו לנהג לרדת לרופא. הרכב ירד למטה, ואנחנו פיזרנו את חומר הנפץ. הפעלנו את מנגנון ההשהיה וירדנו לכלי הרכב. כשהגענו לחניון ראיתי שיש שני כלי רכב, והרכב עם אבידע וחגי חסר. ניסינו לקרוא לו בקשר והוא לא ענה. שאלתי את האנשים איפה הוא. הם לא ידעו. הם רק ראו אותו חולף בנסיעה. הדבר היה מאוד מטריד. התחלנו לנסוע לכיוון חוף הפינוי. די בתחילת הנסיעה שמענו את הפיצוץ הגדול. כשהגענו לחוף ראינו את הרכב, שמסיבה לא ברורה לא עצר אצל הרופא, והוא התחיל לטפל בחגי שאיבד הרבה דם. קראנו לסירות הגומי, התפנינו לסטי"לים ושם חגי נפטר בחדר הניתוח. יגאל הוטס מהסטי"ל לרמב"ם. שאלתי אחר כך את הנהג של האוטו למה הוא לא עצר אצל הרופא- הוא היה בחור יותר מבוגר מאיתנו, שנלחם כנער גם במלחמת השחרור. הוא אמר שהוא חשב שאף אחד לא ייצא משם והוא ייקח אותם לחוף, וכשמישהו יבוא לפנות הוא לפחות יספר מה היה. מה שהוא לא ידע זה שמכשיר הקשר לסירות הגומי לא היה אצלו. הוא היה אצלנו. כך שאם לא היינו מגיעים או אם היינו מחליטים לשנות את חוף הפינוי- כנראה שהוא לא היה מצליח להוציא אותם משם." ~ על מבצע "אביב נעורים". מתוך ראיון בעיתון "במחנה" 30.3.07 ([http://www.gvura.org/a205776-%D7%94%D7%AA%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%A4%D7%A8%D7%A6%D7%99-%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%A9%D7%9E%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94%D7%9C-%D7%9C%D7%A4%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA]).

* "מגיע להם לחטוף את כל מה שאפשר להכניס להם – ובלי וזלין." ~ רא"ל במיל' אמנון ליפקין- שחק על מה שצריך לעשות למי שזייף את [[W:מסמך גלנט|מסמך גלנט]] ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/147/185.html]).

 

* "בליל ה-9-10 באפריל 1973, בפשיטה על בנין החזית הדמוקרטית בבירות, פקד סא"ל אמנון שחק על הכח הפושט. בתחילת הקרב, נפגעו שלושה לוחמים, שהיו שליש הכוח הפושט, על שארית הכוח נפתחה אש, הן מהיעד עצמו (בניין בן שבע קומות) והן על-ידי מחבלים, שהגיעו מהסביבה הקרובה. למרות הנפגעים, אש האויב החזקה, וחוסר האפשרות לקבל סיוע מכוחות אחרים, התמיד סא"ל אמנון שחק בביצוע המשימה. הוא פינה את הנפגעים, השמיד את כח האויב ופוצץ את הבנין. במעשיו אלה, הוכיח מנהיגות מעולה, קור רוח, אומץ לב ותושייה למופת. על מעשה זה הוענק לו: עיטור העוז." ~ עיטור העוז השני שהוענק לליפקין- שחק על חלקו במבצע "אביב נעורים" ([http://www.aka.idf.il/iturim/asp/displayOneSoldier.asp?docId=28754&catId=28175]).

* "המ"פ של מתגייסי הגדוד השני היה אמנון ליפקין-שחק. לצערי, גם אמנון וגם מתן, אנשים טובים וישרים ומפקדים למופת, התלבטו גם הם בצומת בית ליד ואיכשהו הידרדרו בסוף לפוליטיקה." ~ יהונתן גפן, במאמרו "צומת בית ליד". "מעריב" ([http://www.nrg.co.il/online/19/ART/1/301/786/090.html]).

 

{רמטכ"לים}}