אלעזר שטרן: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קטגוריה |
Marloweperel (שיחה | תרומות) מ תיקון קישור |
||
שורה 16:
* "צריך לשבץ חרדים גם ביחידות שמהן מגיעים לבתי הקברות הצבאיים."
* "אני מסתכל פה ואומר שאין פה אף אחת שנראה לי שלומדת עם הבת שלי באולפנה, ובכל זאת אתם יודעים והנהלת בית הספר יודעת שיש פה 10 אחוזים שהצהירו דת." ~ מתוך נאום בבית הספר לאמנויות "[[w:תלמה ילין (בית ספר)|תלמה ילין]]"
* "ואנונו כנראה צודק. כנראה שיש לנו פצצות אטום ופצצות ניוטרון והניצחון שלנו בכל מקרה מובטח. אחרת קשה להבין מדוע מתייחסים ככה לשכר משרתי הקבע." ~ "מעריב" 01/6/2006 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/429/627.html]).
* "אני לא ראיתי את עצמי מעולם כאיש צבא לאורך זמן. כשלעצמי, אינני אוהב את החיים האלה. כל איש צבא שממלא את תפקידו ברצינות לא יאהב את החיים האלה. לבוא הביתה פעם בשבועיים, לגמור בילוי בליל שבת בתוך הצלחת או על השטיח. להעיר את הילדה באמצע הלילה כדי לתת לה נשיקה, כשבבוקר היא שואלת אם אבא היה בבית. בפעילות בט"ש ליד הגדר העסק יותר פשוט. אבל האימונים, המסעות של עשרות ק"מ עם אחריות לבצע את המשימה בלי נפגעים, זה שוחק. כל פעם שנגמר עוד שבוע אני ניגש למראה ובודק אם צצה עוד שערה לבנה." ~ "מעריב" 01/6/2006 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/429/627.html]).
* "צה"ל נכשל במבחן התוצאה. לא חילצנו את הלוחם מדחת יוסוף ז"ל בזמן, והשאלה האם יכולנו לעשות אחרת צריכה אכן להמשיך ולהדיר שינה מעיננו. יחד עם זאת נאמר ביושר מול אותה מראה, הניתוח והבדיקה העלו כי קבלת ההחלטות הפיקודיות בזמן אמת היו סבירות, בהתאם לתנאים ולזמן בהן התקבלו." ~ ממצאי ועדת הבדיקה שלו ושל אלוף, אז תא"ל, גרשון הכהן, בנושא אירועי קבר יוסף. "מעריב" 01/6/2006 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/429/627.html]).
* "כל אחד ואחד נדרש להתגבר על הפחד. זהו מבחן אמיתי ללוחם. יש כאלה שיאמרו כי מדובר בסתם פחדן שעוטף את פחדנותו ומתרץ אותה בבניית מחילות שקירותיהם אידיאולוגיה של אי צדקת הדרך, או אידיאולוגיה של 'מלחמה דבילית'. מחילות עמוקות כל-כך שגם כשחבר נופל וחבר אחר קורא לעזרה – אתה במחילה שלך. מחילות שאולי בנו אותן שלושה אבות או ארבע אמהות ואתה רק העמקת אותן וטייחת, ואולי גם ניסית להרחיבן על מנת שלא תיכנס אליהן לבד. מחילות מספיק רחבות על מנת שתיכנס אליהן לא רק עם עוד מספר חברים מהתנועה, מהשכונה או מהמשק. אלא מחילות שתמשוך אליהן גם את חבריך ליחידה ואולי גם מפקדיך. אמא אדמה – גם אם היא לא שלו אלא לבנונית – משכה אותו יותר מאשר הרעות, האחריות, הדבקות במשימה, ואפילו יותר מהבושה, והוא נשאר מחובר לאמא אדמה." ~ על ההיתקלות בה נהרג מפקד סיירת צנחנים איתן בלחסן ועימו עוד שני קצינים, שבה כאמור לא הסתער המקלן קדימה. "מעריב" 01/6/2006 ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/429/627.html]).
* "'שולפיה' של החרב, כדברי אלתרמן, מפקדי וחיילי צה"ל כיום, נדרשים לא רק למיומנות מקצועית גבוהה בכול הקשור להפעלת חרבם, הם נדרשים להיות גם 'שומריה' של אותה החרב ושל הרוח המפעילה אותה. שמירה זו תכליתה לדאוג לבל תישלף החרב שלא לצורך או למילוי צורך הנוגד את "רוח צה"ל" שיכתים את פעילותו. כתם שידבק בצה"ל ובלוחמיו ואף בעם שאנו כולנו חלק ממנו." ~ מתוך אגרת שפרסם שטרן, כקצין חינוך ראשי, לחיילי צה"ל ב23 במאי 2002([http://www.aka.idf.il/chinuch/klali/default.asp?catId=42844&docId=48309]).
==נאמר עליו==
* "כשמונה למפקד בסיס האימונים והטירונות של הצנחנים הוסיף את המלים 'בעזרת השם' על ההזמנות שנשלחו למשפחות החיילים לטקס השבעתם בכותל. כאשר אחד מקציני המילואים, איש קיבוץ, אמר לו: 'אצלנו בתנועה נהוג לכתוב ?בשם אחוות העמים', אז למה שבראש העמוד של ההזמנה לא יהיה כתוב כך?' השיב שטרן ברצינות גמורה: 'אם אשתכנע שאחוות העמים עוזרת לנו כמו שם ה', אולי אכתוב גם את זה'." ~ ראובן פדהצור במאמרו "משא כיפה: חילונים ומתנחלים על פי אלעזר שטרן". "הארץ" 10/02/10 ([http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1148327]).
{{פוטנציאל}}
| |||