נחמן מברסלב: הבדלים בין גרסאות בדף

* "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן." ~ [[s:לקוטי מוהר"ן תנינא קיב|ליקוטי מוהר"ן תנינא קיב]]

* "אין ייאוש בעולם כלל." ~ [[s:לקוטי מוהר"ן תנינא עח|ליקוטי מוהר"ן תנינא עח]]

* "עיקר הדיבור הוא הנפש" ליקוטי מוהר"ן נ"א

* "אצל העולם אמונה הוא דבר קטן ואצלי אמונה הוא דבר גדול מאוד..." ~ שיחות הר"ן ל"ג

* "בעניין המחשבות הוא פלא גדול וגדולת הבורא יתברך שמו. איך המחשבות מונחים במוח חבילות הרבה מאוד אלו על אלו. וכשאדם צריך לאיזה דבר ונזכר בו, אזי מושך ומוציא אותו הדבר שהיה מונח במחשבה ונזכר בו והדבר פלא..." ~ שיחות הר"ן כ"ה

* "דע שיכולין לצעוק בקול דממה דקה בצעקה גדולה מאוד ולא ישמע שום אדם כלל רק הצעקה היא בקול דממה דקה וזה יוכל כל אדם..." ~ שיחות הר"ן ט"ז

* "אני יכול ללמוד, אני יכול להראות ללמדן הגדול שבגדולים שעדיין אינו יכול ללמוד כלל ואינו יודע כלל, וכן להיפך אני יכול להראות להקטנים שקרובים לה' יתברך ולתורה." ~ שיחות מוהר"ן מ"ו

* "הכל אומרים שיש עולם הזה ועולם הבא. והנה בעולם הבא אנו מאמינים שישנו, אפשר שיש עולם הזה באיזה עולם, כי כאן נראה שהוא הגיהינום."

* "היצר הרע דומה כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם, וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה. והוא מרמה בני אדם ושואל לכל אחד מה אני אוחז, ולכל אחד נדמה כאילו הוא אוחז מה שהוא מתאווה. ועל כן הכל רצים אחריו, כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ. ואחר כך הוא פותח את ידו ואין בה כלום. כמו כן ממש היצר הרע שהוא מרמה כל העולם והכל רצים אחריו ומרמה לכל אחד ואחד עד שנדמה לכל אחד שיש בידו מה שהוא חפץ כל אחד לפי שטותו ותאוותו, ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום כי אין מי שימלא תאוותו אצלו." ~ שיחות הר"ן ו'

* "התורה שלי גדולה מאוד והיא כולה רוח הקודש ויכולין לידע ממנה עתידות..." ~ שיחות הר"ן קצ"ו

* "טוב יותר להיות פתי יאמין לכל דבר, דהיינו להאמין אפילו בשטותים ושקרים כדי להאמין גם באמת מלהיות חכם ולכפור בכל חס וחלילה..." ~ שיחות הר"ן ק"ג

* "טוב להאדם להרגיל את עצמו שיוכל להחיות את עצמו עם איזה ניגון, כי ניגון הוא דבר גדול וגבוה מאוד..." ~ שיחות הר"ן רע"ג

* "על ידי ריקודין והמחאת כף אל כף נעשה המתקת הדינים." ~ [[s:לקוטי מוהר"ן א|ליקוטי מוהר"ן א']], י'

* "יש מפורסמים שעיקר הפרסום שלהם נעשה על ידי מחלוקת."

* "לעולם אל יהא אדם זקן. לא צדיק זקן ולא חסיד זקן. הזקנה מידה מגונה היא, חייב אדם להתחדש תמיד, מתחיל וחוזר ומתחיל."