טל רוסו: הבדלים בין גרסאות בדף

* "ניסיתי לאמץ כאן את הטוב מכולם. אני אוהב מאוד את אופן החשיבה של הצנחנים. אני רק חושב שבגלל ההיצע העצום שעומד לרשותם הם היו צריכים להיות בעשר רמות מעל כל השאר, ולא זה המצב. לדעתי, חוסר הפתיחות והמסר של 'אני ואפסי עוד' פוגע בהם. בגולני, מה שאני מעריך זה את ההתחרעות על החטיבה, הייתי שמח לאמץ חלק ממנה גם אלינו. על הקעקועים, לעומת זאת, אני מוותר." ~ הדברים שלמד מחטיבות החי"ר האחרות בטרם הגיע לפקד על חטיבת הנח"ל. מתוך ראיון שפורסם ב"הארץ" 11/08/2000.

* "המדד בשבילי זה לא המספרים היפים שיש במצגות, אלא עד כמה קיימת שביעות רצון מאיתנו בקווים. אני גאה בזה שהיחידות שלנו יצאו מלבנון, בנסיגה מדלעת, הבופור וכרכום, באופן הכי מסודר שאפשר, תוך הרגשה של מנצחים." ~ על הנסיגה מלבנון ועל האיכות של חטיבת הנח"ל שבפיקודו. מתוך ראיון שפורסם ב"הארץ" 11/08/2000.

==נאמר עליו==

* "אחרי שנת שירות בקן של מחנות העולים בקריית ביאליק התגייס ליחידת שלדג. הוא היה בסך הכל סמל שסיים מסלול כשמפקד הצוות שלו, בדרגת קצין, סולק. מפקד היחידה, שזיהה את המנהיגות הטבעית של רוסו, מינה אותו למפקד הצוות. אצל אף אחד זה לא היה עובר טוב, אבל את רוסו העריצו. משך שבועיים ניסה לפקד על הצוות מתוך הצוות. גר עם החברים שלו והתנהג כאילו לא השתנה כלום. אחר כך הבין שזה בלתי אפשרי. ארז את הדברים ועבר למגורי הקצינים. שנים אחר כך, כשקיבל דרגת אלוף, "צוות רוסו" חיבר לו שיר על משקל "מה הוא עושה לה". "יש לו חושים של בדווי ונתונים של רמבו", כתבו עליו, "ולכולם ברור, שהוא גם אחלה בחור". הצוות סיים והשתחרר, ומרוסו ביקשו לצאת לקורס קצינים. הוא סירב. אין לו אמון, אמר, בקורס שאותו סיימו בהצלחה, בין השאר, אנשים שהוא הדיח." ~ מתוך [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/944/004.html ראיון] לעיתון "מעריב", 19 בספטמבר.