דרור וינברג: הבדלים בין גרסאות בדף

* "ישנם דברים שצריך לכתוב. לא מספיק רק להגיד." ~ מתוך מכתב שכתב לחברו, הרב מאיר כהן ב- 25.5.99 ([http://www.shaveihevron.org/info/hi_show.aspx?id=36637]).

* "יש לתבוע מהצעירים יותר. רמתם גבוהה, יכולתם גבוהה. לכן, אין להיגרר אחריהם, יש להניע אותם קדימה, לתבוע מהם ולדרוש מהם יותר. הצעירים צריכים להרגיש מאותגרים - לא אתגרי הרפתקה, לדוגמא: "גדנ"ע צלילה", אלא תביעה אמיתית פנימית כוללת. למה אני פותח בכך? בהיותי במכינה ראיתי את הבחורים - הלבוש שלהם, ההתנהגות שלהם. אסור לזלזל בסממנים חיצוניים - חיצוניות מעידה על הפנימיות, במיוחד כשמדובר בלבוש. צניעות היא מידה בנפש! כן. קשה לראות את התלמידים נכנסים כך לבית מדרש. צריך להציב להם סטנדרט. איני יודע מה הטכניקה להטמיע בהם תכונה זו, אבל אסור שבית המדרש יהיה מובל ע"י נורמות בינוניות ומבולבלות (כמובן של התלמידים). בית המדרש צריך להוביל, להניע תהליכים, להציב את הרף, ובאופן נמרץ וברור." ~ מתוך מכתב שכתב לחברו, הרב מאיר כהן ב- 25.5.99 ([http://www.shaveihevron.org/info/hi_show.aspx?id=36637]).

==נאמר עליו==

* "התפעלתי מהאופן שבו דרור מתנהל בטבעיות עם קצינים בכירים מצד אחד, ומשתלב בקלות עם החיילים בגדוד מצד שני. הרבה תמונות שלו צילמתי: לוחץ יד לרמטכ"ל, צ'פחה לאלוף הפיקוד, חיבוק לרס"ר ו'תיסלם' לחיילי פלוגה מסייעת. אמרתי לו את זה בסוף הטקס, כשאספתי את הציוד שלי, והילדים עזרו לי בקיפול. 'אתה יודע מה הסוד?' שאל אותי וענה מיד בעצמו, 'הגובה שלי.' אני מוכרח להודות שהתקשיתי לרדת לסוף דעתו. 'מי זה ר' [[אריה לוין]] אתה יודע?' שאל שוב. לא ממש. 'הצדיק הירושלמי, לא שמעת עליו?' התפלא. כאילו שאני מכיר צדיקים. 'הוא היה אדם גדול, שעסוק כל הזמן במעשי חסד. משהו מיוחד. עזר לעניים, הלך לבקר חולים שאין להם משפחה ואין מי שיבקר אותם, הלך אפילו לבקר מצורעים.' דרור הסתכל עלי, בודק אם אני איתו. 'מספרים עליו שפעם שם לב שאחד ממכריו מתחמק מלומר לו שלום. ר' אריה התפלא ושאל אותו מדוע. האדם הזה ענה שהוא מסתובב בלי כיפה והוא מתבייש שר' אריה יראה אותו ככה. ר' אריה ענה לו בנחת: 'אל תדאג. אני נמוך קומה. אני לא רואה אם יש לך כיפה על הראש. אני רואה רק עד הלב!' דרור הסתכל בחיוך לתוך עיני, עיניו שואלות. איזה סיפור מתוק. 'גם אני נמוך קומה,' דרור המשיך. 'ומר' אריה למדתי שזה יתרון. בגלל זה אני לא רואה את הדרגות שעל הכתף. אני רואה רק עד הלב. מי שנותן את הלב - אני איתו.'" ~ מתוך מתוך פרק בספר "וקראתם דרור" בעריכת רונית לוינשטיין-מלץ הוצאת "ידיעות ספרים" 2010 ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3906084,00.html]).