מישאל חשין: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 21:
* "המוסר וציווייו נדמים הם לאגם מים טהורים, והמשפט וציווייו נידמים הם לחבצלות-מים (נימפיאות) הטובלות במים, הפרושות על-פני המים והשואבות מן המים חיים ועוצמה. המוסר מזין את המשפט בשורשיו והוא אף על סביבותיו של המשפט. יש מהם מפירחי חבצלות-המים הנותנים תוקף משפטי לציוויי מוסר; יש שפירחי החבצלות משמשים מושגי-מיסגרת במשפט הנמלאים תוכן בציוויי המוסר, מוסר אישי ומוסר חברתי: כך המושגים 'מוסר' ו'צדק' וכך מושג 'תום-הלב'; יש שהמוסר ימצא מקומו בינותינו כמות-שהוא, בלא שיידרש למתווכים; ויש פירחי חבצלת שאינם מתקיימים כלל מן המוסר." ~ ע"א 3798/94 פלוני נ' פלונית פ"ד נ(3) 133
* "המושג "תושב", כשהוא לעצמו, מושג מסגרת הוא, ויבואו בו "תושבים" מ"תושבים" שונים. אכן, יש לו למושג תושב - כמוהו כלמושגים אחרים - משמעות גרעינית, וגרעין משמעות זה יימצא בכל "תושב" ו"תושב", ואולם, מעבר למשמעות גרעינית זו, צומח לו המושג לכיוונים שונים בהקשרים שונים. ידענו מהו "אדום", מהו "ירוק" ומהו "כחול", שגלי-אור בטווחי אורך שונים מכים בעינינו ונרשמים במוחנו כצבע זה או כצבע זה. ואולם הצבע ה"אדום" כולל מאות צבעי אדום - שמא נאמר: אין-סוף צבעי אדום - ולכל אותם אלפים ורבבות "אדום" ייקרא, להבדילם מ"כחול" ומ"ירוק". ובכל זאת יש אדום ויש אדום, ולא הרי אדום כהרי אדום. כך באדום וכך בכחול ובירוק. כך באדום, בכחול ובירוק וכך ב"תושב"" ~ דנ"פ 8612/00 ברגר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נה(5) 439
{{פוטנציאל}}
{{מיון רגיל: חשין, מישאל}}
| |||