אלופי צה"ל: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות)
Marloweperel (שיחה | תרומות)
שורה 44:
* "לכן, היעד העומד בפנינו אינו רק יעד פיסי של שטח וכוחות, אלא בראש וראשונה יעד פסיכולוגי ומורלי. מי שינצח יעבור מבחינה מורלית לאופנסיבה, ומי שיכשל יעבור לנסיגה מבחינה נפשית. מדינות אחרות יכולות להרשות לעצמן להפסיד את הקרב הראשון, להפיק לקחים מן המפלה, להתארגן להתקיף שנית ולנצח. לנו אסור בשום אופן להפסיד דווקא את הקרב הראשון. לכן הדבר הוא פשוט - גורל הקרב ביבשה תלוי בהצלחת הקרב שלנו. פירושו שגם גורל המדינה כולה תלוי במה שאנחנו נעשה. עכשיו אני הולך להגיד דבר חמור, אך אין לנו ברירה אחרת. הקרב הזה יהיה קרב לחיים ולמוות. כל אחד יסתער עד הסוף ללא התחשבות באבידות. אין נסיגה, אין עצירה יש רק הסתערות קדימה. רק לאחר שננצח בקרב הראשון נשתדל שהקרבות הבאים לא יהיו קרבות של שחיקה." ~ מתוך התדריך של האלוף טל לאוגדת הפלדה בטרם מלחמת ששת הימים ([http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64565&itemId=2261&itemType=0]).
* "נוסחת ההצלה של המפעל הציוני היא בשילוב של 'עמדה גמישה' עם 'התנהגות תקיפה' - שילוב של מאבק מדיני וגישה פרגמטית, גמישה לפתרונות ביניים ולפשרות, תוך גילוי התנהגות תקיפה: דבקות במטרה, נכונות להקרבה ועמידה על יעדים קיומיים. בינינו לבין הערבים פעורה תהום, אך יש לגשר עליה. שנאתם עשתה אותנו לכובשים, ואת התהליך הזה צריך להפוך. לא עוד שנאה, לא עוד כיבוש. עלינו להיות חזקים כדי שנוכל לעמוד על נפשנו, אך בבואנו לדבר שלום - עלינו לגלות עמדות גמישות והתנהגות תקיפה." ~ מתוך דברים שאמר ב-1996 בעת קבלת הפרס ע"ש יגאל אלון ([http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=64565&itemId=2261&itemType=0]).
* "אם אתם שואלים אותי אם יש עתיד לצניחה, התשובה שלי חיובית. הסיבה היא פשוטה. אנחנו לא יודעים היום מה יהיה מחר. אני משוכנע שאם יכולת הצניחה תהיה בידינו, ותהיה יעילה, אנחנו נמצא לה שימוש בעתיד. לא כי נחפש תירוץ כדי להשתמש בה, אלא כי יעלה צורך מבצעי מסוים ויתגלה שהצניחה היא הדרך האופטימלית לענות עליו.בעידן של קיצוצים מתמשכים בתקציב הביטחון נדרשת לא פעם החלטה כואבת, לצמצם יכולות ואמצעים של יחידות מסויימות. לחתוך, בשפת האלופים. ההחלטה נובעת תמיד משיקול קר של עלות מול תועלת. השאלה המתבקשת היא, האם לא הגיע הזמן לערוך קל מאוד לבטל יכולות קיימות. אבל נסיון לבנות יכולת חדשה, או אפילו לבנות מחדש יכולת שהיתה קיימת בעבר, לוקח זמן רב. לא תמיד יהיה לנו את הזמן הזה לפני שנזדקק ליכולת בשדה הקרב. אם לא נשמר את יכולת הצניחה יהיה קשה לבנות אותה מחדש בעתיד. הצניחה דורשת השקעה נמוכה יחסית וייתכן שהרווח שהיא תוכל להביא בעתיד לא יסולא בפז. הצבא השוויצרי, למשל, לא נלחם מעולם. אבל זה הצבא היחיד שיכול לטעון כי ביצע בשלמות את המשימה שלו - הגנה על הנייטרליות של שוויץ. לא צריך לשים כל-כך את הדגש אם נעשה או לא נעשה שימוש ביכולת כלשהי כהוכחה לכך שצריך אותה." ~ ([http://www.iaf.org.il/511-18967-HE/IAF.aspx ראיון]).
 
* "במבצע קדש, במיתלה, הצורך לצנוח נבע לא רק משיקולים מבצעיים, אלא גם מצורך מדיני ופוליטי. זה היה מבצע אסטרטגי, ששום אמצעי אחר - לוחם חי"ר, טנק, מטוס או ספינה - לא היה יכול לבצע אותו. התכנית האסטרטגית של המבצע היתה פשוטה: צה"ל יופיע על גדות תעלת סואץ, יספק תואנה לצרפתים ולאנגלים לתת אולטימטום לישראל ולמצרים להסיג את כוחותיהם מהתעלה, ויביא להתערבות צבאית שלהם באיזור. אתם חושבים שאם הייתם יושבים עם מישהו שנתיים לפני מבצע קדש ושואלים אותו האם יש צורך בצנחנים, הוא היה אומר לכם שכן, כי אולי תהיה סיטואציה כמו זאת בסיני? תסכימו איתי שהסיכוי לכך שואף לאפס." ~ ([http://www.iaf.org.il/511-18967-HE/IAF.aspx ראיון]).
[[קטגוריה:אלופי צה"ל|*]]