עפר שלח: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Marloweperel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 20:
* "הדבר היפה ביותר בויקיפדיה בעיניי הוא שהיא מטילה עלינו את האחריות. דווקא משום שעל העובדות המופיעות בה אין חותמת כשרות של פרופסורים, דווקא משום שהיא אנונימית ופרוצה לכאורה, לנו כמשתמשים יש אחריות למה שאנחנו עושים איתה. אנחנו מחליטים אם להמשיך לבדוק, אנחנו מחליטים מה רלוונטי ומה לא. בדיוק כשם שבחיינו מוטלת עלינו האחריות להחליט למה אנחנו מאמינים ולמה לא (לאיראן תהיה פצצה בשנה הבאה או ב-2015) ואסור לנו לעצום עיניים וללכת אחרי בעלי סמכא לכאורה, רק מפני שיש להם תואר יפה עוד יותר הוא שעד כמה שאפשר לשפוט, האחריות הזו אינה מנוצלת לרעה." ~ ~ מתוך המאמר [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/201/831.html ויקיפדיה היא הטוב האנושי].
* "לויקיפדיה יש עורכים ואחראים, אבל ההנחה העומדת בבסיסה היא שיצר האדם טוב מנעוריו: אנשים לא יכניסו שקרים רק כדי לעוות, בודדים ילכלכו את המרחב הציבורי רק מפני שאפשר. כשם שאתרים המבוססים על המלצות גולשים נותנים לך בדרך כלל תמונה מדויקת למדי - אני מסתמך עליהם כבר שנים בבחירת בתי מלון בחו"ל, ומעולם לא נפלתי- כך גם מי שלוקח על עצמו אחריות לתת מידע פועל לרוב מתוך כוונת טוב. קשה להאמין, במיוחד לישראלים, אבל בויקיפדיה זה קורה יום יום, ערך ערך." ~ ~ מתוך המאמר [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/201/831.html ויקיפדיה היא הטוב האנושי].
* "הבן שלי שותה ד'ארסי כי זה מה שאבא שלו שותה באותו רגע. הוא שותף לדעה שזאת בירה יותר טובה מגינס, כי ככה אבא אומר. טוב, הוא רק בן שמונה. החדשות הרעות הן שיש לי בערך דקה ורבע עד שיצמח דעה משלו; החדשות הטובות הן שאז הוא גם יפסיק לשתות לי מהכוס. אם אתם מוטרדים מכך שילד בגיל הזה מוריד בירות, כדאי שתדעו כי מדובר בשיפור. בגיל שנתיים הוא היה יושב על המרפסת איתי ועם ש', איש תקשורת מוכר. ש' גר באזור ירושלים, דבר שהוא כשלעצמו מספיק כדי לגרור אדם לאלכוהוליזם. כל יום הוא היה חוזר הביתה מהשפלה, וממש לפני העליות היה מרגיש צורך עז לתדלק. למזלו, נמצא אצלי בקבוק מהדלק הכי מתאים להרי יהודה: [[W:לפרויג|לָפְרוֹיִג]], מאלט ויסקי בטעם גרב של [[W:שאקיל אוניל|שאקיל אוניל]] אחרי שתיים עשרה שנות עישון בחבית אלון. כל יום, בשעת השקיעה היה ש' עוצר ליד הבית והלפרויג היה קופץ לבד מהארון. שלושתינו- ש', עבדכם והפעוט- היינו מתייצבים במרפסת. ש' ואני היינו מדברים, הילד לא אמר הרבה. במשך תקופה מסוימת חשבנו שיש לו בעיות התפתחות, אבל הסתבר שפשוט היה לו חבל על הזמן והמקום בגרון. ואכן, מאז שהלפרויג נגמר הוא לא סותם את הפה." ~ מתוך הטור "סע לאט" מאת עפר שלח, על טיול משפחתי באירלנד. גליון "בלייזר" ספטמבר 2003.
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=עפר שלח}}