אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "הרב אברהם ישעיה קרליץ (ידוע בכינוי החזון אי"ש על שם סדרת ספריו; תרל"ח, 1878 בקוסובה - ט"ו בחשוון..."
 
שורה 7:
*"אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה- המיתה שבכאן היא הנטיה מפשוטם של החיים לעומקם של החיים, לתוך תוכם של החיים" (שם ג)
==מספרים אחרים==
*"נרתע אני מדבר של חידוש בטבעי, והפשטות היא תמיד האמת" (מתוך מכתבו ללומדי בית מדרש לתורת ארץ ישראל בפ"ת, הואהובא בספר חזון איש זרעים מהדורת תשיח עמ' 218)
*"עצם השם "דתי לאומי" כורך בחובו שמץ של התכחשות ליהדות כמי שאומר אין די בדת היהודית, יש צורך גם בתוספת של לאומיות, וכאילו היו הדת והלאומיות הישראלית שני דברים נפרדים, חס ושלום, שנחוץ לזווגם יחד" (פאר הדור חלק א עמ' רצב)
*"אין דין מורידין אלא בזמן שהשגחתו יתברך גלויה, ואז היה ביעור הרשעים גדרו של עולם. אבל בזמן ההעלם שנכרתה האמונה מן דלת העם, אין במעשה ההורדה גדר הפרצה אלא תוספת הפרצה, שיהיה בעיניהם כמעשה השחתה ואלימות ח"ו. וכיון שכל עצמינו לתקן, אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון, ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת" (חזון איש יו"ד סימן ב ס"ק טז)
*"טעות נושנת נתאזרחה בלב רבים במושג הביטחון. שם ביטחון המשמש למידה
מהוללת ועיקרית בפי החסידים, נסתובבה במושג חובה להאמין — בכל מקרה
שפוגש האדם והעמידתו לקראת עתיד בלתי מוכרע ושתי דרכים בעתיד, אחת
טובה ולא השנייה — כי בטח יהיה הטוב, ואם מסתפק וחושש על ההיפך הטוב
הוא מחוסר ביטחון. ואין הוראה זו בביטחון נכונה, שכל שלא נתברר בנבואה
גורל העתיד אין העתיד מוכרע, כי מי יודע משפטי ה׳ וגבולותיו יתברך?!
אבל עניין הביטחון הוא האמון שאין מקרה בעולם, וכל הנעשה תחת השמש
הכל בהכרזה מאתו יתברך." (ספר אמונה וביטחון מאת החזון איש, תחילת פרק ב)
 
==פגישתו עם בן גוריון==
בפגישתו המפורסמת עם ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שאל ראש הממשלה כיצד יחיו יחדיו דתיים וחילוניים, והחזון איש השיב לו שבנקודות החיכוך שאינן ניתנות לגישור, על "העגלה הריקה" (היהדות החילונית-ציונית) לפנות מקום ל"עגלה המלאה" (היהדות המסורתית). בן-גוריון הגיב בתרעומת לטענה בדבר העגלה הריקה: "ומצוות יישוב הארץ? ועבודת האדמה? והשמירה על החיים ועל הגבולות?". (את הדימוי על העגלה הריקה שאב החזון אי"ש ממסכת סנהדרין, העוסקת בסוגיית גמל טעון מול גמל ריק. אכן בפגישה נעשה שימוש ב"משל הגמל", כפי שמעיד עוזרו של בן-גוריון אז, יצחק נבון, שנכח בפגישה, אולם רבים מזכירים בהקשר זה בטעות את "משל העגלות"). אחר כך אמר בן-גוריון שעדיין אין לו תשובה לשאלתו: כיצד יחיו אדוקים ולא אדוקים יחדיו במדינת ישראל. ועל זה השיב החזון איש שלמזלנו אין כאן התנגשות, שכן אנו לא יכולים לוותר על המצוות, אבל לכם למרבה המזל אין חובה לעשות דווקא להפך, כך שביכולתכם להתגמש ולמנוע את הסתירה.