אמיר ברעם: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ הגהה
שורה 1:
'''[[W:אמיר ברעם|אמיר ברעם]]''' (נולד ב־1969) הוא, אלוף משנה ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]]. שירת כלוחם ומפקד ב[[W:חטיבת הצנחנים|צנחנים]].
 
* "תוך כדי כתיבת שורות אלו, גדוד 890 מגן ותוקף במרחב העיר טול-כרם. אין זה הזמן, עדיין לכתוב פרקי סיכום. מאז תחילת הלחימה, אוקטובר 2000, גדוד 890 מבצע שורה ארוכה של מבצעים ופעילות ממושכת בגזרות איו"ש השונות כפי שמתואר היטב על דפים מכובדים אלו: כניסות ראשונות לשטחי A בבית לחם, לחימה בשכם במסגרת מבצע [[W:מבצע חומת מגן|מבצע 'חומת מגן']] ועוד עשרות רבות של מבצעים בטול-כרם, קלקיליה ואתרים אחרים. 'סבלנות,התמדה ולעיתים כדור בין העיניים' אמירה זו מהווה כותרת גדודית ללחימה בעת הזאת, אמירה זו שהושאלה מ[[W:חיל הנחתים האמריקני|מהמרינסהמרינס]] בלחימתו בטרור האסלאמי, מהווה את התמצית הרעיונית המבצעית נוכח תקופה זו." ~ דבר המג"ד, אמיר ברעם, ל[[W:גדוד 890|גדוד 890]] בנוגע למוטו הגדודי. מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים באינטרנט.
'''[[W:אמיר ברעם|אמיר ברעם]]''' (נולד ב־1969) הוא אלוף משנה ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]]. שירת כלוחם ומפקד ב[[W:חטיבת הצנחנים|צנחנים]].
* "לחימה בעת הזאת בהיותה ממושכת ומוגבלת מחייבת את לוחמי הגדוד ומפקדיו למידה רבה של סובלנות: סבלנות ברכישת המטרה שפעמים עושה שימוש ציני באוכלוסיה תמימה. סבלנות ואורח נשימה מול עימות מתמשך העלול לגרור לשאננות ואדישות. סבלנות בהמתנה לניצחון המורכב מאוסף ניצחונות קטנים. כמו כן עם הסבלנות נדרשת התמדה: התמדה יומיומית ברדיפה אחר אויב אכזר המשחר לטרף אזרחים חפים מפשע במדינת ישראל, אויב אשר אינו בוחל בהריגת ילדים ומוצצים בפיהם. התמדה בחדשנות מבצעית, בחוסר הקיבעון בשיטה וביכולת להפתיע את האויב כל פעם מחדש. התמדה בשמירת דמותנו כלוחמים בצבא הגנה לישראל על כל ההבטים המסורתיים המשתמעים מכך וזאת למרות השחיקה הבעייתית. ולבסוף, לעיתים קרובות ככל האפשר, כדור בין העיניים: הדיוק בפגיעה הכירורגית הוא זה המפריד אוכלוסיה תמימה החפצה בשקט מאויב ציוני. בניית ההבנה אצל האויב, באמצעים אלימים ומדויקים כי ברצונו להתיש אותנו טמונה התשתו. כאמור, אין זו שעת סיכומים. הגדוד מחויב להמשיך ולרכז את מירב זמנו, מרצו וכישרונו בעשייה המבצעית; עוד כשירויות שיפתיעו את האויב ויגרמו לפגיעתו, עוד התעקשות על אימון נוסף, מסדר נוסף עוד טכניקה קרבית נלמדת... כל שמשרת את המשימה במישרין או בעקיפין נמצא במרכז." ~ דבר המג"ד, אמיר ברעם, לגדוד 890 בנוגע למוטו הגדודי. מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים באינטרנט.
* "תוך כדי כתיבת שורות אלו, גדוד 890 מגן ותוקף במרחב העיר טול-כרם. אין זה הזמן, עדיין לכתוב פרקי סיכום. מאז תחילת הלחימה, אוקטובר 2000, גדוד 890 מבצע שורה ארוכה של מבצעים ופעילות ממושכת בגזרות איו"ש השונות כפי שמתואר היטב על דפים מכובדים אלו: כניסות ראשונות לשטחי A בבית לחם, לחימה בשכם במסגרת מבצע [[W:מבצע חומת מגן|'חומת מגן']] ועוד עשרות רבות של מבצעים בטול-כרם, קלקיליה ואתרים אחרים. 'סבלנות,התמדה ולעיתים כדור בין העיניים' אמירה זו מהווה כותרת גדודית ללחימה בעת הזאת, אמירה זו שהושאלה [[W:חיל הנחתים האמריקני|מהמרינס]] בלחימתו בטרור האסלאמי, מהווה את התמצית הרעיונית המבצעית נוכח תקופה זו." ~ דבר המג"ד, אמיר ברעם, ל[[W:גדוד 890|גדוד 890]] בנוגע למוטו הגדודי. מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים באינטרנט.
* "במהלך החודש האחרון ציָינו, במגוון רחב של אירועים, 50 שנה ל[[W:גדוד 890|גדוד 890]]- הגדוד הראשון והבכור של [[W:חטיבת הצנחנים|חטיבת הצנחנים]]. גם בשנה האחרונה - כמו בראשית שנות ה-50ה־50, עת אוחד הגדוד עם [[W:יחידה 101|יחידה 101]]- אנחנו מציינים החגיגות בתוך ימים של לחימה כנגד הטרור הרצחני המחפש לפגוע באזרחי מדינת ישראל, לערער את חוסנה וקיומה של החברה, לטעת פחד ולמנוע מאתנו צמיחה ושגרת חיים. המאמץ הנחוש והמתמיד למנוע מן המתאבד ומשלחיו להתפוצץ בלב ליבה של האוכלוסייה בישראל - מאמץ מבצעי של פשיטות, חדירה וחיפוש אחרי תשתיות המחבלים במעוזם - הוא כהמשך המאבק של מדינת ישראל על קיומה, עצמאותה וגבולותיה. וכהמשך דרכם של צנחנים מייסדים, לוחמי גדוד 890, בתקופת [[W:פעולות התגמול|פעולות התגמול]], [[W:קרב המיתלה|המיתלה]] ו[[W:קרב החווה הסינית|'החווה הסינית']]. מפקדי צה"ל בראשית ימי המדינה, הועידו לצנחנים ולגדוד 890 את התפקיד ההיסטורי של עיצוב דמות הצבא והנורמות המבצעיות שלו כצבא מקצועי, מוסרי, יוזם והתקפי. ערכים של לחימה כמו ערך ההליכה קדימה לפני הפָּקודים, 'אַחֲרַי', היוזמה וההתקפיות, החדשנות והיצירתיות המבצעית, התושייה, כושר האלתור והדאגה לחייל - 'שתילים' של נורמות מבצעיות שניטעו ע"י מייסדי הגדוד, הפכו עם השנים 'לעצים' עבי גזע ולמורשתו של צה"ל כולו." ~ דבר המג"ד, אמיר ברעם, לגדוד 890 בחגיגות היובל לגדוד. מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים באינטרנט .
* "לחימה בעת הזאת בהיותה ממושכת ומוגבלת מחייבת את לוחמי הגדוד ומפקדיו למידה רבה של סובלנות: סבלנות ברכישת המטרה שפעמים עושה שימוש ציני באוכלוסיה תמימה. סבלנות ואורח נשימה מול עימות מתמשך העלול לגרור לשאננות ואדישות. סבלנות בהמתנה לניצחון המורכב מאוסף ניצחונות קטנים. כמו כן עם הסבלנות נדרשת התמדה: התמדה יומיומית ברדיפה אחר אויב אכזר המשחר לטרף אזרחים חפים מפשע במדינת ישראל, אויב אשר אינו בוחל בהריגת ילדים ומוצצים בפיהם. התמדה בחדשנות מבצעית, בחוסר הקיבעון בשיטה וביכולת להפתיע את האויב כל פעם מחדש. התמדה בשמירת דמותנו כלוחמים בצבא הגנה לישראל על כל ההבטים המסורתיים המשתמעים מכך וזאת למרות השחיקה הבעייתית. ולבסוף, לעיתים קרובות ככל האפשר, כדור בין העיניים: הדיוק בפגיעה הכירורגית הוא זה המפריד אוכלוסיה תמימה החפצה בשקט מאויב ציוני. בניית ההבנה אצל האויב, באמצעים אלימים ומדויקים כי ברצונו להתיש אותנו טמונה התשתו. כאמור, אין זו שעת סיכומים. הגדוד מחויב להמשיך ולרכז את מירב זמנו, מרצו וכישרונו בעשייה המבצעית; עוד כשירויות שיפתיעו את האויב ויגרמו לפגיעתו, עוד התעקשות על אימון נוסף, מסדר נוסף עוד טכניקה קרבית נלמדת... כל שמשרת את המשימה במישרין או בעקיפין נמצא במרכז." ~ דבר המג"ד, אמיר ברעם, לגדוד 890 בנוגע למוטו הגדודי. מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים באינטרנט.
* " לפני כחודשיים ימים נתקל כוח של פלוגת מרץ בעיר קלקיליה, בחוליית מחבלים מניחת מטענים וניטרל אותה. ההיתקלות אירעה בגן הירק העירוני המכונה "המונטזה", בדיוק באותו מקום שבו עמדה משטרת קלקיליה בשנת 1956- אותה משטרה שפוצצה ע"י לוחמי גדוד 890 בפעולת תגמול בעקבות חדירה ורצח יהודים בשרון. התרגשתי כשעמדתי על שרידיה של המשטרה ההרוסה כשתחקרתי את מפקדי הכוח על ההיתקלות והמגע. הנה, לוחמי גדוד 890 של שנות ה- 2000ה־2000, לוחמים ופוגעים במחבלים באותו מקום היסטורי ובחסותן של אותן נורמות מבצעיות של תחבולה, יוזמה וחתירה למגע, מתוך רצון להגן על תושבי השרון ולאפשר להם שגרת חיים. לוחמי ומפקדי גדוד 890 העכשווי משולים בעיני כעומדים על כתפיהם של 'ענקים' והמנסים בעזרתם של הוותיקים להגיע גבוה יותר. ידעו נא, לוחמיו ומפקדיו הוותיקים של הגדוד המיתולוגי, כי השתילים הצעירים הנורמטיביים שנטעו וצימחו לאורך 50 שנה של קרבות, התעצמות ובניין הכוח, הם היום 'כעצים עבי גזע' של עשייה מבצעית רבת מעללים." ~ דבר המג"ד, אמיר ברעם, לגדוד 890 בחגיגות היובל לגדוד. מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים באינטרנט .
* "במהלך החודש האחרון ציָינו, במגוון רחב של אירועים, 50 שנה ל[[W:גדוד 890|גדוד 890]]- הגדוד הראשון והבכור של [[W:חטיבת הצנחנים|חטיבת הצנחנים]]. גם בשנה האחרונה - כמו בראשית שנות ה-50, עת אוחד הגדוד עם [[W:יחידה 101|יחידה 101]]- אנחנו מציינים החגיגות בתוך ימים של לחימה כנגד הטרור הרצחני המחפש לפגוע באזרחי מדינת ישראל, לערער את חוסנה וקיומה של החברה, לטעת פחד ולמנוע מאתנו צמיחה ושגרת חיים. המאמץ הנחוש והמתמיד למנוע מן המתאבד ומשלחיו להתפוצץ בלב ליבה של האוכלוסייה בישראל - מאמץ מבצעי של פשיטות, חדירה וחיפוש אחרי תשתיות המחבלים במעוזם - הוא כהמשך המאבק של מדינת ישראל על קיומה, עצמאותה וגבולותיה. וכהמשך דרכם של צנחנים מייסדים, לוחמי גדוד 890, בתקופת [[W:פעולות התגמול|פעולות התגמול]], [[W:קרב המיתלה|המיתלה]] ו[[W:קרב החווה הסינית|'החווה הסינית']]. מפקדי צה"ל בראשית ימי המדינה, הועידו לצנחנים ולגדוד 890 את התפקיד ההיסטורי של עיצוב דמות הצבא והנורמות המבצעיות שלו כצבא מקצועי, מוסרי, יוזם והתקפי. ערכים של לחימה כמו ערך ההליכה קדימה לפני הפָּקודים, 'אַחֲרַי', היוזמה וההתקפיות, החדשנות והיצירתיות המבצעית, התושייה, כושר האלתור והדאגה לחייל - 'שתילים' של נורמות מבצעיות שניטעו ע"י מייסדי הגדוד, הפכו עם השנים 'לעצים' עבי גזע ולמורשתו של צה"ל כולו." ~ דבר המג"ד, אמיר ברעם, לגדוד 890 בחגיגות היובל לגדוד. מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים באינטרנט
* "לוחמי ומפקדי גדוד 890: עודנו נמצאים בעיצומה של המערכה על מדינת ישראל וגבולותיה. יש בי אמונה גדולה בכוחכם. נכונים לנו עוד אתגרים גדולים ועלינו לעמוד בכוננות ומוכנות מתמדת כנגד הטרור המאיים להכות במרכז הארץ, תוך בניין הכוח והיכולת למשימות המחר. דור של לוחמים אנחנו, השואפים ומייחלים לשלום. אך ידעו נא אוייבנו – ומוטב כי נשנן גם לעצמנו – כי אם נגזר עלינו לחיות על החרב, מוטב כי תהיה זו שלופה ומושחזת, חדה ועמידה – אחרת, לא נוכל לטעת עץ ולסלול דרך, להקים את בתינו ולחנך את ילדינו." ~ דבר המג"ד, אמיר ברעם, לגדוד 890 בחגיגות היובל לגדוד. מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים באינטרנט.
* " לפני כחודשיים ימים נתקל כוח של פלוגת מרץ בעיר קלקיליה, בחוליית מחבלים מניחת מטענים וניטרל אותה. ההיתקלות אירעה בגן הירק העירוני המכונה "המונטזה", בדיוק באותו מקום שבו עמדה משטרת קלקיליה בשנת 1956- אותה משטרה שפוצצה ע"י לוחמי גדוד 890 בפעולת תגמול בעקבות חדירה ורצח יהודים בשרון. התרגשתי כשעמדתי על שרידיה של המשטרה ההרוסה כשתחקרתי את מפקדי הכוח על ההיתקלות והמגע. הנה, לוחמי גדוד 890 של שנות ה- 2000, לוחמים ופוגעים במחבלים באותו מקום היסטורי ובחסותן של אותן נורמות מבצעיות של תחבולה, יוזמה וחתירה למגע, מתוך רצון להגן על תושבי השרון ולאפשר להם שגרת חיים. לוחמי ומפקדי גדוד 890 העכשווי משולים בעיני כעומדים על כתפיהם של 'ענקים' והמנסים בעזרתם של הוותיקים להגיע גבוה יותר. ידעו נא, לוחמיו ומפקדיו הוותיקים של הגדוד המיתולוגי, כי השתילים הצעירים הנורמטיביים שנטעו וצימחו לאורך 50 שנה של קרבות, התעצמות ובניין הכוח, הם היום 'כעצים עבי גזע' של עשייה מבצעית רבת מעללים." ~ דבר המג"ד, אמיר ברעם, לגדוד 890 בחגיגות היובל לגדוד. מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים באינטרנט
* "לוחמים לוחמיותיקים, ומפקדי גדוד 890: עודנו נמצאים בעיצומה של המערכה על מדינת ישראל וגבולותיה. יש בי אמונה גדולה בכוחכם. נכונים לנו עוד אתגרים גדולים ועלינו לעמוד בכוננות ומוכנות מתמדת כנגד הטרור המאיים להכות במרכז הארץהורים, תוךמפקדי בנייןעבר הכוחוהווה: והיכולת למשימות המחר.מחזורים דורשלמים של לוחמים אנחנו,עולים השואפיםויורדים ומייחליםמן לשלוםהבמה. אך ידעו נא אוייבנו - ומוטב כי נשנן גם לעצמנומטה -של כיקצינים אםעוזרים, נגזרמג"ד עלינואו לחיותנָגַד עלותיק החרב, מוטבסופו כישיפנה תהיהאת זומקומו שלופהלאחר. ומושחזת,היצירה חדההמפוארת ועמידהששמה -גדוד אחרת890, לאהרוח נוכלהמיוחדת לטעתשלה עץואופייה ולסלולהמבצעי דרך,לעולם להקים את בתינו ולחנך את ילדינו.יישארו!" ~ דבר המג"ד, אמיר ברעם, לגדוד 890 בחגיגות היובל לגדוד. מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים באינטרנט .
* "זה מחזיר את הדיון לעניין העיקרי- לכך שהגדוד והפלוגה תופסים מחבלים. יש לי מסר מרגיע לעם ישראל: החיילים פה לא רעבים ולא קר להם. אפשר להפסיק להתקשר אלינו. מי שרוצה לתרום- שיעזור לאגודה למלחמה בסרטן או לאקי"ם ואם חשוב לו לעזור לרווחת החיילים, שיפנה לאל"ח. הם כבר יעבירו תרומות לאן שצריך." ~ כמג"ד גדוד 890, על הפרשה שהתפרסמה בתקשורת כי לחייליו סובלים ממחסור וזקוקים לתרומות. מתוך הכתבה "סא"ל אמיר ברעם: יש לי מסר מרגיע לעם- חיילי הגדוד לא רעבים ולא קר להם" מאת עמוס הראל, עיתון "הארץ" , 16/02/ בפברואר 2003.
* " לוחמים ותיקים, הורים, מפקדי עבר והווה: מחזורים שלמים של לוחמים עולים ויורדים מן הבמה. גם מטה של קצינים עוזרים, מג"ד או נָגַד ותיק - סופו שיפנה את מקומו לאחר. היצירה המפוארת ששמה גדוד 890, הרוח המיוחדת שלה ואופייה המבצעי לעולם יישארו!" ~ דבר המג"ד, אמיר ברעם, לגדוד 890 בחגיגות היובל לגדוד. מתוך האתר הרשמי של חטיבת הצנחנים באינטרנט
* "אתה יודע מה אני הכי אוהב לקרוא ב'הארץ'? את עמירה הס. אל תיעלב. הכתבות שלה מספקות לי מודיעין שחיוני לי להערכות המצב. היא מתארת, לטוב ולרע, את התחושות של הצד הפלשתיני, דיווחים שאין לי ממקורות אחרים, על מבצעים שעשינו. החומר שלה מרתק, הוא מאפשר לי לבדוק את עצמי. כשאני קורא אצלה על הקלות שבה הפלשתינאים עוקפים את המחסומים שלנו, זה מראה לי עד כמה אנחנו לא רציניים ושחייבים לסתום את הפרצות. בכתבה שלה מסוף אוקטובר, למשל, היא מדברת על אחד, שהיא מכנה ז', חבר לשעבר בחזית העממית שבעברו ישב בכלא בישראל ועכשיו מילט את בנו לחו"ל כדי למנוע ממנו להצטרף לארגוני ההתנגדות, כי לטענתו האלימות לא משתלמת. בשבילי זה פידבק מעולה מהשטח, שמעיד שהלחץ שאנחנו מפעילים נושא פירות. מצד שני, כשהיא כותבת על תופעות שאנחנו לא בסדר, כשטנקים שמצורפים אלינו משתוללים ברחובות שלא לצורך, הדיווח מאפשר לי לטפל בנושא ולהימנע להבא מלגרום נזקים בזדון. תגיד לה שמג"ד בצנחנים, שנלחם יום יום במחבלים ושיש לו במירכאות כפולות ומכופלות דם על הידיים, מוסר לה את הערכתו הרבה. אין לי מה לחפש בטול כרם זאת עיר מגעילה, אין בה איזה מוזיאון או קבר אבות להתפלל בו, אבל כל עוד הרשות הפלשתינית לא עומדת בהתחייבויות שלה אז אנחנו נעשה בה את העבודה." ~ מתוך הכתבה "הריסה נאורה" מאת אביחי בקר, עיתון "הארץ" , 16/02/ בפברואר 2003.
* "זה מחזיר את הדיון לעניין העיקרי- לכך שהגדוד והפלוגה תופסים מחבלים. יש לי מסר מרגיע לעם ישראל: החיילים פה לא רעבים ולא קר להם. אפשר להפסיק להתקשר אלינו. מי שרוצה לתרום- שיעזור לאגודה למלחמה בסרטן או לאקי"ם ואם חשוב לו לעזור לרווחת החיילים, שיפנה לאל"ח. הם כבר יעבירו תרומות לאן שצריך." ~ כמג"ד גדוד 890, על הפרשה שהתפרסמה בתקשורת כי לחייליו סובלים ממחסור וזקוקים לתרומות. מתוך הכתבה "סא"ל אמיר ברעם: יש לי מסר מרגיע לעם- חיילי הגדוד לא רעבים ולא קר להם" מאת עמוס הראל, עיתון "הארץ" 16/02/2003.
* "אנחנו פועלים לילה לילה בגזרה, פעילות הגנתית והתקפית גם במחנות הפליטים וגם בקסבה. הפעילות מלווה בירי והשלכת מטענים לעבר הכוחות. הלילה הפעלנו שיטה נוספת שכללה בין היתר מארבים גלויים וסמויים ואף הגענו למגע עם מספר מבוקשים חמושים. במקום התנהלו חילופי אש ובין ההרוגים היה גם פאדי קאפישה. זה לא היה במקרה, זה נכון שלא היה לנו מידע מודיעיני שהוא החמוש במקום, אבל הפגיעה בו לא היתה מקרית." ~ ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3297916,00.html מקור]).
* "אתה יודע מה אני הכי אוהב לקרוא ב'הארץ'? את עמירה הס. אל תיעלב. הכתבות שלה מספקות לי מודיעין שחיוני לי להערכות המצב. היא מתארת, לטוב ולרע, את התחושות של הצד הפלשתיני, דיווחים שאין לי ממקורות אחרים, על מבצעים שעשינו. החומר שלה מרתק, הוא מאפשר לי לבדוק את עצמי. כשאני קורא אצלה על הקלות שבה הפלשתינאים עוקפים את המחסומים שלנו, זה מראה לי עד כמה אנחנו לא רציניים ושחייבים לסתום את הפרצות. בכתבה שלה מסוף אוקטובר, למשל, היא מדברת על אחד, שהיא מכנה ז', חבר לשעבר בחזית העממית שבעברו ישב בכלא בישראל ועכשיו מילט את בנו לחו"ל כדי למנוע ממנו להצטרף לארגוני ההתנגדות, כי לטענתו האלימות לא משתלמת. בשבילי זה פידבק מעולה מהשטח, שמעיד שהלחץ שאנחנו מפעילים נושא פירות. מצד שני, כשהיא כותבת על תופעות שאנחנו לא בסדר, כשטנקים שמצורפים אלינו משתוללים ברחובות שלא לצורך, הדיווח מאפשר לי לטפל בנושא ולהימנע להבא מלגרום נזקים בזדון. תגיד לה שמג"ד בצנחנים, שנלחם יום יום במחבלים ושיש לו במירכאות כפולות ומכופלות דם על הידיים, מוסר לה את הערכתו הרבה. אין לי מה לחפש בטול כרם זאת עיר מגעילה, אין בה איזה מוזיאון או קבר אבות להתפלל בו, אבל כל עוד הרשות הפלשתינית לא עומדת בהתחייבויות שלה אז אנחנו נעשה בה את העבודה." ~ מתוך הכתבה "הריסה נאורה" מאת אביחי בקר, עיתון "הארץ" 16/02/2003.
* "הפיגוע שהם תכננו סוכל באופן חד משמעי. זה לא אומר שלא נשארו מחבלים במחנה והסתיימו כל העניינים, ישנה עוד עבודה רבה. ישנן כוונות אחרות. אנחנו נצא רק כאשר נסיים את כל מלאכתנו זה יכול להיות היום וזה יכול להיות עוד הרבה זמן, חיילים תפקידם להלחם כדי שלעם ישראל יהיה שקט בעיקר בזמן החגים. במהלך הפעילות נהרג בן ציון, לוחם עז מ[[W:גדס"ר צנחנים|גדס"ר צנחנים]], שנהרג בהיתקלות עם מחבל. חבריו הצליחו להרוג את המחבל והמשיכו בפעילות המעצרים במרחב הזה, אלה דברים שיכולים לקרות בסוג כזה של לחימה שהוא מאוד צפוף ורווי באזרחים אי אפשר לפעול ללא מגבלות"." ~ ([http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/2007/09/2004.htm מקור]).
* "אנחנו פועלים לילה לילה בגזרה, פעילות הגנתית והתקפית גם במחנות הפליטים וגם בקסבה. הפעילות מלווה בירי והשלכת מטענים לעבר הכוחות. הלילה הפעלנו שיטה נוספת שכללה בין היתר מארבים גלויים וסמויים ואף הגענו למגע עם מספר מבוקשים חמושים. במקום התנהלו חילופי אש ובין ההרוגים היה גם פאדי קאפישה. זה לא היה במקרה, זה נכון שלא היה לנו מידע מודיעיני שהוא החמוש במקום, אבל הפגיעה בו לא היתה מקרית." ~ ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3297916,00.html מקור]).
* "לעשות גרילה לגרילה." ~ תפיסתו של ברעם את צורת הלחימה הנכונה בטרור. מתוך כתבתו של רונן ברגמן, "שם הקוד: אלמנת קש", ידיעות אחרונות, 26 באפריל 2004\04\26.‏
* "הפיגוע שהם תכננו סוכל באופן חד משמעי. זה לא אומר שלא נשארו מחבלים במחנה והסתיימו כל העניינים, ישנה עוד עבודה רבה. ישנן כוונות אחרות. אנחנו נצא רק כאשר נסיים את כל מלאכתנו זה יכול להיות היום וזה יכול להיות עוד הרבה זמן, חיילים תפקידם להלחם כדי שלעם ישראל יהיה שקט בעיקר בזמן החגים. במהלך הפעילות נהרג בן ציון, לוחם עז מ[[W:גדס"ר צנחנים|גדס"ר צנחנים]], שנהרג בהיתקלות עם מחבל. חבריו הצליחו להרוג את המחבל והמשיכו בפעילות המעצרים במרחב הזה, אלה דברים שיכולים לקרות בסוג כזה של לחימה שהוא מאוד צפוף ורווי באזרחים אי אפשר לפעול ללא מגבלות"." ~ ([http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/2007/09/2004.htm מקור]).
* "הרעיון הוא לגרום למבוקשים לחשוב פעמיים לפני שהם יוצאים לירות על כוחות צה"ל. תשתיות הטרור בערים ובמחנות הפליטים למדו שכל הסיפור הזה של ביצוע ירי ספורדי או השלכת מטעני חבלה על כוחות צה"ל קיבל פתאום תג מחיר, פתאום זה הפך מסוכן, פתאום אתה חוטף מהגב. בעצם, באנו לנטרל את הא־סימטריה המובנית בין צבא גדול כבד, מסורבל, צפוי מראש ובעל שיגרת תנועה, לגרילה שנוטים להאמין שהיא אמורפית וחסרת צורה. דרך לימוד מאפייני הגרילה, אני כופה עליה צורת התנהגות מסוימת, אני יוצר לה צורה, אני גורם לה להגיב איפה שאני רוצה ואז פוגע בה." ~ תפיסתו של ברעם את צורת הלחימה הנכונה בטרור. מתוך כתבתו של רונן ברגמן, "שם הקוד: אלמנת קש", ידיעות אחרונות, 26 באפריל 2004.‏
* "לעשות גרילה לגרילה." ~ תפיסתו של ברעם את צורת הלחימה הנכונה בטרור. מתוך כתבתו של רונן ברגמן, "שם הקוד:אלמנת קש", ידיעות אחרונות, ‏ 2004\04\26.‏
* "הרעיוןאם הואנשווה לגרוםאת למבוקשיםהמצב לחשובכיום פעמייםלתקופת לפני שהם יוצאים לירות על כוחותשהות צה"ל. תשתיותבלבנון, הטרורהרי בעריםשאז ובמחנותהייתי הפליטיםעושה למדומבצע שכלאולי הסיפורפעם הזהבחודש, שלתמיד ביצועבאישור יריישיר ספורדיובתידרוך אוובמעורבות השלכת מטעני חבלה על כוחות צה"ל קיבלשל פתאוםאלוף תגהפיקוד מחירעצמו, פתאוםותמיד זהרק הפךבביצוע מסוכןהסיירת, פתאוםוהתוצאות אתההיו חוטף מהגבאפסיות. בעצם,היום באנומדובר לנטרלבמבצעים אתבשילוב הא-סימטריהכוחות המובנית בין צבא גדול כבדרבים, מסורבל,כשהמפקד צפויבשטח מראשהוא ובעלבדרגת שיגרתמ"מ תנועה,ובחפ"ק לגרילהשלו שנוטיםנמצא להאמיןמפקד שהיאהפלוגה אמורפיתומאחור וחסרתנמצא צורההמג"ד. דרךהפיקוד לימודהעליון מאפיינילמד הגרילה,לסמוך אני כופה עליה צורת התנהגות מסוימת, אני יוצר לה צורה, אני גורם לה להגיב איפה שאניעל רוצהדרגים ואזנמוכים פוגעהרבה בהיותר." ~ תפיסתו של ברעם את צורת הלחימה הנכונה בטרור הפלשתינאי ב[[W:אינתיפאדת אל-אקצה|אינתיפאדת אל-אקצה]]. מתוך כתבתו של רונן ברגמן, "שם הקוד: אלמנת קש", ידיעות אחרונות, 26 באפריל 2004\04\26.‏
* "[http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=515373 איתן בלחסן], שהיה מפקד סיירת הצנחנים, נהרג בלבנון. קיבלתי טלפון בארבע בבוקר לבוא להחליפו." ~ על הדרך שבה מונה למפקד [[W:סיירת צנחנים|סיירת צנחנים]]. מתוך כתבה מאת עמוס הראל, "מג"ד בשכם: לא נוכל להחזיק תושבים בבתים לנצח", הארץ.
* "אם נשווה את המצב כיום לתקופת שהות צה"ל בלבנון, הרי שאז הייתי עושה מבצע אולי פעם בחודש, תמיד באישור ישיר ובתידרוך ובמעורבות של אלוף הפיקוד עצמו, ותמיד רק בביצוע הסיירת, והתוצאות היו אפסיות. היום מדובר במבצעים בשילוב כוחות רבים, כשהמפקד בשטח הוא בדרגת מ"מ ובחפ"ק שלו נמצא מפקד הפלוגה ומאחור נמצא המג"ד. הפיקוד העליון למד לסמוך על דרגים נמוכים הרבה יותר." ~ תפיסתו של ברעם את צורת הלחימה הנכונה בטרור הפלשתינאי ב[[W:אינתיפאדת אל-אקצה|אינתיפאדת אל-אקצה]]. מתוך כתבתו של רונן ברגמן, "שם הקוד:אלמנת קש", ידיעות אחרונות, ‏ 2004\04\26.‏
* "[http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=515373 איתן בלחסן], שהיה מפקד סיירת הצנחנים, נהרג בלבנון. קיבלתי טלפון בארבע בבוקר לבוא להחליפו" ~ על הדרך שבה מונה למפקד [[W:סיירת צנחנים|סיירת צנחנים]]. מתוך כתבה מאת עמוס הראל, "מג"ד בשכם: לא נוכל להחזיק תושבים בבתים לנצח", הארץ.
* "הדבר שהכי מדהים אותי, הוא איך הבאנו את ריחן ועיישיה לשטחים. אני מכיר טוב את לבנון. את רוב השירות שלי עשיתי שם; אין ואדי שלא שכבתי בו במארב. עכשיו אני נוסע כאן, בשכם, ברכב ממוגן ירי או בנגמ"ש, במקומות שפעם נסעתי בהם לבד בפיז'ו הצבאית שלי. אני לא בא בטענות לאף אחד. גם אני האמנתי שייצא מזה שלום. אבל איך, במו ידינו, הבאנו את לבנון למרחק של עשרים קילומטרים מהבית שלי? אני לא יכול לנסוע פה בלי לחשוב על זה." ~ מתוך כתבה מאת עמוס הראל, "מג"ד בשכם: לא נוכל להחזיק תושבים בבתים לנצח", הארץ.
 
==נאמר עליו==
* " אחד המבצעים האיכותיים ביותר של היחידה, מבצע מורכב ורב משתתפים שכלל שיתוף פעולה עם יחידות כגון פלס"ר 35, מגלן וכוחות חיל האוויר. בעקבות מורכבות המשימה נכנסה היחידה לנוהל קרב שארך כחודשיים וחצי וכלל הכנות רבות, תרגולות שתוף פעולה עם חיל- האווירחיל־האוויר וירי טילים רבים באימון, תורגלו כל התרחישים האפשריים ורמת המוכנות המבצעית הייתה גבוהה ביותר. המשימה- חיסול מחבלים ואיתורים במזרעת-כפרה אשר נמצא צפונית לרכס ג`בל צפי וצמוד לג`בע, כפר שהיה בסיס עורפי של חיזבאללה, מקן המחבלים הזה יצאו בין היתר גם המרצחים שהרגו חודשים מספר קודם לכן את אבי מילר ז"ל, שחר רפאלי ז"ל, יונתן בויידן ז"ל ודניאל ריי ז"ל, לכן המבצע היה גם טעון מאד מבחינה רגשית. בחמישה עשר באוקטובר 1994 יצאה היחידה למבצע. רכובים על גבי מרצדסים ביצע הכוח איגוף אדיר, שחדר עד כארבעים ק"מ בעומק לבנון ומאחורי הקו האדום בכדי להגיע אל קן המחבלים מן העורף. הכוח פרק רגלית וביצע תנועה רגלית עד לעמדה שצפתה על מזרעת- כפרה, לאחר שזוהו מחבלים ע"י התצפית הכווין מפקד העמדה, המ"פ דאז, אמיר ברעם את מסוקי התקיפה של חיל-האווירחיל־האוויר שהשמידו ארבעה מחבלים. המבצע הוגדר כהצלחה מסחררת מכיוון שעמד הן במשימת השמדת המחבלים והן באיסוף המודיעין שהיה נחוץ במסגרת המבצע, או כפי שהוגדר בסיכומי האלוף: 'המבצע הוכיח שאנו תוקפים כל יעד של חיזבאללה המוכר לנו...'." ~ על מבצע "פנתר ורוד" עליו פיקד ~ ([http://www.zanhanim.org.il/show_item.asp?levelId=43940&itemId=27655&itemType=3&prm=t=3&template=15 מקור]).
* "כשהחלימה הרגל חזר שרון ליחידה וזומן לראיון אצל המפקד החדש של הסיירת, רס"ן אמיר, במטרה לפתוח דף חדש. 'הסברתי לו את הבעייתיות שיש לי ביחס ללבנון, והוא מצידו אמר לי שהוא רוצה אותי שוב בכוח. 'אצלי', הסביר לי, 'יכנסו ללבנון רק אנשים שיעמדו בתור כדי להגיד שהם מעוניינים'. עניתי לו שאם הוא ייתן לי פקודה אני אמלא אותה על הצד הטוב ביותר, אבל כל עוד זה תלוי רק בי, משפט כזה ספק אם ייצא ממני.' שרון נופה מפלגת הלוחמים ושובץ להיות מדריך במחלקת הטרור שלה אין קשר ללבנון. יותר לא התעסקו איתו. אחר כך, כשאמר בחצי-פהבחצי־פה שהוא מוכן למשימה, זה כבר לא עזר. לפני שבועיים אפשרה לו היחידה להשתחרר בשחרור מוקדם, חודשיים לפני תאריך השחרור הנקוב, לצורך השלמת בגרויות. לפני שעזב הספיק שרון להחתים את כל היחידה על תעודת 'נאמן ניקיון'. כשהזדכה על הציוד ראה את הסיירת חוזרת ללא שריטה מביצוע שבו חיסלה שני אנשי חיזבאללה." ~ ([http://www.4mothers.org.il/ofer/lama.htm מקור]).
* "ההסתכלות המבצעית שלו היא חטיבתית ולא אוגדתית. מבחינתו, אם יצא הפיגוע מגזרתו הוא נכשל, למרות שיש ערים פלשתיניות שעוטפות את גזרתו וחיילי צה"ל עדיין יכולים לעצור את המפגע לפני שייכנס לישראל. לשם כך הוא מפעיל את מרב הסנסורים שלו בתוך קן הצרעות שנקרא שכם. הוא מפעיל מעגל התקפי ופעולות בתוך העיר כדי לאסוף מודיעין קבוע ורציף. מעגל ההגנה שלו כולל את הצירים והיישובים הצמודים לשכם. את תפיסת ההפעלה שלו הוא גיבש כשהיה מפקד גדוד 890 בחטיבת הצנחנים שפעל בערים שכם וטול-כרם. לפקודיו הוא הגדיר זאת בפשטות, ללא שימוש במילים מפוצצות: 'הונאה טקטית שלא תלויה במודיעין. לגרות את האויב, להונות אותו, שייחשף, ואז לפגוע בו. להביא את אנשיך למגע איתו'. הוא ניתח את הסרט מבחינה מקצועית ופקודיו מספרים שהתמונה שמציתה לו את הדמיון בעת הצפייה בסרט היא הילד הקטן, "המודיע", שפותח את הטלפון כשהמסוקים יוצאים משטחי הכינוס. ברקע נשמע רעש המסוקים. הוא רץ ומביא את המכשיר הסלולרי לאדם הנכון שיעביר את ההודעה לחברי המיליציה של איידיד ויבהיר להם שהאמריקנים באים. השוק שוב מתארגן לפשיטה אמריקנית. 'זה מראה עד כמה חשובה פעולה חשאית בשטח כינוס, כי גם בשכם יש תצפיתנים, בדיוק כמו בסרט", הוא אומר לחייליו'." ~ ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/538/785.html מקור]).
* "המסר המרכזי שלו מאז היה מג"ד, ובטח כמח"ט, היא לא לראות שום דבר זולת כלי הרובה והסכין. 'זו הפריזמה. כך חינכתי את חיילי להיות התקפיים', הוא אומר כמעט בכל הרצאה. אבל עם זאת הוא יודע שכדי להדגיש את הצלחותיו הוא צריך לדאוג לתושבים הפלשתינים שלא יאכלו אחד את השני בסכסוכי חמולות, ולסייע להם באספקת מים וחשמל, ומעבר בצירים. פאדי עא-לטיף קאפישה, בן 29, עמד בראש הזרוע הצבאית של התנזים בשכם. פאדי היה מופעל באופן ישיר על ידי החיזבאללה ועמד מאחורי עשרות פיגועי ירי ומטענים כנגד כוחות צה"ל בשכם וגלגל גם פיגועי התאבדות. קאפישה הוא דוגמא אחת מתוך עשרות ההצלחות של חטיבת השומרון. פעולות הגירוי והתגובה של ברעם פותחו והיום ברור לו היטב כי הפיתוחים בנושא זה כבר מזמן עברו את הגודל שלו. דבריו של ברעם אחרי חיסולו של קאפישה על ידי לוחמי [[W:גדוד חרוב|גדוד חרוב]] מסייעים בהבנה לדמותו של אחד המח"טים הכי טרודים בצה"ל. 'כמובן שאנו שבעי רצון מהפעילות, אך אנו לא רוקדים וחוגגים בעקבותיה. ככתוב, 'בנפול אויבך אל תשמח ובהיכשלו אל יגל לבך'." ~ ([http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/538/785.html מקור]).
* "בלחימה בשטחים רואה ברעם 'עבודה עם פיצוי יומיומי על הזיעה'. לפני הכניסה לשכם פעל הגדוד באזור בית- לחם, שם עצרו אנשיו את איברהים סראחנה, מוביל המתאבדים לפיגועים בירושלים ובראשון לציון. 'אחרי שלכדנו אותו, כינסתי את החיילים ושאלתי: מי גר בראשון לציון? סיפרתי להם מי הוא היה. זה מחבר אותם לעשייה". פלוגת החוד של 890 חשפה השבוע מעבדה ובה חגורות נפץ. 'הקשר שלי השתתף במעצר יומיים אחרי שקרובת משפחה שלו והנכדה שלה נהרגו בפיגוע בגבעה הצרפתית. אתה לא צריך לשכנע יותר מדי את החייל בצדקת המשימה, כשהוא רואה שקית חומר נפץ שהיתה יכולה להתפוצץ ליד הבית שלו'." ~ מתוך כתבה מאת עמוס הראל, "מג"ד בשכם: לא נוכל להחזיק תושבים בבתים לנצח", הארץ.
* "'סבלנות, התמדה ולעתים כדור בין העיניים', זאת הסיסמה הלקוחה ממסורת [[W:חיל הנחתים האמריקני|המרינס]] שבה בחר מג"ד 890 לקדם את הבאים למשרדו במחנה, שתי אצבעות מטול כרם. 'למה הכוונה? שבשביל לנצח את הטרור צריך הרבה אורך רוח וכשכבר יורים- זה חייב להיות מדויק', מסביר המג"ד." ~ מתוך הכתבה "הריסה נאורה" מאת אביחי בקר, עיתון "הארץ" , 16/02/ בפברואר 2003.
* "את [[W:הפיגוע בצומת בית ליד|הפיגוע בצומת בית ליד]], בינואר 95', הוא מגדיר אירוע מעצב, בעל השפעה מכרעת על אמונתו בצדקת הדרך. הוא שירת אז במחנה בקרבת מקום, שמע את הפיצוצים ונזעק למקום. 'ראיתי בחיי הרבה בחורים מרוסקים עד שנעשיתי חסין מפני זה ואולי אדיש משהו, אבל חיילות? הזוועה שהתגלתה לעיני שם, בשבילי זה היה יותר מדי'." ~ מתוך הכתבה "הריסה נאורה" מאת אביחי בקר, עיתון "הארץ" , 16/02/ בפברואר 2003.
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיפדיה=אמיר ברעם}}
 
{{מיון רגיל: ברעם, אמיר}}
[[קטגוריה:חיילי צה"ל]]