אברהם ישעיהו קרליץ: הבדלים בין גרסאות בדף

* "ואמנם האיש הזוכה לידיעת התורה הוא הולך בין אנשים ונדמה לאדם הרואה לעיניים כבן אדם, אבל באמת הוא מלאך הגר עם בני תמותה וחי חיי אצילות ומרומם על כל ברכה ותהילה." (~ חלק א', יג)י"ג

* "כמעט כל מה שאני עושה אני אנוס על פי הדיבור, בהיותי שבור ורצוץ כל הימים ולא זכיתי לשום עונג מתענוגי החיים נוסף לכאבי הגוף ושבירתו כל הימים. העונג היחידי הוא לי: לעשות רצון קוני." (שם~ קנג)חלק א', קנ"ג

* "דברים ערבים מרגישים את גוף האדם וצבא אבריו להנאה מדומה ומשמחים במדהבמידה מסוימת את נפשו, אבל הנאה זו אין בכוחה להתחרות עם העונג האציל של עמל החכמההחוכמה אשר נשמת האדם מתרוממת מעל המית העולם עד שמי השמים ונהנים מזיו החכמההחוכמה העליונה, וזו הטובה הגדולה והיתירה שנתנה להאדם תחת השמש."(שם ~ חלק א', ט)'

* "אין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה- – המיתה שבכאן היא הנטיה מפשוטם של החיים לעומקם של החיים, לתוך תוכם של החיים." (שם~ חלק א', ג)'

* "נרתע אני מדבר של חידוש בטבעי, והפשטות היא תמיד האמת." (~ מתוך מכתבו ללומדי בית מדרש לתורת ארץ ישראל בפ"ת,בפתח תקווה. הובא בספר חזון איש זרעים מהדורת תשיחתשי"ח, עמ'עמוד 218).

* "עצם השם "'דתי לאומי"' כורך בחובו שמץ של התכחשות ליהדות כמי שאומר אין די בדת היהודית, יש צורך גם בתוספת של לאומיות, וכאילו היו הדת והלאומיות הישראלית שני דברים נפרדים, חס ושלום, שנחוץ לזווגם יחד." (~ פאר הדור חלק א עמ', רצב)עמוד רצ"ב

* "אין דין מורידין אלא בזמן שהשגחתו יתברך גלויה, ואז היה ביעור הרשעים גדרו של עולם. אבל בזמן ההעלם שנכרתה האמונה מן דלת העם, אין במעשה ההורדה גדר הפרצה אלא תוספת הפרצה, שיהיה בעיניהם כמעשה השחתה ואלימות ח"ו. וכיון שכל עצמינו לתקן, אין הדין נוהג בשעה שאין בו תיקון, ועלינו להחזירם בעבותות אהבה ולהעמידם בקרן אורה במה שידינו מגעת." (~ חזון איש יו"ד, סימן ב', ס"ק טז)ט"ז

* "טעות נושנת נתאזרחה בלב רבים במושג הביטחון. שם ביטחון המשמש למידה מהוללת ועיקרית בפי החסידים, נסתובבה במושג חובה להאמין —– בכל מקרה שפוגש האדם והעמידתו לקראת עתיד בלתי מוכרע ושתי דרכים בעתיד, אחת טובה ולא השנייה —– כי בטח יהיה הטוב, ואם מסתפק וחושש על ההיפך הטוב הוא מחוסר ביטחון. ואין הוראה זו בביטחון נכונה, שכל שלא נתברר בנבואה גורל העתיד אין העתיד מוכרע, כי מי יודע משפטי ה׳ וגבולותיו יתברך?! אבל עניין הביטחון הוא האמון שאין מקרה בעולם, וכל הנעשה תחת השמש הכלהכול בהכרזה מאתו יתברך." (~ ספר אמונה וביטחון מאת החזון איש, תחילת פרק ב)'

==פגישתו עם בן -גוריון==

בפגישתו המפורסמת עם ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]], שאל ראש הממשלהבן-גוריון כיצד יחיו יחדיו דתיים וחילוניים, והחזון איש השיב לו שבנקודות החיכוך שאינן ניתנות לגישור, על "העגלה הריקה" (היהדות החילונית-ציוניתהחילונית־ציונית) לפנות מקום ל"עגלה המלאה" (היהדות המסורתית). בן-גוריון הגיב בתרעומת לטענה בדבר העגלה הריקה: "ומצוות יישוב הארץ? ועבודת האדמה? והשמירה על החיים ועל הגבולות?". (את הדימוי על העגלה הריקה שאב החזון אי"ש ממסכת סנהדרין, העוסקת בסוגיית גמל טעון מול גמל ריק. אכן בפגישה נעשה שימוש ב"משל הגמל", כפי שמעיד עוזרו של בן-גוריון אז, [[יצחק נבון]], שנכח בפגישה, אולם רבים מזכירים בהקשר זה בטעות את "משל העגלות"). אחר כך אמר בן-גוריון שעדיין אין לו תשובה לשאלתו: כיצד יחיו אדוקים ולא אדוקים יחדיו במדינת ישראל. ועל זה השיב החזון איש שלמזלנו אין כאן התנגשות, שכן אנו לא יכולים לוותר על המצוות, אבל לכם למרבה המזל אין חובה לעשות דווקא להפך, כך שביכולתכם להתגמש ולמנוע את הסתירה.

ח"כחבר הכנסת שלמה לורנץ מספר כי בן-גוריון אמר לו לאחר השיחה כי לא זו בלבד שלא פגש מימיו כזה אדם פיקח, אלא שגם לא העלה על דעתו שיכול להיות כזה אדם פיקח. (שלמה לורנץ, במחיצתם, עמ'עמוד 73).

[[קטגוריה:רבנים ישראלים]]