אלעזר שטרן: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Marloweperel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 34:
* "כך, במלים פשוטות כל כך, השארת לנו תפישת עולם מורכבת כל כך, שברבות השנים בנינו עליה עולם חינוכי מורכב מאוד אך שלם. יהודה ברנס, חברך לספסל הלימודים, בישיבה שבה למדנו, חוזר ומזכיר את אותו ליל שבת של שלהי הטירונות בצנחנים, מחזור נובמבר 1976 ב[[W:גדוד 890|גדוד 890]]. אתה חייל, ואני מפקד המחלקה שלך. חורף ירושלמי ואנחנו במשימת אבטחה בעיר העתיקה. אתה מבקש ומקבל אישור ללכת לבקר את חבריך בישיבת הכותל. הם לומדים בשיעור א', עוד טרם התגייסו, ומקנאים בך שאתה כבר לוחם. בניסיון לרכך קמעה את קנאתם, אתה רק מנסה לחלוק עמם את החוויה של הלילות הקפואים והרטובים באוהל הסיירים בתוך שק השינה אליו נכנסת רק לפני דקות מספר. כבר הרבה אחרי חצות ופתאום נזכרת ששכחת להתפלל [[W:תפילת ערבית|ערבית]]. ואין רב שיעיר לך וגם אין חבר שיבין אותך. מחלקה רגילה ב[[W:חטיבת הצנחנים|צנחנים]], אתה קם ויוצא. נעמד ומתפלל. והרב יהודה ברנדס, כמו רבים מחבריך הרבים, במסלולי ההסדר הנפרדים והמשולבים, במחלקות הרגילות, שבהן שירתנו כולנו וגם בחיינו הפרטים נושאים סיפור זה כל אימת שקושי דומה צץ בדרכנו. עכשיו מורשתך כבר שלמה באמת." ~ על פקודו שנהרג בתאונת אימונים אילן מנס ([http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4066264,00.html מקור]).
* "שתי מטרות ניצבות לפנינו בהכשרתכם כלוחמים ב[[W:חטיבת הצנחנים|צנחנים]]: המטרה הראשונה היא ללמד אתכם לפגוע במטרה, לתפוס מחסות כמו שצריך, לקום להסתער ושוב לפגוע באויב. המטרה השנייה היא ללמד אתכם לקום לזקנה באוטובוס. בבואנו להשיג מטרות אלו מתעוררת בעיה קטנה: מחסות וסלעים יש בשפע בשטחי האימונים שלנו, וגם תחמושת אינה חסרה, ולכן יכולים אנו להדגים לכם זאת. הבעיה היא שאוטובוסים יש פעם בשלושה שבועות וזקנות אין לנו בכלל, לכן תצטרכו להבין זאת מהתנהגותנו הכוללת." ~ דברים שאמר לחייליו בפלוגת הצנחנים ב[[W:גדוד 890|גדוד 890]] מחזור נובמבר 1978. מתוך ספרו "משא כומתה" עמוד 78.
* "יצאתי עם עוד חמישה- שישה חיילים והתחלנו ללכת על פי ההכוונה של אותו מ"מ. הלחץ היה גדול מאוד, מה גם שלא בדיוק קיבלתי אישור לפעול. הלכנו, כשקובי המ"מ מכוון אותנו ואריק המג"ד צועק לנו, 'אתם הולכים לא נכון, יהרגו אתכם!' אריק מנקודת מבטו חשב שנכון יותר להתקדם לאט ובטוח יותר, ואילו אני חששתי שהמחבלים יברחו. ניסיתי להרגיע אותו שלא ידאג והוספתי, 'דברים שרואים מכאן לא רואים משם...' כל אותו זמן זכרתי שההורים של דורית נמצאים במשרד ושומעים הכל בקשר. בשלב מסוים אמאמר לי קובי, שכיוון אותי, 'איבדתי אתכם.' הרמתי זיקוק למעלה והוא הורה לי להתחיל לשבור שמאלה על קו הרכס שעליו הייתי, והוסיף שלדעתו אני נמצא ממש על השלוחה של המחבלים. אריק הזהיר אותי שוב בקשר, ואילו קובי פרץ לרשת ואמר, 'לדעתי אתה נמצא עשרה מטר מהם!' הוא לא סיים את המשפט וחמישה מטרים לפני קם מחבל ג'ינג'י וכיוון את ה[[W:קלצ'ניקוב|קלצ'ניקוב]] שלו אלי. יריתי. אחד נפל. הם ירו. נשכבנו על הקרקע, היינו מעט מעליהם וזרקנו לעברם רימונים. חיימי ירה ררנ"ט, זרקתי עוד רימון, נתתי פקודת הסתערות והסתערנו." ~ על קרב שניהל כנגד חולית מחבלים בעת שהיה [[W:מפקד פלוגה|מפקד פלוגת]] הצנחנים ב[[W:גדוד 890|גדוד 890]] מחזור נובמבר 1978. מתוך ספרו "משא כומתה" עמוד 52.
==נאמר עליו==
* "כשמונה למפקד בסיס האימונים והטירונות של הצנחנים הוסיף את המילים 'בעזרת השם' על ההזמנות שנשלחו למשפחות החיילים לטקס השבעתם בכותל. כאשר אחד מקציני המילואים, איש קיבוץ, אמר לו: 'אצלנו בתנועה נהוג לכתוב "בשם אחוות העמים", אז למה שבראש העמוד של ההזמנה לא יהיה כתוב כך?' השיב שטרן ברצינות גמורה: 'אם אשתכנע שאחוות העמים עוזרת לנו כמו שם ה', אולי אכתוב גם את זה'." ~ [[w:ראובן פדהצור|ראובן פדהצור]] במאמרו "[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1148327 משא כיפה: חילונים ומתנחלים על פי אלעזר שטרן]", עיתון "הארץ", 10 בפברואר 2010.