ארז גרשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות)
Marloweperel (שיחה | תרומות)
שורה 27:
* "ארז היטיב להבין כי הזכות להוביל חיילים נקנית רק במתן דוגמה אישית ובמילוי חובת הכנתם, אימונם והובלתם מלפנים. בהתנהגותו היה תמיד מודל לחיקוי, והערצת החיילים אליו לא ידעה גבול." ~ רא"ל גבי אשכנזי על ארז. מתוך הספר "תמצית געגוע" מאת אהוד ערן.
* ". סרן א' הוא קיבוצניק מתולתל וגבוה והוא מבקש שאמתין, כי המח"ט מסייר ביחידה ועליו להתלוות אליו. מח"ט גולני האחרון הזכור לי הוא [[W:יונה אפרת|יונה אפרת]], שנקרא בפי כולנו 'סבא'. עכשיו, כשאני מביט מקרוב במח"ט החדש אני מגלה שמתחת לדרגות ולזקן מסתתר בסך- הכל [[W:ברוך שפיגל|ש']], שאינו אלא אחד הנובמברים הקטנים של הסיירת בימים ההם. אחר- כך יש לי שיחה קצרה עם א'. הוא בחור חביב ורציני ומקרין סביבו את ההילה הפלס"רית המקצועית המקובלת. אני לא מספר לו שבמסגרת התחקיר המוקדם שלי שוחחתי גם הבקר של התרגיל האחרון שלו. 'הוא מקצוען אדיר,' אמר לי הבקר הנלהב על א', 'יש לו בטחון עצמי עם כיסוי, והיחידה נמצאת ברמה שלא היתה בה מעולם.' אני מאמין לו. גם הוא היה פעם בסיירת. כהרגלי, אני מציץ לראות את הספרים המונחים על שולחן המ"פ. יש שם 'בריגאדיר הרגלים', 'צבאו הפרטי של פופסקי', 'מדריך החרקים בישראל" (ואני מקווה שהספר עוסק רק באנטומולוגיה), 'תולדות בית שני', 'טייסי מסוקים בוויאטנם', 'אלטלנה' (סליחה על הביטוי), 'ארץ ישראל מחורבן בית שני ועד הכיבוש המוסלמי', 'לקסיקון ציוני' וספר גיאולוגיה. א' מתכוון לעסוק יום אחד בארכיאולוגיה, ובינתיים הוא משמיע לי טקסט, שאם הייתי עוצם את עיני הייתי בטוח שהזמן עמד מלכת. כמו כל מ"פ ב[[W:סיירת גולני|סיירת גולני]], לפניו ואחריו, הוא פוסק, חד וחלק, ש: 1. סיירת גולני היא היחידה המקצועית ביותר בצבא. 2. אנחנו לא אוהבים שמזכירים אותנו במשפט אחד עם סיירת צנחנים וסיירת גבעתי וכל מיני כאלה. אני מהנהן במרץ, ומבין שגם אם הכל השתנה, הרי הרוח נשארה זהה." ~ [[מאיר שלו]] על ארז גרשטיין בכתבה "בחזרה לסיירת גולני", "במחנה" ראש השנה תשמ"ט 1988.
* "תרגיל השטח הבנוי נפתח בצליפה נאה ביותר של [[W:[[RPG-7|אר. פי. ג'י]]. והכוח מסתער קדימה אל הבתים. אני נצמד היטב למ"פ, בתקווה שזהו מקום בטוח. מספיק לי צרור אחד. א' אינו נותן לחיילים מנוח. הוא רץ איתם, נוזף, מתקן, משפר, ומדי פעם נותן תוקף לדבריו בלטיפה ידידותית המתבצעת בעזרת סוליית הנעל. אחרי התרגיל נשמעים דברי סיכום. עוד שינוי חיובי מן התקופה שלי היא הדרישה המפורשת, גם מפי המ"פ וגם מפי מפקד הצוות, לשמוע כמה שיותר הערות וניתוחים מפי החיילים עצמם. 'התרגיל הזה היה בסדר בשביל הגדוד אבל לא בשביל הסיירת', אומר להם א'. למפקד הצוות, בצד, הוא מזכיר שאין כמו כמה גלגולים בקוצים כדי לשפר את רמת חיילות הפרט." ~ מאיר שלו על ארז גרשטיין בכתבה "בחזרה לסיירת גולני", "במחנה" ראש השנה תשמ"ט 1988.
* "את ארז אני מכיר עוד מימיי כלוחם בפלוגה הרובאית של [[W:גדוד 51|גדוד 51]]. באותה תקופה הוא שימש כמג"ד. ארז הוא זה שהוציא אותי לקורס קצינים. כשחזרתי מהקורס, המשכתי לשמש כמ"מ וסמ"פ תחת פיקודו. שם, למעשה, התחילה ההידברות שלנו. ההיתקלות הראשונה שלי הייתה ביחד איתו; יצאנו ללכוד שלושה מחבלים ליד הכפר רומיא'א בדרום לבנון. הייתי מ"מ צעיר בפלוגה הרובאית. המתנו במארב לחוליה שתגיע. בסופו של דבר, כשהיא הגיעה, ארז זיהה אותה ראשון עם החושים המחודדים שלו. הוא מיד הפנה את תשומת לבי, כי הייתי מפקד הכוח. אני זוכר איך הוא התייחס למצב בשטח, בקור רוח לא מוסבר, ובמקביל גם תדרך אותי. הוא אמר, פחות או יותר: 'תמיר, אנחנו פותחים באש, אתה באיגוף עם החוד, וזה או שאתם הורגים אותם או שאתה לא חוזר יותר לרובאית'. פתחנו מיד באש, ושנייה אחרי זה כבר קמתי להסתערות. אם לומר את האמת, חששתי יותר מארז מאשר מהמחבלים. במהלך הדילוגים חטפנו אש תופת לתוך הכוח, ועצרתי כדי להבין מאיפה יורים עלינו. ניסיתי להבין את תמונת המצב והסתכלתי על ארז. כדורים שרקו מסביבו והוא, עם כל הגובה שלו, פשוט עמד, לא פחד מכלום, וסימן לי להמשיך בהסתערות כאילו זה תרגיל. כשאתה רואה כזה דבר אתה לא יכול להיכשל. מיד הרגנו אותם. אחרי זה, כמו שרק ארז יודע לעשות, הוא ישר הוציא את הפנקס שלו ורשם שביום הזה והזה, החייל הזה והזה הרג ככה וככה מחבלים. זה מה שעניין אותו אחרי היתקלות. וזה גם מה שהיה כל כך יפה באיש הזה." ~ תא"ל [[W:תמיר ידעי|תמיר ידעי]] על מפקדו ארז גרשטיין. מתוך הכתבה [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=410661&highlight=%E2%F8%F9%E8%E9%E9%EF#post3313650 רזי ארז: עשור לנפילתו של ארז גרשטיין], [[W:במחנה|במחנה]], ‏ 27.02.2009.
* "אני לא אשכח איך מותו נודע לי. הייתי כבר מג"ד, והייתי בדרכי לצפון, איפשהו ליד בית שמש, התקשר אליי חבר ושאל אותי עם שמעתי מה קרה. עניתי לו שלא ידוע לי שום דבר, והוא סיפר ששיירה של ארז עלתה על מטען ויכול להיות שארז נהרג. אלה היו רגעים עצובים. פתאום הבנתי שמשהו כנראה קרה לארז גרשטיין, האיש והאגדה. נכון, יש הרבה אנשים שהיו לאגדה לאחר מותם, אבל ארז היה אגדה עוד בימי חייו. מבחינתי, עד ההיתקלות ההיא עם ארז, שבמהלכה ראיתי איך הוא מפעיל את האנשים, היה שלב שלא ידעתי לשים את האצבע איפה הסיפורים על ארז אמיתיים ואיפה מתחילות האגדות." ~ תא"ל [[W:תמיר ידעי|תמיר ידעי]] על מפקדו ארז גרשטיין. מתוך הכתבה [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=410661&highlight=%E2%F8%F9%E8%E9%E9%EF#post3313650 רזי ארז: עשור לנפילתו של ארז גרשטיין], [[W:במחנה|במחנה]], ‏ 27.02.2009.