גל הירש: הבדלים בין גרסאות בדף
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות) |
Marloweperel (שיחה | תרומות) |
||
שורה 34:
* "ביצענו גם מעצרים וסיורי שטח, נדדנו בין שכם לחברון, ומשם אל הבופור או אל רכס עלי טהר שבלבנון, ימים אינטנסיביים: מבצעים, מארבים, סיורים, אימונים. פעילות ללא הרף, מסביב לשעון. באותם ימים (1985) הלכה והתעצבה גם רצועת הביטחון החדשה שאחרי נסיגת צה"ל ממרחב האוואלי. כצפוי ירדו המחבלים והתמקמו במסתורים סמוך למרחב הקו החדש. במבצעים חשאיים ראשונים מעבר ל'קו האדום' חדר הצוות שלי אל מרחב הכפרים יעטר וכפרא, למשימות תצפית ואיסוף מידע. במבצע הראשון טיפסנו לילה שלם על מצוק הצלחני בשקט, ובלוח זמנים מהיר הגענו אל מרחב המשימה. בשעות הבוקר המאוחרות התגלה הכוח, אינני יודע כיצד. במשך יום שלם תקפנו, בסיוע מסוקי 'קוברה', מחבלים שהתקרבו אל האזור שבו שהינו. אש תותחי המסוקים היתה כה קרוב אלינו עד שצרורות עברו ממש בין לוחמי. האויב הוסיף להתקרב, המשכנו להסתייע במסוקים, וכשהחלה לרדת אש מרגמות בסביבתנו ניתקנו מגע והחלפנו מיקום. כך עד שעות החשיכה, אז שבנו ארצה." ~ על פעילות המבצעית הראשונה שלו כמפקד צוות בסיירת צנחנים.
* "איני רוצה שבחפ"ק ישמעו אותי מתנשף ונחנק, זה מלחיץ את כולם ונשמע לא טוב, כאילו אינך שולט במצב. [[שאול מופז|מופז]] לימד אותנו את זה עוד כמ"פים צעירים [[W:חטיבת צנחנים|בצנחנים]]. "דברו בקול ערב," דרש, "ושדרו קור רוח." אני מנסה קול עבה ודי מצליח." ~ על הדרך שבה מפקד צריך לדבר ברשת הקשר.
* "כשהענקנו לכם את סיכות הקצונה ידענו שנצרבה בכם המחויבות למדינה, לצה"ל, לחברה ולעם. כשענדנו לכם כנפיים, ידענו שתמריאו, תזנקו, תבצעו ועוד בשמם של ישראלים רבים, יהודים רבים, שאתם בעשייתכם נותנים להם כנפיים. ידענו שלעולם תהיו נכונים לפרוץ נתיבים בלילות אפלים, להעפיל במעלות תלולים, ללכת מול האש ובתוך העשן, בדרכים לא דרכים ובדרכם של לוחמים- מפקדים רבים אחרים. מהם שאיתנו, מהם שכבר אינם. לא ידענו שתהיו סרבנים! לא ידענו שתתהדרו בסרבלים, בכנפי הלוחם, בסיכות ובדרגות הקצונה כדי לקשט את מעשיכם. סמלים אלה אינם שלכם. הם הופקדו בידיכם- מן המדינה הם באו, מרוחו של צה"ל וממורשת שקדמה לכם. אין מדובר בקניין פרטי. זה לא שלכם! 'קצין סרבן', 'טייס סרבן', 'לוחם סיירת סרבן'- כל אלה הם ביטויים חסרי משמעות, הם אינם יכולים להתקיים ואינם מתקבלים על הדעת. אתם עברתם את הגבול ולמעשיכם ראויים לכל מיני שמות תואר, אך הם אינם יכולים לבוא בתמידות לתארים קצין, טייס ולוחם. תנו לעצמכם שם, אל תיקחו את שלנו. אל תשחיתו את שם קציני צה"ל, לוחמיו ומפקדיו לריק. אל תחללו ואל תשאו אותו לשווא. מדינת ישראל היא דמוקרטיה, ובשמה מותרים לכם דברים, לכן קחו איתכם לדרככם את שמכם ואת תעודת הזהות שלכם. השאירו לנו את המשא הכבד, המספר האישי, את האותיות ק' (קבע) ומ' (מילואים) שלפניו, את המורשת, הסמלים והסרבל, ולכו אל שתבחרו. כשבחרנו אתכם להוביל, לפקד ולהגן ידעתם שהבחירה טעונה הוכחה מתמדת ויום יומית. ידעתם שמנהיגות קרבית מובילה ומתווה דרך גם כשמסביב ייהום הסער. חשבנו אז שאתם איתנו, בטוב וברע, לא ידענו שתנטשו בימים סוערים. לכו ואל נא תוסיפו להזדהות בשמנו- כי אנחנו ממשיכים עם אותם סמלים, אותה מורשת ואותה רוח להניח אבנים בבניינה של הארץ ובצר לנו, נסתדר גם בלעדיכם." ~ מתוך 'דף מפקד' אל הצוערים בבה"ד 1. מתוך ספרו "סיפור מלחמה סיפור אהבה" מאת תא"ל גל הירש.
== נאמר עליו ==
| |||