ארז גרשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Marloweperel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 8:
* "היעד המרכזי בחינוך החטיבה הוא שימור הסביבה והשטחים הירוקים. אי אפשר לאהוב מקום מבלי להכיר אותו, והחיילים האלה נדרשים למות למען המדינה. אז במקום שהם ימותו למען פאב או קניון, הם לומדים להזדהות עם הנחלים והנופים של ארץ ישראל. דברים שהם שלנו. אישית, אני מלווה את משפחת השכול במשך הרבה שנים. שישה חברים נהרגו סביבי ב[[W:הקרב על הבופור|קרב על הבופור]] כשהייתי [[W:מפקד מחלקה|מ"מ]] צעיר. זה קשה, אבל לא כמו למשפחות. המפקד יכול לספר מה שהוא רוצה, אני מגיל שמונה עשרה בלבנון, והספקתי להיות בעשרות אירועים עם אש, ובסופו של דבר ההתמודדות עם השכול היא הקושי האמיתי. להתמודד עם משפחות שכולות זה לא קל. החוכמה שלנו צריכה להיות לא לתת לזה להשפיע עלינו. זה שאנחנו כמפקדים, חוששים שיהיו הרוגים, זה לא אומר שלא צריך להתאמן. החיילים לא מטומטמים. אם אני עושה תרגיל יבש הם יודעים שהמפקד לא רוצה לעשות תרגיל רטוב כי הוא פוחד שיהיו נפגעים. יש לנו אחריות כבדה על חיי אדם ובשירות המסגרת. אלה הדילמות המרכזיות." ~ תא"ל ארז גרשטיין ז"ל בראיון. מתוך הכתבה [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=410661&highlight=%E2%F8%F9%E8%E9%E9%EF#post3313650 רזי ארז: עשור לנפילתו של ארז גרשטיין], [[W:במחנה|במחנה]], ‏ 27.02.2009.
* "השאיפה שלי היא להתקדם, לעשות תפקידים מעניינים שהם במרכז העשייה, בקו הקדמי, במקום בו צריכים אותי, בשטח. אני לא רואה את עצמי עושה תפקידים עורפיים. רק קדימה, בתחום שבו יש לי ידע מקצועי אדיר. מפקדות עורפיות זה יותר פשוט. האחריות לחיי אדם כמעט לא קיימת. החשש להיפגעות אישית כמעט לא קיים. קשת שלמה של נושאים פשוט איננה. יש אנשים שיותר נוח להם ככה, אבל הסביבה הטבעית שלי היא בקו." ~ תא"ל ארז גרשטיין ז"ל בראיון. מתוך הכתבה [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=410661&highlight=%E2%F8%F9%E8%E9%E9%EF#post3313650 רזי ארז: עשור לנפילתו של ארז גרשטיין], [[W:במחנה|במחנה]], ‏ 27.02.2009.
* "הנשקים חלודים, הכוונות לא מאופסות.. אלה לא רציניים אלה" ~ על ארגון [[W:חזבאללה|החיזבאללה]].
* "אני אחרי כמעט כל המשפחות. ואני מסביר להם את הדבר בצורה ברורה מאוד. אני מסביר להם שאנחנו אנשים, שעושים את מיטב יכולתנו. אנחנו לא שולחים את הבנים שלהם מתוך חדרים ממוזגים, ומתוך חפ"קים. אנחנו נמצאים איתם בקו הקדמי! ותורמים את כל הניסיון ואת כל הידע שלנו. ולפעמים גם אנחנו שוגים. במלחמה... במלחמה אין... אין ניצחון מוחלט. ובמיוחד לא במלחמה כזאתי. ולפעמים גם אנחנו שוגים. אבל אנחנו עושים את הכי הרבה! אנחנו נמצאים בקו הקדמי וגם לנו יש אימהות, וגם הן מטלפנות בלילה וגם הן בהיסטריה כמו שכל אחד אחר. ונכון שהכאב הוא נורא, והכאב הנורא הוא למשפחות. החיילים איבדו חברים המשפחות איבדו את הבנים שלהן, חברים אפשר להחזיר בנים אי אפשר להחזיר." ~ על חייליו שנהרגו והמשפחות השכולות.
* "התביעות לנסיגה חד-צדדית מהוות איום ישיר על חיי החיילים" - על תנועת [[W:ארבע אימהות|ארבע אמהות]].
* "אני לא מבין אותך. החינוך זה האימונים." ~ גרשטיין, בעת שהיה מח"ט גולני, בתשובה למפקד פלוגה בחטיבת גולני שהתלונן, כי בשל השקעת יתר בתכנים חינוכים אין זמן לאמן את הלוחמים.
* "אני אומר לך על הסף!" ~ משפט טיפוסי של ארז הביע נחרצות בעניין מסויים. מתוך הספר "תמצית געגוע" מאת אהוד ערן ([http://mazi.idf.il/6300-9405-HE/IGF.aspx מקור]).