שאול מופז: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Marloweperel (שיחה | תרומות)
שורה 31:
* "הוא התגייס ל[[W:חטיבת הצנחנים|צנחנים]], אבל לא נהנה מעולם מהילת הנסיכים שאפפה רבים מבני דורו ביחידות שבהן שירת. הפקטיקה היא ענדה דרגות לכתפיו. אחרי שנכשל שלוש פעמים במבדקי קצונה, זכה מופז להגיע לקורס הנכסף בעקבות מארב מוצלח בבקעת הירדן, בו פיצל את הכוח שעליו פיקד וחיסל חולית מחבלים. לאחר הקורס חזר לצנחנים, ובשנים הבאות עשה את כל התפקידים היוקרתיים בחטיבה ומחוצה לה- חי מתפקיד לתפקיד, ממעשה למעשה, עד שלב מאוחר מאוד, אולי אפילו אחרי שהיה לאלוף, לא נחשב לחומר שממנו עשוי רמטכ"ל." ~ מתוך הספר "בומרנג" מאת [[עפר שלח]] ו[[W:רביב דרוקר|רביב דרוקר]], הוצאת כתר, 2005, עמוד 44.
* "כמפקד [[W:גדוד 202|גדוד]], נדמה היה שהוא נמצא בכל מקום. חיל שפיטפט ברשת הקשר בשתיים בלילה, שעה שבה בדרך כלל אף אחד לא שומע, לא הופתע לגמרי כש[[W:מפקד גדוד|המג"ד]] קטע אותו, ובחיתוך הדיבור שאין לטעות בו הודיע לחייל שהוא 'מרותק עד סוף הקו'. הוא נכח בכל תרגיל, הכיר כל חייל, ירד לסופו של כל פרט. ביחידות שבהן הבלגאן היה סוג של אתוס, בלט מופז בסדר שלו. כסגן מפקד ה[[W:חטיבת הצנחנים|חטיבה]], סיים את התפקיד שלו בשתי ישיבות מרתוניות, שלוש עשרה שעות כל אחת, כשלאחריהן השאיר ליורשו, סא"ל אריק קראוזמן (מורן) שולחן נקי לגמרי בכל הנוגע לסדר ותחמושת. רוב הסמח"טים עושים ישיבות כאלה עם כניסתם לתפקיד- אם בכלל- כדי שהסדר ישרור בתקופת כהונתם שלהם. למופז היה חשוב לצאת מהתפקיד כמו שצריך, עד הרגע האחרון." ~ מתוך הספר "בומרנג" מאת [[עפר שלח]] ו[[W:רביב דרוקר|רביב דרוקר]], הוצאת כתר, 2005, עמודים 44-45.
* "מיומו הראשון כרמטכ"ל טרח מופז להדגיש בפני פקודיו עד כצהכמה ערך הניצחון חיוני בעיניו. אחד ממעשיו הראשונים היה נסיעה מיוחדת למוצב סוג'וד בלבנון, כדי לתחקר שם בעצמו, דבר נדיר שהמסר שלו ברור, מקרה של חייל צנחנים שלא גילה נחישות מספקת במרדף אחרי איש [[W:חזבאללה|חיזבאללה]] שחדר למוצב. מופז הדיח את החייל והעיר לכל שרשרת הפיקוד שמעליו. 'בסופו של יום, אנחנו צריכים לנצח', הייתה המנטרה ששינן כל מפקד וכל חייל בלבנון, וזו שעמדה מאחורי ההתכוננות לעימות בשטחים. בסופו של יום, כלומר בכל קרב כיחידה נפרדת. בסופו של יום, כי בכל מקום הערבים צריכים להבין שהם הולכים להפסיד. בסופו של יום, כאילו אין מחר- ואחריו עוד מחר ועוד מחר." ~ מתוך הספר "בומרנג" מאת [[עפר שלח]] ו[[W:רביב דרוקר|רביב דרוקר]], הוצאת כתר, 2005, עמוד 48.
 
== קישורים חיצוניים ==