משה תמיר: הבדלים בין גרסאות בדף

* "צבא צריך לעשות את משימתו והאזרחים חייבים להביע דעתם. אני לא נכנס בכלל בספר לשאלת ההצדקה של שהותנו בלבנון. זה היה ויכוח פוליטי. ניסיתי להבין, לאחר מעשה, למה בשטחים אפשר היה להצליח חלקית מול טרור וגרילה ובלבנון לא. אחת המסקנות היא שקשה לנצח מלחמה בשטח כשאתה יושב מבחוץ. ביהודה ושומרון אנחנו נלחמים מבפנים, בתוך שטח מתוחם, כשיש לנו יכולת סבירה למנוע יציאת אנשים ואמצעי לחימה. אני מקווה גם שלמדנו לקח בכל מה שקשור בניתוק הטרור מאחיזתו העממית. חלק גדול מהעוצמה של חזבאללה נבע מהתמיכה שקיבל מאזרחי לבנון." ~ מתוך ראיון לעיתון "הארץ"

* "גולני היא כמו כלב רוטוויילר. לא נעים להחזיק רוטוויילר בבית: הוא שורט את הקירות ועושה את הצרכים שלו על השטיח. אבל אם מישהו ינסה לפרוץ אליכם הביתה, תמיד תעדיפו שיהיה לכם שם רוטוויילר ולא פודל." ~ על [[W:חטיבת גולני|חטיבת גולני]] , מתוך הכתבה [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1092419.html לחנך את צ'יקו].

* "מגיל 18 עד גיל 36 - 37 הייתי בלבנון. כמעט כל השירות הצבאי שלי זה מה שעשיתי, חוץ מתקופות קצרות של מנוחה. עולם המושגים שלנו והעיצוב שלנו כאנשים בוגרים התרחש בלחימה הזאת, וביום אחד זה איננו. אתה מסתכל לצד השני של הגדר ופתאום העולם כמו שאתה מכיר אותו כבר לא קיים. נהרגו לנו אנשים, עברנו חוויות קשות. השקענו שם את מיטב שכלנו, דמיוננו ומרצנו, ופתאום זה נעלם." ~ מתוך ראיון לעיתון "ישראל היום", 14 במאי 2010 ([http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=6569 מקור]).

* "בעקבות התגובה של חזבאללה אחרי ההיתקלות חשתי תכונה אחרת מאשר באירועים קודמים, והבנתי שכנראה מי שנמצא בשטח הוא מישהו שיש לו חשיבות מבחינתם. זה היה אחרי אסון השייטת, וידענו שחלקים מגופתו של איתמר אליה עדיין לא הוחזרו. היה לי ברור שתהיה החלפת גופות, וזה מה שעבר לי בראש, אז נתתי את הפקודה. כשאתה מקבל החלטות קשות, עומד מאחורי זה מטען רגשי. סבא שלי היה נעדר 50 שנה. הוא היה מ"פ בקרב על לטרון במלחמת השחרור ומצאו אותו רק אחרי 50 שנה. אתה לא מבין כמה זה חשוב." ~ על החלטה להביא לישראל את גופתו של בנו של השייח [[חסן נסראללה]], מנהיג החזבאללה, לאחר שנהרג בקרב עם לוחמי סיירת אגוז. מתוך ראיון לעיתון "ישראל היום", 14 במאי 2010 ([http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article.php?id=6569 מקור]).

* "לא היה לוחם ששירת בלבנון שלא הכיר את ארז, או לפחות את האגדות שנרקמו סביבו. כל מלחמה יוצרת את הגיבורים שלה, כאלה המכתיבים את הנורמות ואת השאיפות של היחידות ושל לוחמים רבים. אין ספק שארז היה גיבור הלחימה של צה”ל בחזבאללה. אלפי לוחמים חיקו את ארז, לעתים אף באופן לא מודע – סגנון הדיבור, צורת ההליכה שלו, האופן שבו החזיק ברובה." ~ על תא"ל [[ארז גרשטיין]], מתוך ספרו "מלחמה ללא אות"

* "בפעם המי יודע כמה חשבתי בלבי כמה מעט אנשים במדינת ישראל יודעים מה עובר על המפקדים הצעירים הללו, העושים לילות כימים בשירותה ולאיזה הקרבה הם מסוגלים." ~ מתוך ספרו "מלחמה ללא אות"