מנחם בגין: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דרך (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 14:
* "עיקרה של [[חירות]] הוא חירות מ[[פחד]], כי הפחד הוא שליט לא פחות איום מכפי שהוא נסתר." ~ מתוך "המרד", עמוד 21
* "מה שאנו נוהגים לקרוא 'חיי ציביליזציה' אינו כלל הכרח חיים, אלא הרגל בלבד. אפשר להיגמל מהרגלי 'הציביליזציה' כפי שנגמלים מה[[עישון]]: מתחילה בקושי, אחר מכן מיתר קלות ולבסוף – למי דרוש העשן?" ~ מתוך "המרד", עמוד 23
 
== חרות ==
* ישנה חברה של עבדות עם רעב; אפשרית חברה של שובע בתוך עבדות; קיימת חברה של חרות תוך רעב; ואפשרית חברה של חרות בלי רעב. לו עמדה בפנינו הברירה בין שובע בתוך עבדות, לבין חרות עם רעב, סובר אני, כי אנחנו תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי, היינו בוחרים באפשרות האכזרית השניה.
מתוך חירות, מ. בגין בסימפוזיון על בעיות המשק: אין בטחון לאומה ללא משק יציב. 13/07/1956
* אולם בסוף פסוק תכריע בשביל כל אדם חפשי קיומה או אי קיומה של חרות מסויימת אשר אפשר לכנותה בשם חרות הפקפוק, מקום שם נהגת חרוז זו ישנה תקוה לשנוים וישנה אפשרות להתנגדות. מקום שם נדרשים האנשים להאמין בדבר האדם לא פחות ואף יותר מאשר להאמין בדבר האלוהים - ועליו הם מלגלגים - שם אפסה כל תקוה.
מתוך חרות, מנחם בגין באספת-עם המונית. 27/08/1950.
* החרות היא, כפי שהנני מאמין תמצית החיים, ועל כן עוסקים אנו למעשה בפיקוח נפש, הדוחה התחשבות בכל ,,צו" אחר; כתוב או בלתי כתוב.
מתוך חרות, מחתרת בלי שם. 12/06/1953.
*אמנם כאדם חפשי, המאמין כי החרות אינה ניתנת לחלוקה, לא אוותר על הזכות האנושית לעמוד על כל תופעה המסכנת את חרות האדם, גם אם השפעתה הישירה היא בתחומי מדינה זרה.
מתוך חרות, אינשטיין קורא ללכת לכלא. 19 יוני 1953.
 
== על ארץ ישראל ==