אלמור לנארד: הבדלים בין גרסאות בדף

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Marloweperel (שיחה | תרומות)
Marloweperel (שיחה | תרומות)
שורה 60:
'זה יעלה לך לגלות.' אמר ריילן.
'מי קרח בוורידים שלך, הא? אתה רוצה לגימה של ג'ים בים שתלך עם זה?' בויד הביט הצידה מהשולחן אומר, 'אֵוַוה, תביאי לריילן-' ועצר. לטווה היה רובה ציד מכוון אליו, מאוזן תחת זרועה, אצבע על ההדק. היא אמרה לבויד, 'אתה רוצה לשמוע את הסיפור שלי, איך יריתי בבְאוֹמֵן? הוא אף פעם לא ישב בראש השולחן, הוא אהב את צידו הרחב של השולחן כדי שיוכל להתפרס, להניח את מרפקיו כשהוא אוכל עוף מטוגן או תירס קלוי. אתה רוצה לדעת מה באומן אמר כשהוא נשא מבטו כמוך וראה אותי עם הרובה לציד צבאים שלו?' בויד אמר, 'מותק, אתה יורה באנשים רק בזמן שהם אוכלים את ארוחת הערב שלהם?'" ~ סצינת הסיום של הסיפור
* "הוא נתן מבט בוחן בריילן וקיבל ממנו מבט רושף. 'פיו של באומן היה מלא בתפוח אדמה מתוק,' אמרה אווה 'צפיתי בו דוחס את זה פנימה כשיצאתי מהמטבח עם הרובה. הוא אמר, 'מה לכל הרוחות את עושה עם זה?'' בויד אמר, 'מותק, תניחי את זה, בבקשה ממך?' הוא נטל מפית נייר והחל לנגב את ידיו. ריילן לקח אחת ותחב אותו בצווארון חולצתו. הוא שמר את ידו שם, הימנית, מלטפת את המפית, היד שתחליק מטה אל דש המעיל, תסיט אותו ובאותה תנועה תסגור על קת עץ האגוז של אקדחו ותניף אותו גבו בכדי לשחרר לגמרי את הקנה בן שישה וצי האינצ'ים. הוא ראה את עצמו עושה את זה. וראה את עצמו בקדילק עם רובה הציד פוער חר בגג וניסה להיזכר עם הוא דרך את הרובה לאחר מכן, משום שהוא בטוח לא שמע את אווה דורכת אותו. היא אמרה לבויד, 'ואתה יודע מה אמרתי לבאומן? אמרתי לו, 'אני הולכת לירות בך, יא טמבל'' ריילן ראה איך היא מרימה את הרובה ללחיה. ראה את בויד לוקח את הקולט, מכוון אותו אליה. ולא היתה לו ברירה. ריילן שלף וירה בבויד היישר בחזה, בעוצמה שחבטה אותו מעל כיסאו בשעה שאווה בשמלתה היפה ירתה ברובה הציד וקליעי שניים עשר גייג' ריססו את הקיר החשוף. זה אמר לריילן שהכרח שהוא דרך את הרובה." ~ סצינת הסיום של הסיפור
* "אווה אמרה, 'החטאתי, הא?' היא הביטה בריילן קם, האקדח עדיין בידו, הולך מסביב לעבר בויד ומביט מטה על בויד. 'הוא מת?' ריילן לא ענה, היא ראתה אותו כורע על ברכיו ומתכופף לעבר פניו של בויד. היא האמינה שריילן אמר משהו, מילה או שתיים, אבל לא היתה בטוחה. 'הוא לא מת?' ריילן קם על רגליו אומר, 'עכשיו כן.'" ~ סצינת הסיום של הסיפור