רובינזון קרוזו

ספר מאת דניאל דפו

רובינזון קרוזו (באנגלית: Robinson Crusoe) הוא רומן מאת דניאל דפו שיצא לאור ב־1719.

רובינזון קרוזו

  • "גדולה אמיתית היא להיות אדון לעצמך."
  • "כל האנשים היו הופכים לעריצים, אילו היה בכוחם להיות כאלה."
  • פחד מן הסכנה מפחיד אלף פעם יותר מאשר הסכנה עצמה."
  • "עשה את כל מחוות ההכנעה והצייתנות והשעבוד העולות על הדעת."
  • "צריך לראות את צדן הטוב של כל הצרות, ולחשוב על הגרוע ביותר שיכול היה לקרות."
  • "הדרגה העליונה של החוכמה האנושית היא לדעת להתאים את עצמך לנסיבות, ולהיות בעל נפש שלווה למרות הסכנות החיצוניות."
  • "אני האומלל, רובינזון קרוזו, שאונייתו נטרפה בים בשעת סערה איומה במרחק מן החוף, עליתי על היבשה באי שומם ונידח זה, וקראתי לו אי הייאוש. שאר נוסעי האונייה טבעו, ואני כמעט שיצאה נשמתי. כל אותו יום קוננתי על גורלי המר: לא היו לי מזון, בית, בגדים, נשק, מקום מקלט. משהתייאשתי מכל ישועה לא ראיתי אלא מוות לפניי. או שתאכלני חיה רעה, או שירצחוני הפראים, או שאמות מרעב. ברדת הלילה ישנתי על גבי עץ מפחד החיה, אך שנתי ערבה לי אף על פי שירד מטר כל הלילה."
  • "למרות תימהוני ראיתי בבוקר כי הגאות סחפה את האונייה לחוף וקירבה אותה לאי. מצד אחד היה בזה נחמה, שכן ראיתי את האונייה עומדת זקופה ושלמה, וקיוויתי להגיע אליה עם שוך הרוח ולהוציא מתוכה מזון וחפצים שונים העשויים לשמשני, אך מצד שני נתחדש צערי על אובדן חבריי. העליתי על דעתי כי אילו נשארנו באונייה היינו מצילים אותה, ומכל מקום לא היו הכול טובעים. ואילו ניצלו האנשים, היינו בונים לנו סירה משברי האונייה כדי להגיע על איזו ארץ נושבת. חלק רב של אותו יום עבר עליי בהרהורי ייאוש כאלה. אך לבסוף, בראותי כי האונייה כולה מחוץ למים, יצאתי עם השפל וקרבתי אליה בחול כמידת יכולתי, ואז שחיתי. גם היום ירד גשם אך הרוח שככה."

נאמר עליו עריכה

  • "קרוזו גם נחשב כיום כאחד מאבות האינדיבידואליזם. הוא פועל כיחיד, בלי קשר למעמד החברתי שלו וליכולת האישית. הוא הרי לבד על האי, ולכן צריך לשרוד בכוחות עצמו." ~ משה גלעד