מיכל אנסקי
עיתונאית ומנחת טלוויזיה ישראלית
מיכל אנסקי (נולדה ב־11 באוקטובר 1980), עיתונאית ומנחת טלוויזיה ישראלית.
- "נכון להיום, החקלאים קשורים בחוקים דרקוניים לרשתות השיווק, המחייבים אותם לתת כך וכך קילוגרמים בעבור מחירי רצפה, ומי שלא עומד ברף – שלום. החוזים האלה מאלצים את החקלאים להפסיק לגדל זנים עונתיים: זנים מיוחדים עם טעמים שונים ומרקמים שונים, כאלה שגדלים לעתים רק חודש בשנה והטעם שלהם הוא הוא 'הטעם של פעם' שכולנו מתרפקים בזכרונות, ושנשלח בימינו בעיקר לחו"ל. כל עוד הזנים המיוחדים שגדלים בישראל יוצאים לשווקי אירופה ומדלגים על הצרכן הישראלי, בעוד שרק בשווקים או בקנייה ישירה מהמשק יכול הצרכן לשלוט במידת האיכות והטעם, נותר רוב האוכלוסייה בקיפוח. זכותנו הבסיסית היא לדעת מה תקן הירקות והפירות שלא נשלחו לחו"ל והושארו לצרכן הישראלי, וזכותנו לבחור אם המחיר שאנו נדרשים עבורם הוגן. אך התממשות הזכויות האלמנטריות הללו רחוקה מתמיד כל עוד משמעות המילה 'טרי' עבור מנהלי רשתות השיווק היא בסך הכול 'נרקב מהר יותר'." ~ על ההכרח לתו תקן לירקות ופירות (מיכל אנסקי, "הגיע הזמן לדרוש תו תקן לירקות ופירות", באתר onlife, 6 במרץ 2012)
- "בחרו אותי יחד עם השופט הצרפתי והשופט ההודי שהם אנשים מאד מעניינים, אז זה כבוד גדול אני ממש שמחה להיות כאן. זה הולך להיות פרק מדהים, עם הרבה פירוטכניקה ואני מקווה שגם אוכל טעים, כי טסתי הרבה שעות כדי להגיע לכאן." ~ על השתתפותה ב"מאסטר שף" האמריקני בלוס אנג'לס ("מיכל אנסקי נחתה בלוס אנג'לס", באתר תפוז, 19 במרץ 2011)
- "זה קורה בכל העולם, לא רק בישראל. יותר ויותר אנשים, לא משנה אם הם ילדים, אינטלקטואלים, אנשי עסקים או סטודנטים, מצאו את עצמם מול תוכניות בישול כי זה ז'אנר שמדבר לכולם. זה מזכיר את הילדות, זה מגדיר זהות לעומת אחרים וזה עונה על הסקרנות של מה קורה במטבח של האחר. יש בתוכניות בישול משהו שלא מתיימר להית שום דבר חוץ ממה שהוא. והוא ממקום טוב, מרצון לתת. זה לא שעשועון טלוויזיה שרודפים בו אחרי הכסף או משהו שעובד על התשוקה של כולנו לתאוות בצע. אני לא שופטת, גם אני רואה תוכניות כאלה, אבל תוכניות בישול עובדות על אהבה ועל נתינה, על פינוק, על תאווה. אי אפשר שלא להתחבר לזה, ובהתאם לזאת האנשים שמביאים לך את הדברים האלו ומגישים אותם ועושים את זה בצורה מעוררת השראה הופכים להיות כוכבים בעינינו." ~ על טרנד תוכניות הבישול (גילי יובל, "קפה עם מיכל אנסקי", באתר onlife, 5 בינואר 2011)
- "מדי יום אני שומעת מאנשים שונים שוב ושוב את המשפט 'אני אף פעם לא רואה ריאליטי, ובתוכנית הזו אני לא מפסיד אפילו פרק אחד'. יש לריאליטי מעין שם שנגוע בו משהו ציני, משהו מתעלל, משהו שבא לצחוק על חשבון מישהו והתוכנית הזו בדיוק מגיעה ממקום אחר, מקום אנושי, מתחשב, סובלני ומעודד. חיים, אייל ואני הפכנו לנו ממש למשימה לקחת את האנשים האלה, בעלי הכישרון הגולמי, ולהטיס אותם למעלה. נוצרו לנו קשרים איתם מול המצלמות וסימביוזה נהדרת, נורא חשוב לנו שהם יצליחו. זה היופי של התוכנית הזו, שדווקא פה אתה לא רוצה לראות בן אדם נופל אלא שואף שהוא יצליח, שיהיה הכי טוב שהוא יכול, והמתמודדים מרגישים את האמונה הזו של השופטים בהם." ~ על הריאליטי "מאסטר שף" ("ניסיתי להישמע כמו 'אחת העם'": ראיון עם מיכל אנסקי, באתר עכבר העיר, 22 בנובמבר 2010)
- "אני יודעת שיהיו הרבה שיגידו, 'הנה זו שקיבלה את התפקיד בגלל הרגליים שלה, או השם שלה', וזה קצת מקומם אותי! אני עובדת קשה מאוד כיזמית. שוק האיכרים הוא משהו חדש שהקמנו, הוא פתוח יומיים בשבוע, ובכל פעם פוקדים אותו 6,000 איש שמגיעים מכל רחבי הארץ. הם מגיעים במיוחד, כי החקלאים מוכרים להם ישירות, והם שמים יד על תוצרת שלא היו מוצאים קודם. אז אם רוצים לדבר על איך הגעתי לאן שהגעתי, שידברו." ~ דוחה את ההאשמות על הקשר בין הצלחתה המקצועית לייחוסה המשפחתי (מיכל פלטי, "מיכל אנסקי: לא רק אופה", באתר עכבר העיר, 24 בספטמבר 2010)
- "אני בקשר טוב מאוד עם שני ההורים שלי, והם מאוד מעורבים במה שאני עושה. אני, אגב, לגמרי הבת של אבא שלי, שאתו אני נפגשת המון לארוחות צהריים. הוא יזם אמיתי, ואני בטוחה שלקחתי את התכונה הזו ממנו. אם הוא קורא למשל סיפור טוב בעיתון, או נתקל בעלילה מעניינת, הוא פונה למחזאי שיכתוב מחזה ובונה לעצמו פרויקט. הוא לא יושב ומחכה שיגיעו אליו. עם אמא שלי אני מתייעצת המון בכל תחום. כשעלתה התוכנית 'מלכת השוק' ישבתי אתה וכתבנו ביחד את התסריט. גם היא מצדה מקריאה לי הרבה פעמים פסקאות מהמדורים שלה ומבקשת את חוות דעתי." ~ על יחסיה עם הוריה (מיכל פלטי, "מיכל אנסקי: לא רק אופה", באתר עכבר העיר, 24 בספטמבר 2010)
