מיכל ברנע-אסטרוג

מיכל ברנע-אסטרוג היא פסיכולוגית וסופרת ישראלית.

מתוך מאמריה

• "אם האם נעדרת מבחינה פיזית או רגשית, נאלץ התינוק לאמץ דרכים שיאפשרו לו להחזיק את עצמו בעצמו, ובכך להתגונן מפני הפחד הקטסטרופלי מזליגה אל תוך חלל שבו יאבד ולא יימצא או יוחזק שוב לעולם."
• "אנו שולחים לאותו חלק מחזיק לא־מודע את המסר שאנו תומכים בו ואיננו מתנגדים לו, שיש לו רשות להיות, ושאין אנו מנסים לפרק אותו, לפרוץ אותו או לבטלו. במילים אחרות, אנו מדגימים לו באופן מוחשי שאנו מבינים את הפונקציה ההישרדותית של התנהגותו ומכבדים אותה."
• "רשימת אמירות הנוגעות בהיבטים שונים של צורכי התינוק והילד... אני רואה אותך... את/ה שייך/ת לכאן... זה בסדר להרגיש... מותר לך לפחד... אני אדאג לך... אני אשמור עליך... את/ה יכול/ה לסמוך עליי... את/ה לא לבד... אני איתך... יש לנו כל הזמן שבעולם... זה בסדר פשוט להיות."

התבהרות (2017)

דף ציטוטים מורחב – התבהרות (ספר)

• "השתוקקות או תשוקה וכן דחייה או שנאה מתרחשות בנפש כל העת בדרגות משתנות."
• "הפסיכואנליזה מתארת את האי־נפרדות המנטלית המתקיימת בין אנשים בעזרת משפחת מושגים שלמה, שבבסיסה פעולת ההשלכה על פניה השונים."
• "כאשר אדם אינו יכול לסבול את נוכחותו של מרכיב נפשי כלשהו בתוכו, הוא עשוי 'להשליך' אותו החוצה אל תוך אחרים. בניסיון לא מודע להתרוקן מתחושה קשה כלשהי המקננת בו."
• "פעולה נפשית או פנימית מטבעה מובילה, למעשה, לתוצאות ממשיות בעולם. נראה שהיא משתתפת בתהליכים המורכבים, שבאמצעותם נפשות מחליפות ביניהן תכנים מנטליים, משפיעות זו על זו ומכוננות זו את זו."
• "רק אם האדם מסוגל לשאת את כאבו ולעכלו, הוא מסוגל לעשות בו טרנספורמציה; ורק אם הוא מתפכח ונחלץ מן ההתמכרות לתחושה ולהשתוקקות, הוא משתחרר מן השעבוד לעקרון העונג, מן הדחף להשליך ומן הסבל עצמו."

אנשים עדינים (2018)

דף ציטוטים מורחב – אנשים עדינים

• "זקוק לנפשות של הוריו שיתפקדו כמְכל הנכון לקלוט את הרכיבים הנפשיים הקשים שהוא משליך, לעבד אותם ולהשיבם אליו בגרסה שמישה, ניתנת לעיכול, מעניקת חיים."
• "לכל צורות ההחזקה הללו ישנן מקבילות מנטליות. התודעה יכולה לייצר אותן בעזרת היצמדות עיקשת לאובייקט מנטלי מסוים (רגש, זיכרון, דימוי או מחשבה), או בעזרת התרוצצות בלתי פוסקת של דימויים ומחשבות, או בעזרת תנועה נפשית בעלת אופי מתהדק שאינה מותירה מרווחים בחלל הפנימי."
• "אם ההורה עדין בעצמו, הפער מצטמצם. אם עדינותו זכתה לעיבוד, נקודת המוצא שהוא מאפשר לילדיו העדינים טובה יותר; ובכל זאת יהיה עליהם להתמודד עם העולם ועם שאר בני האדם שסביבם."
• "הוא לא יסתפק במזור שטחי ויצא לחקור: את עצמו, את המציאות, את האמת. העדינות מציבה את אלה הניחנים בה בעמדה מיוחדת. עמדה זו אינה קלה, אך יש בה זכות גדולה."
• "מחשבות על תחושות החרדה, האי־נחת והאי־שייכות, המלוות במקרים רבים אנשים עדינים, מובילות אותי אל משימת החיים שלהם לפטור את עדינותם מהשבריריות, מההרסנות ומהבלבול שפעמים רבות מסתבכים בה, אל מאבקם להיות מובָנים ולמצוא לעצמם בית בעולם."

נדידה (2021)

• "בעת ההיא חייתי בין העולמות – רואה, מרגישה ואך בקושי נראית. ציפורים ועלי כותרת ביום, צרצרים וירח בלילה היו נחמתי."
• "אני פוסעת בשבילים בלתי נראים, חוצה את רקמות הקיום, רקמות הקיום חוצות אותי. אני פוסעת בשבילים בלתי נראים, ועלי שלכת מתפוררים ונפוצים ברוח מקצות הכרתי."
• "תחושת הכובד גברה והתעצמה, הרכינה אותה מטה, נלחמה בהתעלות שליוותה אותה עד אז. בפלג הגוף התחתון, בפלג הגוף האמצעי, בגפיים; וביתר שאת בראש, שכמו איים ליפול אם לא יימצא מי שיאחז בו כהלכה."

קישורים חיצוניים

• מיכל ברנע-אסטרוג מקריאה את קטע הפתיחה של ספרה 'נדידה'