מיקי רוזנטל
עיתונאי ופוליטיקאי ישראלי
משה מיכאל (מיקי) רוזנטל (נולד ב־4 בפברואר 1955), היה חבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה בכנסת ה־19. עד להיבחרו לכנסת היה עיתונאי, עורך, מפיק ומגיש תוכניות טלוויזיה.
- "חל שינוי תדמיתי במעמדם של הטייקונים אחרי המחאה, ואם אפשר לומר שלמחאה יש ניצחון, זה בנושא הזה של הטייקונים. הם הפכו מאלילי התקשורת, שזכו לתיאורים מופלאים על היכולות שלהם, העסקים, הבתים, הרכישות החכמות שלהם וניהול העסקים החכם שלהם, תיאורים שנגמרו בקרשנדו שאולי נוחי דנקנר הוא המייצג שלו, למעין מילת גנאי - התוצאה היא שמעמדו הציבורי של הטייקון בישראל השתנה משמעותית ו'טייקון' הפך למילת גנאי, אולי הגרועה ביותר. 'טייקון' הפך לגנב, למי שמתעשר שלא כדין. יש לומר שיכול להיות שהמטוטלת עברה אפילו רחוק מדי, מהערצה לתיעוב, ואולי אנחנו פוגעים בעצמנו מבחינה מסוימת, כי בסופו של דבר אותם טייקונים עושים פה עסקים, וייתכן שהפגיעה בהם בלתי מידתית. זה נתן לפוליטיקאים ולכנסת אפשרות ראשונה לחוקק חוקים שבאמת מגבילים את כוחם, כמו חוק הריכוזיות, חוק המזון וחוקים אחרים. זה לא אומר שעכשיו הטייקונים יהפכו לעניים ומסכנים, זה אומר שחל שינוי דרמטי במעמדם הציבורי, שאפשר לפעול באופן ריאלי מולם בכנסת, מה שבעבר היה כמעט בלתי אפשרי, עקב הקשרים של הטייקונים עם פוליטיקאים מסוימים. בכנסת הזאת, שומעים יותר את קול העם ופחות את קול הטייקונים" ~ מיקי רוזנטל על השינוי שחל במעמדם של הטייקונים לאחר המחאה החברתית של קיץ 2011 (קליין-כהן א., "מיקי רוזנטל מזכיר לנו למה אנחנו פראיירים", אתר NRG, תאריך 15.10.2014)
- "מדובר פה בעם שכל הזמן מציין את העובדה שהוא לא רוצה להיות פראייר, אבל לצערי, הישראלים הם הפראיירים הגדולים ביותר, לנוכח השקרים והסילופים של השלטון, העסקאות, הקשרים עם הטייקונים. הציבור מאמין לזה, ורואה את הדיור, למשל, כמכה שכתובה בתורה, והם לא מבינים שזה דבר שאפשר לפתור אותו בהחלטת ממשלה, שזה עניין של סדר עדיפויות. רק לפני שלוש שנים הציבור סירב לקבל זאת. (אבל) יש תהליכים שדורשים זמן, ולציבור קשה לגלות אורך רוח מול התהליך הזה ומול הציפיות שעלו במחאה. עוד סיבה היא המבנה הפוליטי של מדינת ישראל. כדי באמת לא להשמיץ אף אחד ורק לומר את הנקודה, נאמר ככה – כשאתה בכנסת, מהיום שאתה נבחר אתה מייצג סקטור. אין מפלגה בישראל שמייצגת את הכלל הציבור. הסקטוריאליות הזו מייצרת ואקום מנהיגותי, כי גם אין אף מנהיג שצומח ואומרים עליו 'וואו, הוא יכול להיות ראש ממשלה', תמיד ראש הממשלה במדינת ישראל ייצג איזה סקטור. לכן, אנו חייבים לשנות את שיטת הבחירות שלנו, כך שהפוליטיקאי יהיה מחויב לציבור כולו, ולא רק לציבור שבחר בו" ~ מיקי רוזנטל על המצוקות שמטרידות את הציבור בישראל שהשלטון במדינת ישראל לא נותן להן מענה (קליין-כהן א., "מיקי רוזנטל מזכיר לנו למה אנחנו פראיירים", אתר NRG, תאריך 15.10.2014)
- "אנשים היו מוכנים לוותר על המילקי ולאכול פה חצץ בשביל חברת מופת, אבל הם לא מוכנים לשלם את המחיר הזה בשביל החברה הבלתי מוסרית וחסרת הסולידריות שהם מגלים כאן. זה נשמע מאוד פסימי, אני יודע, אבל אני אומר לך שאני בכלל לא פסימי - כל מי שהיה במחאה, מגיל 15 וצפונה, נצרבה בו תודעה חברתית. הדברים האלה יבשילו אצלו יותר מאוחר, ויגיעו למיצוי פוליטי בשלב מאוחר יותר" ~ מיקי רוזנטל על הרצון לשינוי בחברה הישראלית (קליין-כהן א., "מיקי רוזנטל מזכיר לנו למה אנחנו פראיירים", אתר NRG, תאריך 15.10.2014)
- כעת אני נמצא במקום בו אני יכול להשפיע. זה לא אומר שתמיד אני מצליח, כמובן, אבל בתקשורת אתה יכול לדבר על זה ובכנסת אתה יכול ליישם את זה. הכלים הם לגמרי שונים. קודם כל, כעיתונאי, אתה בעיקר שחקן בודד ובוחר לעצמך את הנושאים שמעניינים אותך, אתה עוסק במה שנראה לך חשוב ואתה קובע לעצמך את סדר היום. כפוליטיקאי, לעומת זאת, רוב הזמן אתה לא קובע את סדר היום, ואתה שחקן קבוצתי ולא שחקן בודד" ~על תפקידו כחבר כנסת (קליין-כהן א., "מיקי רוזנטל מזכיר לנו למה אנחנו פראיירים", אתר NRG, תאריך 15.10.2014)
- "את המחאה אפשר לשים על כמה אדנים: הראשון עוסק ביוקר המחיה במדינת ישראל, ובנקודה הזו נמצא הכישלון הגדול ביותר של המחאה, אין ספק. מחיר המזון ועלות הדיור, לא רק שלא ירדו, הם אף עלו, וזה בשליטת הממשלה, שנבחרה במידה רבה על קולות המחאה, ופשוט בגדה בציבור והפנתה לו עורף; השני, הוא שוויון במספר תחומים (הגיוס, המיסים, העבודה וכו'), במטרה להגיע לסולידריות ולמדינה יותר צודקת. כאן נכנס עניין הטייקונים, שאדבר עליו- מדינת ישראל הפכה מאחת המדינות השוויוניות ביותר בעולם לאוליגרכיה כלכלית, כשקבוצה מצומצמת מחזיקה כמעט מחצית מהנכסים, ויש פה אצולת ממון, כשרבע מהאוכלוסייה ענייה. והפער הזה פשוט בלתי נסבל" ~ מיקי רוזנטל על הצלחותיה (וכישלונותיה) של המחאה החברתית (קליין-כהן א., "מיקי רוזנטל מזכיר לנו למה אנחנו פראיירים", אתר NRG, תאריך 15.10.2014)
- "גזר הדין של שש שנות מאסר בפועל שהושת על אולמרט הוא מידתי וצודק. כשאתם חושבים על העונש תחשבו מה עושה שוחד לחברה הישראלית. שוחד נותן לבעלי אמצעים דברים והישגים שהציבור לא מקבל ועל חשבונו של הציבור. באחוזי בניה שאתם יכולים רק לחלום עליהם, בקבלה למקומות עבודה. בניגוד למוסר ובניגוד לצדק הטבעי. את ההישגים הללו הם לא מקבלים כנגד כישוריהם אלא בזכות שלמונים. לא בכדי ציין השופט רוזן בגזר הדין כי 'נוטל השוחד הוא בבחינת בוגד וכי המורשעים ראויים לעונשים שיבטאו שאט נפש שיהיה בהם כדי לעקור מהשורש את הנגע הממאיר - שאינו תיאורטי כי אם מעשי'. אין כאן שמחה לאיד אלא הגנה על הדמוקרטיה הישראלית. אי אפשר רק להגיד ששחיתות מרסקת את החברה הדמוקרטית אלא צריך לנקוט צעדים למיגורה וענישה מרתיעה היא חלק מניקוי האורוות" ~ מיקי רוזנטל מגיב לגזר הדין שהושט על אהוד אולמרט (כהנא א., & קם ז., "פרק של ניקוי אורוות וטיהור השחיתות בישראל", אתר NRG, תאריך 13.05.2014).
- "אין שום התאמה בין יכולת ההשתכרות בישראל לבין יוקר המחיה ולפיכך רבים מתקשים להחזיק מעמד. אחרי קום המדינה רבים היו כבולים במקום עבודתם בעוד היום הבנים והנכדים נאלצים להחליף לפעמים 15 עבודות" ~ מיקי רוזנטל על שוק העבודה הישראל (פינס ר., "העיר שלי - חה"כ מיקי רוזנטל התארח בפורום מאג'די בכפ"ס", אתר קול כפר סבא, תאריך 04.05.2014).
- "יש קושי גדול עם החברה הצרכנית שאנחנו מפתחים במדינה. גם היא לא צומחת לבד אלא יש מי שמעודד אותנו לצריכת יתר והדבר הזה מייצר אלילים חדשים המסכנים את חיינו כאן. כולם מדברים על חינוך אך בפועל מדינת ישראל משקיעה מעט מאוד בחינוך ואני חושב שהכסף הולך לביטחון. היעד שהייתי מציב הוא הפערים התהומיים בחברה הישראלית. זהו אמור להיות יעד מרכזי בחברה הישראלית והדרך להשקיע בזה היא בחינוך. החינוך הוא לא רק ידע אלא גם ערכים בגלל שהזנחנו את זה, אנחנו משלמים על כך בענק. הכסף לא נמצא רק בהתנחלויות אלא גם בהתנחלויות" ~ מיקי רוזנטל מטעים היכן (לדעתו) מבוזבזים כספים שלא מושקעים בתחומים הנכונים (ניר ת., "מיקי רוזנטל מפתיע: הכסף לא נמצא רק בהתנחלויות", אתר סרוגים, תאריך 22.04.2014).
- "אין ספק שאחת מנקודות המפגש הבעייתיות בין ההון והשלטון בישראל הוא מינויים של בעלי תפקידים בשירות הציבורי לתפקידי מפתח במגזר העסקי. לא פעם התגלה בדיעבד, ששליחי ציבור קיבלו החלטות פגומות לטובת גורמים פרטים. גם אם מקרים אלה ספורים – הם פגעו באמון הציבור, ולפיכך יש להסדיר את התחום באיסורים פרטניים מפורשים ומגבלות ברורות על עובדים המכהנים במגזר הציבורי ועובדים שפרשו ממנו. בישראל אנחנו נזקקים שבעתיים להסדרת התחום בשל גודלו הזעיר של השוק הישראלי. בארה"ב וברוב מדינות אירופה גודלם העצום של השווקים מצמצם את החשש לניגודי עניינים שמהם סובלת הכלכלה הישראלית. בארץ אפשר לספור על אצבעות שתי ידיים את מספר הבנקים וחברות הביטוח והפמיליאריות בין הרגולטורים לבעלי עסקים פרטיים - מטריד. אין ספק שאחת מנקודות המפגש הבעייתיות בין ההון והשלטון בישראל הוא מינויים של בעלי תפקידים בשירות הציבורי לתפקידי מפתח במגזר העסקי. לא פעם התגלה בדיעבד, ששליחי ציבור קיבלו החלטות פגומות לטובת גורמים פרטים. גם אם מקרים אלה ספורים – הם פגעו באמון הציבור. השקיפות בתהליך היא חלק מרכזי ומכריע באפקטיביות החוק. אני תקווה כי כנסת ישראל תבין את החשיבות הרבה שיש לחוק ותעביר אותו בקריאה שלישית בהקדם האפשרי" ~ על הצעת החוק שלו לקבוע תק' צינון מדורגת לעובדי הסקטור הציבורי שמבקשים לעבור לסקטור הפרטי (הר-זהב נ., "רוזנטל: די לתופעת הדלת המסתובבת", אתר ערוץ 7, תאריך 16.04.2014).
- "מיום שנבחרתי לכנסת החלטתי להתמודד מול תופעת העלוקות שמתלבשות עלינו: על הארנק, על הכיס ועל כרטיס האשראי. מספיק. הפכנו לעבדים של מוכרי הכרטיסים, מצב אבסורדי, שבו על אף כל החידושים הטכנולוגיים שאמורים להביא להוזלת המחירים, המחירים רק מאמירים! אין אזרח או אזרחית בישראל שלא נתקלו בתופעה המעצבנת בה גובים ממך דמי טיפול שלא כדין. זו עוולה מקוממת ואני רוצה להודות לרשות שלקחה את הצעת החוק שלי ותרגמה אותה להנחיה מפורשת, מה שאפשר קיצור התהליך באופן משמעותי" ~ על העלאת מחירי כרטיסי הקולנוע ("תיאסר גביית "דמי טיפול" ברכישת כרטיסים באינטרנט", אתר גלובס, תאריך 09.04.2014).
- "יכולתי לא לצאת מהמצוקה שנקלעתי אליה. יש לקחת ממך את מטה לחמך, אבל הם ניסו לגזול ממני גם את הנשמה. הציעו לי הרבה מאוד כסף. במונחים שלנו הרבה מאוד. לא באופן ישיר, באמצעים אחרים, דרך חברות פרסום וכו' וכו', כדי שאני ארד מהעניין. והצלחתי לא להתפתות. ואני אומר לך שאם הייתי חלילה מתפתה, לא רק שלא הייתי מצליח להסתכל על עצמי בראי, אלא גם כנראה לא הייתי מצליח לשרוד את זה" ~ על הניסיונות לגרום לו לגנוז את סרטו 'שיטת השקשוקה' (פרסיקו א., "לא צריך להגיד בשביל להבין", אתר העין השביעית, תאריך 19.02.2014).
- "החוסן של העיתונאי הולך ונגרע, החוזק של בעל העיתון או הזכיין הולך וגדל ואנחנו לא נקבל בשל העובדה הזו עיתונות טובה יותר. הבעיה היא לא עיתונאים עם אג'נדה, אלא עיתונאים רופסים, שמבטלים דעתם מפני זו של הבוס ורואים את העולם דרך עיניו של מי שמשלם להם משכורת – ועל הדרך קונה גם את נשמותיהם" מיקי רוזנטל על מצב העיתונות בישראל במאמר שכתב (פרסיקו א., "לא צריך להגיד בשביל להבין", אתר העין השביעית, תאריך 19.02.2014).
- "אנו נמצאים בעיצומו של משבר. לפני מספר שבועות קיבלנו הבטחה מיו"ר שירות התעסוקה שרגא ברוש שהתוכנית תוקפא לזמן מה עד שנוכל לברר את הסוגיות שנמצאות על הפרק. העובדים הסכימו להפסיק את העיצומים. קיימנו דיון אך הנהלת השירות החליטה להפעיל את התוכנית. אנו קוראים לצדדים לסיים את השביתה במהרה כמו גם לא לפעול באופן חד צדדי. עובדי שירות התעסוקה הם 'פנצ'ר בגלגל' עבור שר הכלכלה נפתלי בנט, שלא נוקף אצבע". מיקי רוזנטל על המשבר בשירות התעסוקה זרחיה צ., "ח"כ רוזנטל: עובדי שירות התעסוקה - פנצ'ר בגלגל עבור נפתלי בנט", אתר The-Marker, תאריך 04.02.2014).
- "הציבוריות הישראלית זועקת שחושפי השחיתויות יקבלו את ההוקרה הראויה. צריך לאמץ את החוק האמריקאי שמעניק על כך תגמול כספי. תעודות כבוד זה מצוין אבל חשבון הבנק זה הרבה יותר טוב, אני וח"כ קול נקדם חוק כזה" ~ מיקי רוזנטל על החוק למאבק בנגע השחיתות (עזרא ח, "מחקר: החוק למלחמה בשחיתות לא מיושם", אתר ערוץ 7, תאריך 04.02.2014).
- "מתשובות פקידי הממשלה אני מוטרד יותר ויותר. כל עסק פרטי בודק קודם-כל את המחיר בשוק, כמה מוצרים יש לו וכמה הוא יכול לגבות – ומאומה מכל זאת איננו שומעים מנציגי הממשלה. כל נציג ממשלתי מטיל את האחריות על חברו. כבר עשור עוסקים בנושא – ורק עתה האוצר מתעורר". מיקי רוזנטל על היעדר היכולת של המדינה לגבות את המגיע לה בתמלוגים של המדינה (לביא צ., "קונים מים בחצי אגורה לליטר, ומוכרים ב-5 ש'" אתר Ynet, תאריך 20.01.2014).
- "הסיכויים להעביר בכנסת את הקוד האתי גבוהים יותר מבעבר, בשל דרישה ציבורית גוברת ולגיטימית ובהמשך למהפכת שקיפות בכל העולם. סיבה שנייה היא שחלק מחברי הכנסת שהכשילו את הקוד בכנסת הקודמת, רובם מ'קדימה', אינם מכהנים עוד. בנוסף, כיום יש שיתוף פעולה והידברות בין האופוזיציה לקואליציה" מיקי רוזנטל על הקוד אתי לחברי כנסת (זרחיה צ. "רוזנטל: הסיכויים להעביר בכנסת את הקוד האתי גבוהים מבעבר", אתר The Marker, תאריך 19.01.2014).
- "אני מבחין בין חצרות החסידים שאני קורא להם 'באבות מזויפים' לבין רבנים רציניים שהם מרות רוחנית. ובחצרות חסידים מדובר בתעשייה כלכלית מדאיגה מאוד ומנצלת את תמימותם של אנשים רבים חילונים ודתיים. יש בעיה במובן הזה שאנשי שלטון שאמורים להיות שומריו של השלטון הדמוקרטי משתחווים בפני רבנים מהסוג הזה שלא מכבדים את הדמוקרטיה ובהחלט אני רואה בכך בעיה. לא צריך לעשות כלום, אני לא חושב שדברים כאלה צריך להגדיר בחוקים אלא צריך להבין שהאנשים האלה, תראה אני איש מאוד סובלני וכל אדם יחיה לפי אמונתו ואני מכבד את אמונתם של כל באי עולם. אני לא אומר למאן דהוא במי להאמין ובמי לא ובמה להאמין אני מכבד את אמונתם של אחרים אבל אני חושב שכשאר אנשי שלטון המתרפסים בפני רבנים שהם שרלטנים - ישנה בעיה" מיקי רוזנטל על הערבוב של אישי ציבור ורבנים (גרוניך צ., "בעד ונגד: האם ראוי לאיש ציבור לעמוד בקשר עם רב?", אתר כיכר השבת, תאריך 16.01.2014).
- "יש כאן מתקפה על סמכויות המדינה ואסור לאפשר זאת. יש יותר מדי סדקים באנייה הזאת. אתה פותח את הדלת לעריצי ההפרטה של מדינת ישראל. בסוף אתה תאכל את הדגים המסריחים וגם תגורש מהעיר" מיקי רוזנטל על תוכנית ויסקונסין (לביא צ., "ויסקונסין תוקפא; תמו העיצומים בש' התעסוקה", אתר Ynet, תאריך 15.01.2014).
- "ההחלטה לדחות את הדיון היא פחדנית שנועדה לחלץ את השרים מאי נעימות כלפי הציבור. רוב השרים וביחוד שרי "יש עתיד" תומכים בהצעה אך מסתתרים מאחורי דו"ח מבקר המדינה שיפורסם בקרוב כדי למנוע הכרעה. מטרה נוספת היא ליצור הפרדה בין הוצאות פרטיות כגון מזון, לבוש, איפור ועוד לבין הוצאות ציבוריות כגון אירוח נכבדים ממדינות בעולם, קיום טקסים רשמיים ועוד. בהתאם לאמור בהצעה זו, צרכיו הפרטיים של נבחר הציבור ומשפחתו ישולמו מכיסו הפרטי ככל אזרח במדינת ישראל. לאחרונה נחשף בתקשורת תקציב בית ראש הממשלה וזאת עקב עתירה שהגישה התנועה לחופש המידע. מן התקציב שפורסם באמצעי התקשורת, עולה תמונה עגומה, ולפיה שימוש בכספי ציבור לשם מימון נכסים פרטים של נבחרי הציבור. בנוסף, עולה מתקציב שנחשף באמצעי התקשורת כי חלק לא מבוטל ממנו מיועד למעשה להוצאות פרטיות שאינן משרתות את כלל הציבור" מיקי רוזנטל על דחיית הצעת החוק שלו בנו' הוצאות נושאי תפקידים ציבוריים (זרחיה צ., "נדחתה ההכרעה על הצעת החוק להגבלת ההוצאות עבור מעון רה"מ", אתר The-Marker, תאריך 12.01.2014).
- "אתם יצאתם מדעתכם? אתם הופכים את כל הרופאים לשקרנים ופוגעים בבסיס יחסי העבודה במשק. מה זאת החוצפה הזאת? אנחנו נגנוז את החוק הזה" מיקי רוזנטל תוקף את הצעת החוק לפיה מעסיק יוכל לשלוח עובד לרופא מטעמו (פרנקל ב., "בנט יוזם: הבוס יוכל לשלוח אתכם לרופא שלו" אתר Ynet, תאריך 06.01.2014).
- "שחרור הרוצחים המתועבים - מקומם. לבי עם המשפחות השכולות. השחרור ב'מנות' לא מקל על התחושה הקשה. להפך. הלב נקרע כל פעם מחדש למראה המשפחות של הקורבנות, המפגינות וזועקות, הגם שהן יודעות שאין סיכוי ממשי למאמצים שלהם. לו היה השחרור במסגרת הסכם שממנו היינו יוצאים נשכרים היה במה להתנחם ואפשר היה להצדיקו, אלא שההחלטה לשחרר אסירים כדי לחדש את המשא ומתן היא החלטה של ראש הממשלה, ורק שלו. נתניהו העדיף שלא להקפיא את ההתנחלויות משיקולים פוליטיים. הוא חושש להתעמת עם אנשי מפלגתו ועם המתנחלים. הקפאת בניה היא החלטה שאפשר לשנות. שחרור רוצחים מתועבים הוא בלתי הפיך. ברור שעדיף היה להקפיא את הבניה. כעת גם משחררים את החלאות הללו וגם מצהירים על עוד בניה בשטחים שפוגעת בסיכוי המשא ומתן שהיה מלכתחילה הסיבה לשחרור הרוצחים" מיקי רוזטל על שחרור אסירים פלסטינים (עזאט ח., "רוזנטל: שחרור הרוצחים המתועבים - מקומם", אתר ערוץ 7, תאריך 23.12.2013).
- "אני מציע שהעיתונאים יסכימו בינם לבין עצמם על קוד אתי שיהפוך לחוק. שלא המחוקקים יחוקקו אותו אלא העיתונאים עצמם. הקוד האתי עצמו יהפוך לחוק מחייב ויהיו סנקציות נגד עיתונאים; אני מציע שהעיתונאים יקחו את המרכיבים של האתיקה העיתונאית הקיימת, ויוסיפו לה אלמנטים של אחריות ושקיפות; אחרי שזה יתקבל בחוק, יופעלו סנקציות נגד מי שלא יפעל בעצמו; אני חושב שהאחריות צריכה לבוא מהעיתונאים עצמם שיבינו שהגיעו לרגע האמת; אם זה לא ייעשה על ידי עיתונאים בעצמם זה ייעשה על ידי מישהו אחר; לכן עדיף שהעיתונאים יעשו זאת בעצמם - כשהתגובה הופכת למשהו טכני, זה כבר סוף העיתונות; אני מציע הגדרה שהיא לא בהכרח מספקת - שעיתונאי הוא כל מי שמתפרנס מזה, וכל מי שרואה עצמו מתפרנס עצמו מעיתונות הוא עיתונאי; אפילו להסכים על ההגדרה מיהו עיתונאי כיום זה קשה." ~ רוזנטל שוטח את משנתו לגבי עולם העיתונות הרצוי בישראל (דוד ורטהיים, "מיקי רוזנטל: לעגן את האתיקה העיתונאית בחוק", באתר וואלה!, 12 בדצמבר 2013).
- "לא ייתכן שבישראל של 2013 יהיו גופים מתוקצבים שיפעלו במחשכים; המוסדות להשכלה גבוהה, הממומנים מכספי משלם המסים, מעסיקים עשרות אלפי עובדים, משפיעים על המשק, התעשייה, הכלכלה, התרבות והחינוך בישראל. לציבור יש עניין עצום בהתנהלותם התקינה של מוסדות אלה, הממומנים מכיסו. על כן, ישנה חשיבות רבה להגברת השקיפות בפעילותם, באופן שיאפשר לפקח על פעילותם." ~ רוזנטל (בתפקידו כיו"ר השדולה לממשל פתוח ולשקיפות) על הצעת החוק לממשל פתוח (רוני לינדר-גנץ וליאור דטל, "אושר בקריאה טרומית: המוסדות להשכלה גבוהה יהיו כפופים לחוק חופש המידע", באתר TheMarker, 11 בדצמבר 2013).