מן המדבר והלבנון

מן המדבר והלבנון הוא ספר אוטוביוגרפי שנכתב בידי ד"ר עשהאל לובוצקי, קצין בצה"ל, על חוויותיו ממבצע גשמי קיץ בעזה, וממלחמת לבנון השנייה ועל השיקום מפציעתו. הספר יצא לאור בשנת 2008 והפך לרב מכר. בעקבות הצלחת הספר הוא הוקלט בשנת 2015 לספר קולי ובשנת 2016 תורגם ויצא לאור באנגלית בשם From the Wilderness and Lebanon.

מתוך הספר

ד"ר עשהאל לובוצקי

• "לאחר סיומה של המלחמה, הרגשתי כיצד הפרטים וסדרי הזמנים מתחילים לדהות במוחי, בעוד התחושות, הקולות והמראות הקשים מסרבים להרפות. היה לי צורך לסדר את הדברים בראשי, להכניס כל זיכרון למגירה משלו. ברצוני אוכל לשלוף מן המגירה בקלות כל פרט ופרט, וברצוני אוכל לנעול את המראות והריחות הרחק מתודעתי." ~ עמוד 11
• "יש רגעים בחיים שאדם יודע שמשהו בחייו השתנה ללא הכר. הדברים כבר לא ישובו להיות כפי שהיו. נקודה ארכימדית במהלך חייו של אדם. לא תמיד אדם מזהה את רגע המפנה. קשה לתאר את התחושות הפנימיות והמחשבות שחולפות בראש במפגש ישיר עם הרוגים. נראה לי כי הנפש לא מצליחה להכיל את עוצמת החוויה. הזעזוע וההלם טרם תפסו את מקומם. אולם ההכרה כי חלל עצום נפער במציאות, מכתש של חוסר וריק, לא מרפה ממך. מדוע דווקא רגע מסוים נוגע בך? מדוע רגע אחר נוגע בחברך? לא-להים פתרונים." ~ עמודים 85 - 86
• "אחת הסיטואציות הקשות ביותר שממנה חוששים מפקדים היא מפגש עם משפחה שכולה שבנה היה חייל שלך. אין מילים לנחם, אך מעבר לכך, קשה להתמודד עם תחושת האשמה - הנה הופקדו בידיך חייו של החייל. הוריו סמכו עליך שתשיבו אליהם בריא ושלם, ואתה השבת את פניהם ריקם. הודיתי על כך שאף אחד מהחיילים תחת פיקודי לא נהרג, אך חשתי שוב את כובד האחריות המוטל עלי בהשבת כל חיילי הביתה בשלום." ~ עמוד 98
• "אני מכיר בפציעה ובסבל שהיא גרמה לי ולסובבים אותי. אף על פי כן אני חש שיש לי הרבה על מה להודות. ההשוואה העומדת לעיני רוחי היא חברי שלא שבו. בעיני, כל כאב וכל קושי מתגמד לעומת סבלן של המשפחות השכולות. קשה לחיות בתודעה כזו, אך אולי המפגש הישיר שהיה לי עם ההרוגים הותיר את חותמו." ~ עמוד 187
• "סיכונים יש בחיים בכל מקום, והסיכון בשירות צבאי נושא אופי ערכי - הגנה על עם ישראל ושמירה על המולדת." ~ עמודים 192 - 193
• "ייתכן שפציעה של מפקד מקלה עליו את ההתמודדות עם פגיעה בחייליו, שהרי גם הוא עצמו נפגע. פציעתו שלו היא מעין הוכחה לכך שעשה כל שביכולתו להגן על חייליו, ואפילו כמעט קיפד את חייו באירוע." ~ עמוד 196
• "מלחמה ופציעה מלווים בסבל וכאב רב, אולם הן גם חוויות ייחודיות שניתן להפיק מהן ולגדול מהן." ~ עמוד 205
• "פגשתי אנשים בעלי תעצומות נפש היודעים לחיות את חייהם בצורה מעמיקה ואיכותית, למרות נכותם. משיחות עמם ומהתבוננות בדרכם למדתי על חוסן נפשי ועל דרכים להתגבר על אובדן. תהליך ההחלמה והמאבק לחיים משפיע לא רק על החוסן הנפשי, אלא במידה רבה גם מעורר רגישות לכאבו של הזולת ולסבלם של הסובבים." ~ עמוד 206
• "אני זוכר את שהיה אך מביט קדימה. בהשוואה למצבי לפני הפציעה אמנם מצבי הפיזי גופני טוב פחות, אך זכיתי גם להפיק דבש מהעוקץ. האתגרים שעמם נאלצתי להתמודד תרמו לחוסני הנפשי והעניקו לי אופק ומבט רחב ומעמיק יותר. חתימת הספר מהווה מבחינתי סגירת מעגל ופתח למסלול חיים חדש ישן." ~ עמוד 207
• "דיברנו רבות על המשמעות של להיות לוחם, להבין מהו ערך הרעות, להגן על המדינה, לאהוב את הארץ ולשמור עליה. ערכים רבים נראים לעתים באימונים, בתנאי הבסיס, רחוקים ומעורפלים, והנה לפתע כשאנו נקראים לקרב – ערכים אלו מקבלים חיים ומשמעות מחודשים." ~ עמוד 210
• "לא בחרנו לצאת למלחמה. למרות היותנו לוחמים, אין אנו מחרחרי ריב ולא ששים אלי קרב, אולם ביום פקודה אנו יודעים היטב מדוע אנו נלחמים. אנו נלחמים למען עם ישראל, על מנת להגן על תושבי המדינה ולשמור על ארצנו." ~ עמודים 210 - 211

נאמר על הספר

• "יומן המלחמה של עשהאל מציג ישראלי צעיר, בן הארץ הזאת, המתמודד עם אתגרים אשר מעטים הצעירים בעולמנו הנדרשים להתמודד עמם: שאלות של חיים ומוות, כבוד האדם, אתגרים ערכיים מוסריים; אתגרים פיקודיים מנהיגותיים ומבצעיים בשגרה ובמלחמה; ולאחר הפציעה אתגרים אישיים אנושיים, של מי שנדרש להתמודד ולנצח את מכאובי גופו ומגבלותיו. בכל אלה סיפורו של עשהאל מוכיח שוב את ניצחון הרוח על החומר." ~ רב אלוף משה יעלון בהקדמתו לספר, עמוד 10
• "הוא מתאר את ההתרחשויות מנקודת מבטו האותנטית של קצין זוטר בשטח, מפקד מחלקה בגולני, ובכך תורם זוית ראיה לא נפוצה: והוא מצליח אגב כך, להעביר באופן ישיר וחף מדידקטיות, עולם ערכים של צעיר ישראלי, המחובר לארץ ולנופה הטבעי, ולעם ולנופו האנושי, לעברו ולמורשתו." ~ שמואל פאוסט במאמר ביקורת על הספר במוסף "שבת" ב"מקור ראשון", 5 בדצמבר 2008 (מקור)
• "תחושת האחריות והדאגה לחייליו שממשיכים ללוות אותו גם לאחר הפציעה, ההתעקשות על קיום מצוות גם במצבו הפיזי הקשה, הרצון להתמודד עם הכאבים מתוך ריכוז מלא ובאופן מודע ומאמציו הכבירים להשיג בחזרה את השליטה על חייו ולהשתקם, מציירים את לובוצקי, דמות מרשימה של לוחם, ולאו דווקא במובן הצבאי. מכאן ש"מן המדבר והלבנון" איננו רק ספר מלחמה אלא יומן גבורה." אלישיב רייכנר במאמר ביקורת על הספר מן המדבר והלבנון בעלון "צהר לשבת", 26 בדצמבר 2008 (מקור)
• "לא רק הדרמות הקרביות מעניינות בספרו הבלתי־ספרותי של החייל עשהאל לובוצקי, 'מן המדבר והלבנון', אלא גם העובדה שמפיו מלחמת לבנון נשמעת הרבה יותר מנצחת ממה שסיפרו לנו העיתונאים, הפוליטיקאים ונסראללה." ~ דורון קורן בכתבתו "המלחמה שהוסתרה מאיתנו", ynet, פורסם ב־30 בדצמבר 2008 (מקור)
• "סיפורו הוא סיפור חשוב וראוי, חשוב מכיוון שיש בו תיאור הגון ונטול גלוריפיקציה של מלחמה, וראוי מפני שעשהאל לובוצקי הוא אדם ומפקד ראוי." ~ שוקי בן נעים בכתבתו "מלחמה בלי ריח" בעיתון "הארץ", 7 בינואר 2009 (מקור)
• "אם היו מחלקים צל”שים על חתירה למגע עם החיים, עשהאל לובוצקי היה הראשון לקבל אחד כזה." ~ נחום אבניאל בעיתון "גושפנקה", גליון 178, 16 בינואר 2009 (מקור)
• "ניסיתי לתת תמונה אמיתית של מה שהתרחש ולא לייפות כאילו הכל היה מושלם. יש עייפות ופחד, זה קיים בכל לחימה. היו רגעים קשים, במיוחד הרגע המסוים של פינויו של עמיחי מרחביה, חבר קרוב שנפל בבינת ג'ביל. אבל בתוך כל זה, מבחינתי, היו שם בעיקר גבורה ועוצמה." ~ עשהאל לובוצקי מספר על ספרו, מתוך הכתבה "בגלל המלחמה ההיא", מאת מאיה כהן, "ישראל היום", 25 בינואר 2009 (מקור)
• "לא ניתן למצוא חייל יהודי טוב יותר מעשהאל לובוצקי. חייל מחונך למופת, בעל שליטה ומשמעת עצמית נדירה. חייל שהפנים את כל הערכים הציונים דתיים הממלכתיים." ~ פרופ' הלל וייס במאמרו "מלבנון ועד עזה" ב"נקודה", 9 בפברואר 2009 (מקור)
• "בימים הארוכים של ההחלמה, השיקום, הניתוחים והכאבים, הוא מוצא זמן לחקור לתעד ולבדוק. ספרו "מן המדבר והלבנון" הוא אחד המסמכים המרתקים והמרגשים שנכתבו על המלחמה, וגם עלינו, על החברה הישראלית." ~ עליזה לביא בתוכניתה "והרשות נתונה", "ערוץ 10", 8 במאי 2009 (מקור)
• "לובוצקי חושף התלבטויות אישיות שלו כמפקד, כאיש דתי ללא כחל ושרק, מספר על פחדים ועל התמודדות אתם, על דילמות של חיילים ומפקדים זוטרים תחת אש ועוד. התיאורים קולחים והדילמות קשות." ~ עפר דרורי בטורו ב"חדשות מחלקה ראשונה", 21 בנובמבר 2010 (מקור)
• "בחלק השני של דבריו, מביא המחבר - פעם נוספת באופן אמין ומדויק - את תיאור המאבק האישי וההחלמה מן הפציעה הקשה. ושוב, מי שרוצה ללמוד על מימד כה חשוב ולעתים רבות חסוי, אישי ואמיתי של האדם במלחמה - כדאי לו להתמודד עם חלק זה שבספר. זאת, לא רק מכיוון שניתן ללמוד הרבה מן התיאור, אלא כי ניתן גם לחוש בו את תעצומות הרצון להבריא והנחישות הנדרשת כדי להתמיד במאבק ולהמשיך בחיים." ~ מתוך ביקורת שכתבו סא"ל בעז זלמנוביץ' ורס"ן עוזי בן-שלום, "רושם בתוך יומן מסע", ביטאון "ביבשה", גיליון 18, 18 בספטמבר 2011, (מקור)
• "את הנכות שלו הוא קנה באחד הקרבות בבינת-ג'בל ואת החירות שלו הוא מרוויח בכל יום מחדש" ~ דעה גלעדי בירחון "הלל", גליון 69, ניסן תשע"ד (מקור)
• "הבחירה בעשהאל לובוצקי היתה לארגון זוכרים קלה והגיונית. "אנחנו משלבים בטקס שלנו לא רק זיכרון לנופלים אלא גם גבורה והמשכיות. בעשהאל יש את כל זה כיון שהוא גם מספר על שמעון אדגה ורועי קליין, גם לחם ונפצע בעצמו וגם באופן הרואי בחר לתת לעם מעצמו על ידי לימודי הרפואה". ~ דוב קלמנוביץ בריאיון ל"שביעי", גליון 111, 2.5.2014 (מקור)
• "מלחמת לבנון השנייה, שפרצה בקיץ 2006, גררה ביקורת ציבורית עזה, בעיקר על אופן ניהול הקרבות והמחסור בציוד. עם זאת, לדעת רבים היא סייעה להשקיט את גבול הצפון. למרות התקריות שיש שם עד היום לא פרצה מאז מערכה כוללת. אחד הטקסטים המשמעותיים של אותה תקופה הוא "מן המדבר והלבנון" (הוצאת ידיעות אחרונות, 2008), ספרו של קצין צה"ל עשהאל לובוצקי, בוגר ישיבת הסדר ומ"מ בגולני, שלקח חלק במבצע "קורי פלדה" בבינת ג'בל. לובוצקי נפצע קשה במערכה ותיעד את אשר עבר עליו בשדה הקרב ובשיקום הארוך שעבר. ~ מאיה פולק בכתבתה "העשור שבו "שיר השלום" התנפץ מול מציאות מדממת", מקור ראשון, פורסם ב-26 בפברואר 2020 (מקור)

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מן המדבר והלבנון

• מן המדבר והלבנון, באתר ידיעות ספרים
• From the Wilderness and Lebanon, Official site
• Amazon.com's book reviews and description