מסכת ברכות
המסכת הראשונה במשנה ובתלמוד
מסכת ברכות היא המסכת הראשונה בשישה סדרי משנה ובעקבותיה בתלמוד. המסכת כלולה בסדר זרעים כיוון שעוסקת בברכות הנהנין על המזון, על אף שאיננה עוסקת במצוות התלויות בארץ. המסכת עוסקת בעיקר בהלכות הקשורות לברכות ותפילות, כגון: מצוות קריאת שמע, תפילה, ברכת המזון וברכות אחרות.
- "אין הקומץ משביע את הארי, ואין הבור מתמלא מחולייתו." ~ דף ג', ע"ב
- "למד לשונך לומר איני יודע, שמא תתבדה ותאחז." ~ דף ד', ע"א
- "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים." ~ דף ה', ע"ב
- "כל הקובע מקום לתפילתו - אויביו נופלים תחתיו" ~ דף ז', ע"ב (ר' יוחנן משום רשב"י)
- "גדולה שימושה של תורה יותר מלימודה" ~ דף ז', ע"ב (ר' יוחנן משום רשב"י)
- "מיום שחרב בית המקדש, אין לו להקב"ה אלא ארבע אמות של הלכה בלבד." ~ דף ח', ע"א
- "גדול הנהנה מיגיע כפו יותר מירא שמים" ~ דף ח', ע"א (ר' חייא בר אמי משמיה דעולא) (עפ"י הגהת הב"ח)
- "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שנים מקרא ואחד תרגום, ואפילו 'עטרות ודיבון', שכל המשלים פרשיותיו עם הציבור - מאריכין לו ימיו ושנותיו." ~ דף ח', ע"א וע"ב (רב הונא בר יהודה בשם ר' אמי)
- "כל האוכל ושותה בתשיעי - מעלה עליו הכתוב כאילו מתענה תשיעי ועשירי." ~ דף ח', ע"ב (חייא בר רב מדפתי)
- "הזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו, דאמרינן 'לוחות ושברי לוחות מונחות בארון'" ~ דף ח', ע"ב (ריב"ל)
- "דיה לצרה בשעתה" ~ דף ט', ע"ב (משה רבנו)
- "כל הסומך גאולה לתפילה אינו נזוק כל היום כולו" ~ דף ט', ע"ב (ר"י בן אליקים משום קהלא קדישא דבירושלים)
- "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל ימנע עצמו מן הרחמים." ~ דף י', ע"א
- "רבון העולמים, גלוי וידוע לפניך שרצוננו לעשות רצונך, ומי מעכב? שאור שבעיסה ושעבוד מלכויות. יהי רצון מלפניך שתצילנו מידם ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם." ~ דף, י"ז, ע"א (תפילת ר' אלכסנדרוני, לפי אחת השיטות)
- "בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ואומרת: כל העולם כולו ניזונין בשביל חנינא בני וחנינא בני - די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת" ~ דף י"ז, ע"ב (רב יהודה בשם רב)
- "קשה רמה למת כמחט בבשר החי." ~ דף י"ח, ע"ב (ר' יצחק)
- "בני, פתח פיך ויאירו דבריך, שאין דברי תורה מקבלין טומאה" ~ דף כ"ב, ע"א (ר' יהודה בן בתירא לאחד התלמידים)
- "שלא יהו תלמידי חכמים מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים." ~ דף כ"ב, ע"א
- "למה מנה הכתוב תכשיטין שבחוץ עם תכשיטין שבפנים? לומר לך: כל המסתכל באצבע קטנה של אשה כאילו מסתכל במקום התורף" ~ דף כ"ד, ע"א (רב ששת)
- "לשתמש אינש יומא חדא בכסא דמוקרא ולמחר ליתבר." (תרגום: ישתמש אדם יום אחד בכוס זכוכית יקרה, אף שמחר תישבר) ~ דף כ"ח, ע"א (ראב"ע לאשתו)
- "אוי לו לדור שאתה פרנסו (ואוי לה לספינה שאתה קברניטה) שאי אתה יודע בצערן של תלמידי חכמים, במה הם מתפרנסים ובמה הם נזונים." ~ דף כ"ח, ע"א (ר' יהושע לר"ג)
- "הזהרו בכבוד חבריכם ומנעו בניכם מן ההיגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא." ~ דף כ"ח, ע"ב
- "נר ישראל עמוד הימיני פטיש החזק." ~ דף כ"ח, ע"ב
- "יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם אמרו לו תלמידיו עד כאן אמר להם ולואי תדעו כשאדם עובר עבירה אומר שלא יראני אדם." ~ דף כ"ח, ע"ב
- "העושה תפילתו קבע אין תפילתו תחנונים." ~ דף כ"ח, ע"ב
- "אמר ר' אלעזר: גדולה תפלה יותר ממעשים טובים" ~ דף ל"ב, ע"ב
- "כל החלומות הולכים אחר הפה" ~דף נ"ה, ע"ב
- "נהירין לי שבילי דרקיעא כשבילי דנהרדעא." ~ דף נ"ח, ע"ב
- "אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי" ~ דף ס"א, ע"א
- "אמר ר' זירא אגרא דפרקא רהטא אמר אביי אגרא דכלה דוחקא אמר רבא אגרא דשמעתא סברא אמר רב פפא אגרא דבי טמיא שתיקותא אמר מר זוטרא אגרא דתעניתא צדקתא אמר רב ששת אגרא דהספדא דלויי אמר רב אשי אגרא דבי הלולי מילי" ~ דף ו ע"ב (ביאור רש"י: אגרא דפרקא - עיקר קבול שכר הבריות הרצים לשמוע דרשה מפי חכם היא שכר המרוצה שהרי רובם אינם מבינים להעמיד גרסא ולומר שמועה מפי רבן לאחר זמן שיקבלו שכר למוד: אגרא דכלה - שבת שלפני הרגל שהכל נאספין לשמוע הלכות הרגל: אגרא דשמעתא סברא - שהוא יגע וטורח ומחשב להבין טעמו של דבר: אגרא דתעניתא צדקתא - שנותנין צדקה לערב לפרנסת העניים שהתענו היום:)
- "הרוצה שיתחכם יעסוק בדיני ממונות שאין לך מקצוע בתורה יותר מהן שהן כמעין נובע" ~ דף ס"ג ע"ב
- "רבי אליעזר חלש. על לגביה רבי יוחנן, חזא דהוה קא גני בבית אפל גלייה לדרעיה ונפל נהורא. חזייה דהוה קא בכי ר' אליעזר אמר ליה: אמאי קא בכית אי משום תורה דלא אפשת שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים ואי משום מזוני לא כל אדם זוכה לשתי שולחנות ואי משום בני דין גרמא דעשיראה ביר. אמר ליה: להאי שופרא דבלי בעפרא קא בכינא. אמר ליה: על דא ודאי קא בכית ובכו תרוייהו. אדהכי והכי אמר ליה: חביבין עליך יסורין? אמר ליה לא הן ולא שכרן אמר ליה: הב לי ידך, יהב ליה ידיה ואוקמיה" ~ דף ה' ע"ב
- לתרגום ראו אתר דעת
קישורים חיצוניים
עריכה