מסכת כתובות
מסכת במשנה
מסכת כתובות היא המסכת השנייה בסדר נשים. במסכת זו שלושה עשר פרקים אשר עוסקים ברובם בפרטי הלכות הכתובה ובשאר התחייבויות הבעל והאישה זה כלפי זה. במסכת נידונים גם הלכות אונס ומפתה ומוציא שם רע.
מסכת זו מכונה גם בשם ש"ס קטן, כיוון שנידונים בה אגב העיון בהתחייבויות הכספיות בין בני הזוג עניינים רבים מהתלמוד כולו, ובהם סוגיות יסודיות כגון חזקה, רוב, טענת מיגו טענת ברי ושמא ועוד נושאים רבים המהווים את יסודות משפט העברי.
- "מת מתוך השחוק – סימן יפה לו, מתוך הבכי – סימן רע לו, פניו למעלה – סימן יפה לו, פניו למטה – סימן רע לו, פניו כלפי העם – סימן יפה לו, כלפי הכותל – סימן רע לו, פניו ירוקין – סימן רע לו, פניו צהובין ואדומים – סימן יפה לו. מת בערב שבת סימן יפה לו במוצאי שבת – סימן רע לו, מת בערב יום כיפור – סימן רע לו, במוצאי יום כיפור – סימן יפה לו. מת מחולי מעיים – סימן יפה לו מפני שרובם של צדיקים מיתתן בחולי מעיים." ~ דף ק"ג, עמוד ב'
- "טוב המלבין שינים לחבירו יותר ממשקהו חלב שנאמר 'ולבן שנים מחלב' – אל תקרי לבן שינים אלא לבון שינים." ~ דף קי"א, עמוד ב'
- "לא מצינו שועל שמת בעפר פיר."
- "אדמון אומר בשביל שאני זכר הפסדתי אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון." ~ פרק י"ג, משנה ג'
- "ארץ ארץ הכניסי פירותייך! למי את מוציאה פירותייך לערביים הללו שעמדו עלינו בחטאתינו." ~ כשראה שהארץ מצמיחה יבול רב לאחר החורבן, דף קי"ב, עמוד א'
- "בואו ונחזיק טובה לרמאין (שמבקשים נדבה ברמאות) שאלמלא הן היינו חוטאין בכל יום (עקב התעלמות ממבקשי נדבות) שנאמר (דברים ט"ו, ט') 'וקרא עליך (העני) אל ה' והיה בך חטא'." ~ דף ס"ח, עמוד א'
- "כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל – מובטח לו שהוא בן העולם הבא." ~ דף קי"א, עמוד א'
- "עתידין כל אילני סרק שבארץ ישראל שיטענו פירות." ~ דף קי"ב, עמוד ב'
- "כיצד מרקדין לפני הכלה? בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה. אמרו להן בית שמאי לבית הלל: הרי שהייתה חיגרת או סומא אומרים לה כלה נאה וחסודה? והתורה אמרה "מדבר שקר תרחק"! אמרו להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם מי שלקח מקח רע מן השוק ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר ישבחנו בעיניו. מכאן אמרו חכמים: לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות." ~ דף י"ז, עמוד א'
קישורים חיצוניים
עריכה