מסכת שבת
מסכת במשנה
מסכת שבת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה. נושא המסכת הוא בעיקר דיני השבת, שבה חובה לשבות ממלאכה, על פי הכתוב בתורה: "שמור את יום השבת לקדשו" (דברים, ה', י"ב), "לא תעשה כל מלאכה" (דברים, ה', י"ג).
- "מאל"ף ועד תי"ו." ~ דף נ"ה, ע"א
- "על רגל אחת." ~ דף ל"א, ע"א
- "דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כולה ואידך פירושה הוא זיל גמור."[1] ~ דף ל"א, ע"א
- "בשעה שמכניסין אדם לדין אומרים לו נשאת ונתת באמונה? קבעת עתים לתורה? עסקת בפריה ורביה? צפית לישועה? פלפלת בחוכמה? הבנת דבר מתוך דבר? ואפילו הכי אי יראת ה' היא אוצרו אין אי לא לא, משל לאדם שאמר לשלוחו העלה לי כור חיטין לעלייה הלך והעלה לו א"ל עירבת לי בהן קב חומטון א"ל לאו א"ל מוטב אם לא העליתה." ~ דף ל"א, ע"א
- "מי שאכל שום וריחו נודף, יחזור ויאכל שום אחר ויהא ריחו נודף!?" ~ דף ל"א, ע"ב
- "אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד גלויות בלבד." ~ דף ס"ג ע"א (דעת שמואל)
- "כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח אבל לעולם הבא 'עין לא ראתה אלהים זולתך'" ~ דף ס"ג ע"א (דעת ר' חייא בר אבא)
- "אין מקרא יוצא מידי פשוטו." ~ דף ס"ג ע"א
- "ליגמר איניש והדר ליסבר." ~ דף ס"ג ע"א
- "אדם בהול על ממונו." ~ דף קי"ז
- "אין הקב"ה משרה שכינתו על ישראל עד שיכלו שופטים ושוטרים רעים." ~ דף קל"ט עמוד א'
- "סלעים נעשו גבוהים, קרובים נעשו רחוקים, משתיים נעשו שלוש משים שלום בבית בטל." ~ רבי שמעון בן חלפתא, דף קנ"ב
- הסבר: "סלעים נעשו גבוהים, קרובים נעשו רחוקים" = ההליכה קשה; "משתיים נעשו שלוש" = לשתי הרגליים נוסף מקל הליכה; "משכין שלום בבית" = איבר המין
- "וכל השטוף בזמה זקנה קופצת עליו [...] תלמידי חכמים כל זמן שמזקינין חכמה נתוספת בהם." ~ דף קנ"ב
- "תני תנא קמיה (למדו לפני) דרבא בר רב הונא: 'ההורג נחשים ועקרבים בשבת[2] אין רוח חסידים נוחה הימנו', אמר להם ואותן חסידים אין רוח חכמים נוחה מהם." ~ דף קכ"א ע"ב
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה