מסכת תמורה

מַסֶּכֶת תְּמוּרָה היא המסכת השישית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה. יש בה שבעה פרקים. מסכת זו עוסקת בדין מיוחד בדיני קורבנות הנקרא "המרה" שפירושו הוא "השבת" הקדושה החלה על גבי קורבן והעברתה לבהמת חולין. הלכות תמורה מבוססת על פסוק מספר ויקרא, פרק כ"ז: "לֹא יְבַקֵּר בֵּין-טוֹב לָרַע, וְלֹא יְמִירֶנּוּ; וְאִם-הָמֵר יְמִירֶנּוּ, וְהָיָה-הוּא וּתְמוּרָתוֹ יִהְיֶה-קֹּדֶשׁ לֹא יִגָּאֵל". בתלמוד בבלי יש למסכת זו 33 דפים. כמו במסכתות רבות בסדר קדשים גם במסכת זו יש שינויי נוסח וחילופי גרסאות רבים. מסכת זו מאופיינת בחזרות רבות על סוגיות ומהלכים בגמרא שמופיעים תחת המונח לישנא אחרינא. המסכת היא היא הלכתית ברובה המוחלט והיא כמעט שאיננה עוסקת בענייני אגדה.

"אמר רבי אבא בריה דרבי חייא בר אבא א"ר יוחנן כותבי הלכות כשורף התורה והלמד מהן אינו נוטל שכר." ~ תמורה, י"ד, ב'
"דרשי הכי (תהילים, קי"ט, קכ"ו) עת לעשות לה' הפרו תורתך אמרי מוטב תיעקר תורה ואל תשתכח תורה מישראל." ~ תמורה, י"ד, ב'
"תניא אותה שנה ששאלו להם מלך אותה שנה עשירית של שמואל היתה עשר שנים מלך שמואל בעצמו שנה אחת שמלך שאול ושמואל ושתים שמלך שאול בעצמו ושלשים ושבע שמלך דוד." ~ תמורה י"ד, ב' - ט"ו, א'
"תנן התם משמת יוסף בן יועזר איש צרידה ויוסף בן יוחנן איש ירושלים בטלו האשכולות איש שהכל בו ואמר רב יהודה אמר שמואל כל אשכולות שעמדו להן לישראל מימות משה עד שמת יוסף בן יועזר היו למדין תורה כמשה רבינו מכאן ואילך לא היו למדין תורה כמשה רבינו." ~ תמורה, ט"ו, ב'
"אמר רב יהודה אמר שמואל שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה." ~ תמורה, ט"ו, ב'
"תניא מעשה בחסיד אחד שהיה גונח מלבו ושאלו לרופאים ואמרו אין לו תקנה עד שיינק חלב רותח שחרית והביאו עז וקשרו לו בכרעי מיטתו והיה יונק ממנה חלב למחר נכנסו חבריו לבקרו כיון שראו העז אמרו לסטים מזוין בתוך ביתו ואנו נכנסים לבקרו ישבו ובדקו ולא מצאו בו עוון אלא של אותה העז בלבד ואף הוא בשעת מיתתו אמר יודע אני בעצמי שאין בי עוון אלא של אותה העז בלבד שעברתי על דברי חברי שהרי אמרו חכמים אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל וקיימא לן כל היכא דאמר מעשה בחסיד אחד או רבי יהודה בן בבא או רבי יהודה בר אילעאי." ~ תמורה, ט"ו, ב'

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: מסכת תמורה

טקסט בוויקיטקסט: מסכת תמורה