מסכת תענית

מסכת תענית (נקראת גם מסכת תעניות) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה. מסכת זו הינה קצרה יחסית, ועוסקת בדיני תעניות בכלל, ובפרט בתעניות שבתי דין היו גוזרים על כלל הציבור בזמן "עצירת גשמים" ובשנת בצורת. במסכת זו בתלמוד הבבלי פרקי אגדה רבים, יחסית למסכתות אחרות.

משנה

• "על כל צרה שלא תבוא על הציבור" ~ פרק ג' משנה ח' ~ דרכו של התלמוד להוסיף מילת שלילה לפני דיבור על פורענות או קללה לישראל. מכאן נובע המנהג המודרני להוסיף מילת שלילה: "כל דבר שלא אעשה- לא אצליח".

תוספתא

• "אם יהא שרץ בידו של אדם, אפילו טובל בשילוח ובכל מי בראשית - אינו טהור לעולם. השליך שרץ מידו - עלתה לו טבילה בארבעים סאה." ~ פרק א
• "שלוחו של אדם - כמותו" ~ פרק ד
• "רבי יוסֵי אומר: מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב" ~ פרק ד

תלמוד בבלי

• "א"ר יוחנן אין מסיחין בסעודה שמא יקדים קנה לושט ויבא לידי סכנה" ~ דף ה', ע"ב
• "משל למה הדבר דומה? לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועייף וצמא. ומצא אילן שפירותיו מתוקין וצלו נאה ואמת המים עוברת תחתיו. אכל מפירותיו ושתה ממימיו וישב בצלו וכשביקש לילך אמר: אילן! אילן! במה אברכך? אם אומר לך שיהו פירותיך מתוקין - הרי פירותיך מתוקין! שיהא צלך נאה - הרי צלך נאה! שתהא אמת המים עוברת תחתיך - הרי אמת המים עוברת תחתיך! אלא: יהי רצון שכל נטיעות שנוטעין ממך יהיו כמותך." ~ דף ה', ע"ב
• "אמר ר' חנינא: הרבה למדתי מרבותי, ומחברי – יותר מרבותי, ומתלמידי – יותר מכולן." ~ דף ז', ע"א
• "אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין" ~ דף ח' ע"ב
• "אדם שיש בידו עבירה, ומתוודה ואינו חוזר בה למה הוא דומה? - לאדם שתופס שרץ בידו, שאפילו טובל בכל מימות שבעולם - לא עלתה לו טבילה." ~ דף טז ע"א
• "לעולם יהא אדם רך כקנה, ואל יהא קשה כארז ויהא נוח לרצות וקשה לכעוס." ~ דף כ', ע"א
• "רבי יוסי אומר: לא מקומו של אדם מכבדו, אלא אדם מכבד את מקומו" ~ דף כא ע"ב
• "או חברותא או מיתותא." ~ תענית כ"ג

קישורים חיצוניים

טקסט בוויקיטקסט: מסכת תענית

ערך בוויקיפדיה: מסכת תענית