מסע דניאל
מסע דניאל הוא רומן מאת יצחק אוורבוך-אורפז המתאר את חייו של בחור צעיר ואת מחשבותיו על העולם. הספר יצא לאור ב־1969.
- "דניאל דרור חזר מן המלחמה עייף מאוד. הוא ישן רצוף כשתי יממות וגם לאחר מכן לא הרבה לצאת מהמיטה."
- "כל דבר בעולם הוא לב העולם, ואין דבר גדול מדי ודבר קטן מדי, ואין מעשה חשוב ומעשה בלתי חשוב והכול הוא שווה ערך בבריאה."
- "הם צורחים. מה הם צורחים? מה יש לצרוח?"
- "הלכתי משם וחייכתי... זה היה יפה כל־כך, ענף הדקל המתנענע והאיש הישן."
- "ואומר אני בלבי: חד־פעמי הוא העצם הבודד, לא היה כמוהו מלפנים ולא יהיה עוד כמוהו לעולמים בתוך הזרימה הנצחית אל השונה; וחושב אני שגדול הוא העצם הבודד בחד־פעמיותו מן העולם כולו, שאין בעולם כולו מה שאין בו ועוד יש בו מה שאין בעולם; ומבקש אני לדעת מה הוא שישנו בו ואין בעולם; ומביט אני בגרגר־החול – וחומק לו הגרגר שבידי; ועוצם אני את עיני ופוקחן – והנה הגרגר הזה כולו וגם אני עמו בתוך עיני."
- "וחושב אני בלבי: אשרי האיש הרואה כל דבר בחד־פעמיותו – במגע ידו יפריח אבן, קללתו ברכה וגם טירופו חסד וכל מעשהו שמחה. ושומע אני קול קורא בחלונות: ראה כל דבר בחד־פעמיותו ואתה נושע."
נאמר עליו
עריכה- "בשיאו של הרומאן מבין הגיבור כי הוא יכול לחזור לעיר כשהים אתו: הוא אינו צריך יותר לחיות על החוף, אלא יכול לשוב לרחובות הרועשים ולחוש גם בהם את זרימתו המטהרת של הים ולשמוע את רוחותיו." ~ אברהם בלבן
- "ספר דתי, ככל שספר שאין בו אלוהים יכול להיות דתי." ~ יצחק אוורבוך-אורפז
- "כשדניאל עולה מן הים בסופו של דבר, הילדים ברחוב קוראים לו 'משיח', כל מיני חולים ופגועים צובאים על פתחו למצוא מזור ורפואה למכאוביהם." ~ יונתן יבין