מסע לארץ-ישראל (ספר)

מסע לארץ-ישראל בשנת ת"ת באלף השישי הוא ספר אוטופי שכתב אלחנן ליב לוינסקי ב־1893 על החיים בארץ בשנת 2040.

"הנסיעה לארץ ישראל מודה היא כיתר המודות. הנימוס והמנהג לכל זוג־חדש מבני־עלייה לעשות את דרכם ראשונה לארץ ישראל, לבלות שם את 'תור הזהב'."
"יש ויש פה כר נרחב לסופר משורר, לכתוב ולשיר, ולצייר תמונות לוקחות לב ונפש. אבל מה אעשה, והם לא כתבו. ואנוכי – כתבתי כמו שיכולתי."
"בעת תנועת תחיית השפה, התעוררה גם תנועת תחיית הארץ, ובני ישראל התלקטו אחד אחד לארץ אבותיהם, וממילא הייתה שפת עבר לחיה בפיהם. כן פעלה השפה על תחיית הארץ, על קיבוץ גלויות ואחדות האומה, והארץ – על תחיית השפה, וכה היו שתיהן פועלות ומתפעלות גם יחד."
"העיר גדולה עד מאוד ויש רחובות אשר אורכם כשתי פרסאות ויותר. החשמל מפיץ את אורו בכל הרחובות והבתים, ולילה כיום יאיר, ומסילת החשמל עוברת בכל העיר מן הקצה אל הקצה. הבניינים כולם יפים עד להפליא, ויש כאלה שנבנו משיש הלבן. מספר תושבי העיר לפי המספרים האחרונים, יותר ממיליון."
"השכילו העברים... לאחד את השירה המזרחית בכל עמקותה והרגשותיה עם השירה המערבית ביפיפותה ובחינה."
"ואף כי שלום לעמנו עם שכניהם ואין פרץ ואין צווחה ברחובותיהם פנימה, בכל זאת ליתר תוקף ועוז נבנו גם מבצרים ומצודות, כי מי יודע מה ילד יום."
"כל בחור וטוב בעמנו, כל בעל מוח ולב, כל עשיר ונכבד, כל אדם גדול ובעל בעמיו קבע את דירתו בארץ אבותיו, ומירושלים יצאו תורה וחכמה ומנהגים יפים ונימוסים והלך החיים וגם מודה לכל בני הגולה. היהודים שבחוץ־לארץ התאמצו לחקות בכל את אחיהם שבמטרופלין, מן השפה עד הבגדים ועד מנהגי הבית, וממילא מובן כי השפה העברית נהיתה מדוברת בבתי גדולי היהודים בכל ארצות פזוריהם."
"התוכל שווייץ לדמות לארץ־ישראל? – השמיים הבהירים, חום השמש, מזג האוויר וים התיכון – בשווייץ אינם. ועל כל אלה התאמצו בני ישראל להוסיף על הדרת הטבע, ויבנו היכלות ומגדלים ויחפרו תעלות מים, ויסללו מסילות ודרכים וגשרים ומגדלים פורחים באוויר וכל תענוגי בני־אדם, ומכל קצוי ארץ יבואו הנוסעים הנה להשתעשע, להתענג ולחלץ עצמותיהם."
"ישראל שב עתה לקדמותו, כמו שהיה בימי האבות הראשונים – עם האיכרים, ואיכרים עתה כולם מן הגדול בעמו עד האיכר האחרון… ותמיד נפגוש מורים, רבנים, פרופיסורים, חרשי אמן, ציירים, שופטים ופקידים, אשר לעת זקנותם עזבו את עבודתם ושבו אל אחוזתם לעבדה ולשמרה."
"אם תבוא לעיר חדשה ותחפץ לדעת ולהכיר את טבע המקום צא וקרא את כתבי העת אשר בעיר ואת חלק המודעות בתוכם. מתוך כתבי העת היומיים תדע את טבע יושבי העיר... מה יאהבו ומה ישנאו, גם כל הרכילות ולשון־הרע, וכל מה שמספרים איש אחרי רעהו."
"בחוצותיה תראה ותפגוש את כל בני עמנו מכל ארצות פזוריהם. ביחוד בתי־הספר הגבוהים בירושלים הן מרכז התורה, החוכמה והדעת לכל אחינו שבגולה. תלמידים לאלפים ינהרו אליהם מכל קצווי תבל לשמוע לקח בכל ענפי התורה והדעת, ומירושלים תצא תורה וספרות לכל באי תבל."

קישורים חיצוניים

"נכתב בתקופה שבה חיו בארץ ישראל יהודים מעטים בלבד, והתנועה הציונית עצמה הייתה רק בחיתוליה." ~ אלי אשד, 'חזיונות העתיד של כותבי העבר', 2002
"הספר נכתב בעברית, וזה עיקר החידוש שבו, בהיותו האוטופיה העברית הראשונה." ~ אריאנה מלמד, 'בחזרה לאוטופיה הראשונה שלנו', הארץ', 2016
תוכנית רדיו על הספר עם ערן סבאג, חיים של אחרים, 2014