מקום אחר
מקום אחר הוא הרומן הראשון שכתב עמוס עוז. הספר, שיצא לאור ב־1966, מתאר אירועי קיץ אחד בקיבוץ בצפון.
- "הנוף הוא איפוא עשיר בניגודים. ניגודים שבין מראית־העין לבין העובדות הממשיות."
- "מבולקים ומבותרים הם ההרים, מסוכסכים בערוצים פרועים. גושים חשופים וטרשיים אשר צללי־עצמם נופלים אפלולית בין קפליהם וגולשים אט־אט עם מהלכה של השמש, כמו בחרו ההרים לשעשע את שממתם בזו תנועת־הצללים המלאנכולית."
- "ישרוּת־הקווים, נקיון הצורות, תקיפותם הסרגלית של שבילי־הבטון ושל ריבועי־המדשאות אינם אלא פועל־יוצא של השקפת־עולם נמרצת."
- "אם מצפים אתם שיהיה לכפר יער בגבולו ודרכי־עפר פתלתולות ונחלאות מוקפות גדר ואמות־מים המשקפות עננים נמוכים ועוברי־אורח מכורבלים הנזקקים לפונדק מכונס – אם כך מציירים אתם בדמיונכם את המהות הכפרית, עשוי כפרנו להדהימכם בסתירה חריפה, סתירה המאלצת אותנו לחזור ולשבץ כאן את המונח התרסה."
- "אסם־התבואות הגבוה בפאת דרום ובית־התרבות הגבוה בפאת צפון שוברים את האחידות הנמוכה ומזכים את היישוב בממד של גובה. אולי אפשר להם למלא במידת־מה את חסרון מגדל־הכנסייה הכפרי הטבוע עמוק בדמיונכם ומקושר במראות־כפר טיפוסיים, אם תודו בכך ואם לא תודו."
- "מעשה־הכתיבה כמוהו כנהיגת משאית עמוסה במדרון תלול מסחרר. רגלך סוחטת בקשיחות את הבלמים, שיניך מהודקות, חושיך פקוחים ומחודדים כתער, בגבך מטפסת לרגעים צינה מכוערת, כמו גיחוך זדוני מחלחל מאחורי גבך. ועם זאת, ובלי שום חציצה, מושכת אותך התהום. מפתה אותך להניח לבלמים, לצנוח אל חיק רך. מכשפת אותך בחוטים סמויים של ערגת־טירוף. כך היא עשיית המילים."
- "אל נא יטעו לחשוד במצודת־רם שהיא טיפה המתיימרת לשקף את הים הגדול, תושביה אינם מכאן. לכל המרובה מבקשת היא להיות בבואתו של איזה ים ערפילי המתקיים במקום אחר, רחוק עד מאוד."
- "חברי הקיבוץ וחברותיו אינם אוהבים את נוגה חריש. אנחנו יראים מפני רוח פראית אשר נשתרבבה על ידה אל תוך חיינו. מתוקף דחיפה פנימית מבקשים היינו שתילקח מכאן. שלא נראנה עוד. שתיענש על גאוותה. לא הריונה מרעים אותנו. עיקשותה ויהירותה הן הזרות לרוחנו. זילזולה הגמור שהיא מזלזלת בהגיוננו."
- "היכולת המפליאה לראות דברים שגרתיים ביותר בעיניים אחרות, בעיניים חדשות. לדעתה של נוגה זהו סוד השירה."
- "אתה תמיד חושב שהעולם עשוי ממלים. אתה תמיד תמיד תמיד רוצה שיהיה טוב. למה שיהיה טוב? למה לא שיהיה רע? למה? כן. רע. אם יהיה יותר רע יהיה יותר אמיתי. יותר, אני אומרת לך, חי יהיה. אבל אתה לא תוכל לשמוע מה שאמרתי, יקר שלי אבא שלי, אתה תם וטוב."
נאמר עליו
עריכה- "ההשקפה היונגיאנית, שעל פיה האימה והקסם שמעורר האויב/האחר מקורם בעובדה שהיריב הוא צדה האפל והמודחק של הנפש, הזינה את יצירת עוז מראשיתה. השקפה זו מתגוונת כאן על ידי יצר המוות נוסח פרויד." ~ אברהם בלבן