פתיחת התפריט הראשי
מקסים גורקי

מקסים גורקי (ברוסית: Максим Горький)‏ (28 במרץ 1868 - 18 ביוני 1936), סופר ומחזאי רוסי.

אמרותיועריכה

  • "כאשר העבודה היא חובה, החיים הם עבדות."
  • "אינך יכול להגיע לשום מקום עם מרכבות העבר."
  • "לכתוב לילדים זה כמו לכתוב למבוגרים רק יותר טוב."
  • "כאשר הכול הולך בקלות, אנו הופכים עד מהרה לאווילים."
  • "אמהות בלבד מסוגלות לחשוב על אודות העתיד, כי הן יולדות אותו עם הילדים."
  • "עליך להיות טוב, אנושי ונדיב, לאהוב את רעך, לנחם את המתייסר ולסלוח לאלה שעשו עמך רעה."
  • "כאשר אנו אוהבים מישהו, הכול ברור – לאן ללכת ומה לעשות. הכול מסתדר מעצמו ואין לנו צורך להיוועץ באיש."
  • "האושר תמיד נראה קטן כאשר אתה אוחז בו בידך. תן לו ללכת מאיתך ותדע במהרה עד כמה הוא יקר."
  • "יש בדעתי לכתוב ספר קטן בשם 'שירת הברבור' – שירתם של העומדים למות."
  • "אין אנו יכולים להתעלם מן הפילוסופיה, היות שכל דבר הוא בעל משמעות מסתורית שאותה עלינו לגלות."
  • לנין ולטרוצקי אין כל מושג על זכויות האדם. הם הושחתו זה מכבר על ידי רעל העוצמה."
  • "סופרים רבים בני זמננו עסוקים בשתייה יותר מאשר בכתיבה."
  • "קשה לדבר על משורר גדול, כמעט שאי אפשר להביע בבהירות מספקת את כל שמעוררים שיריו בנפשך, סערת הרגשות המתחוללת על ידם – כמעט תמיד אינה ניתנת להיכתב במילים."
  • "חג היום לרוסיה! ניצחה האמת! ניצחו האנשים הישרים! ערכו של נצחון זה רב עוד יותר, בזכות זה שהביאוהו לנו אנשים רוסים, תמימים ופשוטים. בעוד שפראי־אדם, מחללי כל־קודש, הוציאו דיבה נפשעת על העם היהודי – נשמע ברמה קול היושר של האנשים הפשוטים האלה! פסק־דין זה הוא מאורע גדול וחשוב, ויש להציב לו אנדרטת זכרון לנצח." ~ למחרת הזיכוי במשפט בייליס, 1913[1]

פרוזהעריכה

  • "היא דיברה, ובדברה היתה מרננת באיזה רינון מיוחד את המלים היוצאות מפיה, והן היו נתקעות על נקלה בזיכרוני, כעין הפרחים היו, וכמותם שופעות חום וצבעוניות." ~ ילדות
  • "הוא מת והספר נשאר, וקוראים אותו. בן אדם מביט בו בעיניו ואומר כל מיני מלים. ואתה מקשיב ומבין'." ~ קונובלוב
  • "אלו הנולדים לזחול על גחונם - לעולם לא יפרשו כנף." ~ שיר הבז
  • "הלב בער באש עזה כאור השמש, עזה יותר מאור השמש, והיער כולו נדם, מואר בלפיד זה של אהבה כבירה לבני אדם, והאור פיזר את העלטה." ~ הישישה איזרגל

מחזותעריכה

  • אמת איננה מסוגלת תמיד לרפא נפש דואבת." ~ בשפל (1902)
  • "ידידי, כל אחד חי בעבור משהו טוב יותר. זו הסיבה שאנו רוצים להתחשב עם כל אדם, היודע מה שבתוכו פנימה, מדוע נולד ומה ברצונו לעשות. " ~ בשפל (1902)
  • "עלינו להיות מסוגלים לספור, אם רק כדי שגבר בן חמישים לא יישא נערה בת עשרים." ~ משפחת זיקוב (1914)

מתוך מכתביועריכה

  • אושר ראשיתו בשנאת הצרות, בסלידה גופנית מכל דבר המטיל מום וסלף באדם, ברתיעה פנימית אורגאנית מכל הגונח ומתאנח בלב מיצר על רווחת־החיים הקטנה הזולה, ההולכת ונהרסת בסערת ההיסטוריה."
  • "אנשי האמנות הם בלבד לא יפלו בין יווני ליהודי! בשבילם האדם הוא ראשית כל – נשמה, נשמה נוגה ומורדת, שנסתלפה ביד האכזרית של החיים הרעים."
  • "הבה נזכּירה איפוא לילדינו, שלא תמיד היו האנשים כה רפים ומגונים, כמונו – אהה – עתה. נזכיר-נא להם, כי אצל כל העמים היו, ומצויים גם כעת, אנשים גדולים, נשמות נדיבות."

נאמר עליועריכה

  • "איש מהסופרים הרוסים לא הכיר במידה כזו את השכבות הנמוכות כסופר מחונן זה. עוני, רעב, תלאות, אלו הן האוניברסיטאות שלו." ~ ימימה אבידר־טשרנוביץ

קישורים חיצונייםעריכה

  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מקסים גורקי

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ד"ר מאיר קוטיק, "משפט בייליס, מבוא, עמ' 10.