מרקוס טוליוס קיקרו
פילוסוף רומי
מרקוס טוליוס קיקרו (בלטינית: Marcus Tullius Cicero) (3 בינואר 106 לפנה"ס - 7 בדצמבר 43 לפנה"ס), מדינאי, סופר, פילוסוף ונואם רומי. הגותו עסקה בסוגיות השליטה והבחירה של האדם, בעצמיותו, ביחסיו עם הזולת ובהתנהלות הציבור והמדינה.
כללי
עריכה- "מי שאינו מונע את הרוע מעודד אותו."
- "אם אתה שולט בנושא, המילים יבואו לאחר מכן."
- "החופש הוא רכוש יקר לאין ערוך."
- "היכן שיש חיים יש תקווה."
- "אילו היינו הולכים בדרכו של הטבע, לא היינו טועים לעולם."
- "אם יש לך ספריה וגינה, יש לך כל צרכך."
- "הזיכרון של חיים שנחיו היטב יישאר לנצח."
- "לעסוק בפילוסופיה פירושו ללמוד למות."
- "ידידות גורמת לשגשוג לזרוח, ומפחיתה מהמצוקה על ידי חלוקה ושיתוף."
- "כאשר אנו מטילים ספק אנו מגיעים אל האמת."
- "חייהם של המתים נשארים בנפשם של החיים."
- "שש הטעויות שבני אדם חוזרים ועושים במשך מאות שנים: 1. מאמינים שהרווח האישי שלהם נוצר על ידי ריסוק אחרים. 2. דואגים לגבי דברים שהם לא יכולים לשנות או לתקן. 3. מתעקשים שדבר מסוים הוא בלתי אפשרי רק משום שהם אינם יכולים להשיג אותו. 4. מסרבים להניח בצד העדפות טריויאליות. 5. מזניחים את הפיתוח העדין של הנפש. 6. מנסים לכפות על אחרים להאמין ולחיות בדרך בה הם חיים."
- "אל תתבייש לרצות שילמדו אותך את מה שאתה לא יודע."
- "ייסוגו כלי הנשק מפני הטוגה, תיכנע עטרת המנצחים לנאום!"
- "כה גדולה הייתה תאוותו למעשים רעים, שעצם עשייתם גרמה לו הנאה גם שלא היה לכך מניע כלשהו." ~ על יוליוס קיסר
ציטוטים עם המקור הלטיני
עריכה- "איש אינו כה זקן עד כדי שלא להאמין שיחיה שנה נוספת." ~ "על הזיקנה"
- במקור בלטינית: "Nemo enim est tam senex qui se annum non putet posse vivere."
- "את הצעיר הזה יש לשבח, לפאר ולרומם/לחסל." ~ על אוקטביוס
- במקור בלטינית: "Laudanum, adulescentem, ornadum, tollendu.", הפועל tollere משמעו גם "לרומם" וגם "לחסל"
- "כבדו את הזרים כמו היו קרוביכם."
- במקור בלטינית: ".peregrinum observabat ut aliquem propinquum"
- "כל מה שמשמח הוא הנאה."
- במקור בלטינית: "voluptas est omne, quo gaudemus"
- "להמלצת אנשי הצבא ישנה חשיבות רבה."
- במקור בלטינית: "multum auctoritatis habet suffragatio militaris"
- "מאחורי מצחו של עז פנים נמצאת הרשעות."
- במקור בלטינית: "nequitia frontis integumento involuta"
- "עד מתי עוד, קאטילינא, תנצל את סבלנותנו?" ~ הנאום הראשון נגד קאטילינא
- במקור בלטינית: "Quo usque tandem abutere, Catilina, patientia nostra?"
- "איזה מין חסד זה – הימנעות מביצוע פשע?" ~ הנאום הפיליפי השני נגד מרקוס אנטוניוס
- במקור בלטינית "Quale autem beneficium est, quod te abstinueris nefario scelere?"
- "בזמן מלחמה נאלמים החוקים."
- במקור בלטינית: "Silent enim leges inter arma."
- האמרה עוותה, כנראה, ברבות הימים לאמרה המוכרת יותר: "ברעום התותחים שותקות המוזות."
מתוך נאומיו
עריכה- "אתם מתפלאים על כך שבעוד נואמים ידועי שם ואזרחים רמי מעלה נשארו לשבת רתוקים במקומותיהם, אני, יותר מכל אלה האמורים לעמוד ולטעון בפניכם, פונה אליכם, מה עוד שאיני יכול להשתוות אליהם – לא בגיל, ולא בסמכות."
- "האם אני האמיץ מכולם? בשום פנים לא. האם אני שואף למלא את תפקידי יותר מאחרים? האמת היא, שאיני רוצה להיות כזה, אלא למנוע אחרים מלעשות זאת."
- "אני בוודאי איני היחיד הנֵחן בכישרון הדיבור הטוב ביותר, אלא שאני היחיד היכול לדבר בלי להיות מעורב בסכנות."
- "אני חש, כי איני מסוגל לתאר אותם בשפה המתאימה, איני יכול להתלונן עליהם בעָצמת לשוני הראויה, ואיני יכול להביע את זעמי עליהם באותה חירות שהייתי רוצה להתבטא בה."
- "כולנו כרוכים אחרי השבח ודווקא הטובים בינינו רודפים אחרי התהילה. הפילוסופים עצמם רושמים את שמותיהם אפילו על הספרים שהם כותבים על אודות הצורך לזלזל בתהילה! בשל עצם העובדה שהם בזים לתהילה ולפרסום רוצים הם לזכות בתהילה ובפרסום." ~ 'להגנתו של המשורר ארכיאס'
- "איש בעל מידות טובות אינו מבקש תמורה אחרת לעמלו ולהסתכנותו אלא שבח ותהילה; כשגורעים את אלה, מה נשאר לנו, רבותי השופטים, שימריץ אותנו להתנסות בעמל כה רב בנתיב חיינו הזעיר והקצר כל כך?" ~ 'להגנתו של המשורר ארכיאס'
על הנואם (55 לפנה"ס)
עריכה(בלטינית: De Oratore)
- "כל שיטת הנאום שמטרתו השכנוע מושתתת על שלושה יסודות: א. הוכחת האמיתות של טענותינו. ב. רכישת האהדה של מאזינינו. ג. הפניית רגשותיהם לכל כיוון הנדרש לענייננו."
- "קיימות שלוש מטרות. ראשית לרכוש את אהדת המאזינים, שנית ללמדם ושלישית לעורר את רגשותיהם. לשם השגת המטרה הראשונה דרוש סגנון מעודן, לשנייה סגנון שקול ולשלישית סגנון בעל עוצמה."
- "כמה נהפכו למשוררים לגמרי, אחרים היו בקיאים בגיאומטריה, אחרים נהפכו למוסיקאים, אחרים, שעסקו בדיאלקטיקה, פנו לתחומים נוספים והשקיעו את כל זמנם ומרצם באותן אמנויות שהומצאו, כדי שרוחם של הנערים תספוג לתוכה את המידות הטובות והרוח האנושית."
על טבע האלים (45 לפנה"ס)
עריכה(בלטינית: De Natura Deorum)
- "הרי ללא המידה הטובה בוודאי אין דרך להגיע אל האושר."
- "אם תחדל יראת האלים, איני יודע איך לא יאבדו עמה האמון והשותפות בקרב בני האדם, איך לא תאבד גם המידה הראשונה במעלה, הלא היא הצדק."
על הידידות (44 לפנה"ס)
עריכהדף ציטוטים מורחב – על הידידות |
- "המתבונן בידיד אמת כאילו מתבונן במעין בבואה של עצמו."
- "רבות אפוא וגדולות עד מאוד ברכותיה של הידידות, אך זו בוודאי עולה על כולן, שהיא מאירה את העתיד באור תקווה טובה ואינה מניחה לרוח האדם כי תיחלש או תיפול."
על הזקנה (44 לפנה"ס)
עריכה(מתוך 'קאטו הזקן על הזקנה'. בלטינית: Cato Majore De Senectutem)
- איש אינו כה זקן עד כדי להאמין שלא יחיה שנה נוספת."
- "ישנה גם זקנה רגועה, אשר באה בסופם של חיים שקטים, זכים ונעימים."
- "כשם שאני משבח צעיר שיש בו שמץ זקנה, כך אני משבח זקן שיש בו שמץ נעורים. מי שנוהג כך יזדקן אמנם בגופו אבל לעולם לא ברוחו."
- "חשוב שהנפש תחיה עם עצמה לאחר שתסיים את שירותה לתשוקה, לכבוד, למריבות, ליריבויות ולכל התאוות. אם יש לה מעין מזון רוחני, דהיינו פעילות שכלית, אין לך דבר נעים יותר מזיקנה שיש עמה פנאי."
- "לא שערות שיבה ולא קמטים אין בהם לעורר יראת כבוד כלפי הזקן אלא חיים שנוהלו בכבוד וזכו באחריתם לקטוף את פרי היוקרה."
- "מה אומלל הזקן אשר במשך חייו בארוכים לא למד כי יש לבוז למוות. שהרי או שאין להתייחס אליו לחלוטין אם הוא מכחיד את הנפש כליל. או שהוא אפילו רצוי אם הוא מביא אותה למקום שבו תשכון לנצח. שכן אפשרות שלישית בוודאי אינה בנמצא."