משה קפלינסקי

איש צבא ישראלי, קצין בדרגת אלוף

משה (קפלן) קפלינסקי (נולד ב־20 בינואר 1957), אלוף בצה"ל, יוצא חטיבת גולני, מכהן כמנכ"ל בטר פלייס ישראל. בעבר כיהן כסגן הרמטכ"ל, כמפקד פיקוד המרכז וכמזכיר הצבאי של ראש הממשלה.

  • "זו תקלה קשה שאין לנו כוחות כעת בתוך לבנון, בתגובה לחטיפה. אתה הבטחת - ואנחנו הבטחנו בשמך לתושבי הצפון - שאם יקרה כאן משהו לאחר הנסיגה, אדמת לבנון תרעד." ~ קפלינסקי, כמפקד אוגדת הגליל, לראש הממשלה אהוד ברק לאחר חטיפת חיילי צה"ל בהר דב. מתוך הספר "קורי עכביש" מאת עמוס הראל ואבי יששכרוף, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008, עמוד 72.
  • "כאשר על הצבא נגזר לקצץ מיליונים מה נשאר לו לעשות? חיבור שתי הסיבות: הלחימה בטרור והקיצוצים, הן אלו שהביאו לכך שצה"ל הגיע ללבנון לא מוכן." ~ על הקיצוץ בצבא כגורם לליקויים שהתגלו במלחמת לבנון השנייה, מתוך כתבה באתר "וואלה", 12 ביולי 2009.
  • "מפקדי פלוגות לא עברו אימונים, חיילים שהתגייסו מצאו עצמם בפעם הראשונה עם פלוגה מלאה בלי שעברו אימון מסודר, מג"דים שלא הובילו מעולם גדוד טנקים נשלחו ללבנון. היו יחידות מילואים ש־6 שנים לא עשו תרגיל אש." ~ על היעדר אימונים מספקים בטרם מלחמת לבנון השנייה, מתוך כתבה באתר "וואלה", 12 ביולי 2009
  • "בשנים שלפני מלחמת לבנון צה"ל עסק בעיקר בלחימה בטרור באיו"ש בהצלחה. דרשנו מהמח"טים לשבת מאחור ואולי זה מה שיצר בציבור את השם 'מפקדי הפלזמות' אבל זה עשה למפקדים עוול כי הם לא היו כאלה ובמלחמה נגד הטרור זה היה הכי נכון." ~ על המח"טים במלחמת לבנון השנייה ולפניה, מתוך כתבה באתר "וואלה", 12 ביולי 2009
  • "את הכתובת על הקיר אולי יכולנו לראות כבר ב־2004 בתרגיל מטכ"לי גדול שעסק בתרחיש דומה למלחמה, גם שם היו ניסיונות רבים להכריע את הצד השני דרך הפעלת אש, גם שם היה זמן מלחמה ארוך מדי וחוסר התייחסות מספקת לכמות הנפגעים בעורף. חוסר האימונים המסודרים לא אִפשר לנו בתוך הצבא לא לחשוף את הליקויים ולא לתקן אותם במהלכים סדורים ועם כל זה הגענו ללבנון." ~ על מוכנות הצבא למלחמת לבנון השנייה, מתוך כתבה באתר "וואלה", 12 ביולי 2009
  • "ועם כל זה אני משוכנע שגם בתנאים האלה היינו מחויבים לעשות טוב יותר ולסיים את המערכה הזאת בצורה יותר מוחצת ויותר טובה. ואם כך אמרתי אז איפה טעינו? לא הצלחנו להסביר שאנחנו במלחמה והוא לא המשך ישיר של הפעילות השוטפת בשש השנים האחרונות באיו"ש. הצבא לא שידר כי מדובר במלחמה." ~ על תוצאות מלחמת לבנון השנייה, מתוך כתבה באתר "וואלה", 12 ביולי 2009.
  • "אני מחובר לבופור הרבה שנים, ובעיקר להרבה אנשים שנפלו שם. הבופור העסיק אותי הרבה. שישה מהחיילים שלי נהרגו שם, ביניהם גוני שהחליף אותי. הבופור לא נגמר ב-82' מבחינתי. יצא לי להיות שם הרבה מאוד פעמים מאז. כל פעם שנכנסתי למוצב, האנשים האלה חזרו אלי. איבדתי חיילים כמח"ט גולני, כמח"ט הגזרה וגם בתפקיד הזה. זה לא המקום היחיד. כל נקודה באזור הביטחון מתקשרת אצלי לאנשים. לבנון לא תחסר לי, אבל אני בהחלט מתגעגע לאנשים האלה. כשהודיעו לי שיצאנו מעיישיה וריחן, זה ישר התקשר אצלי לארז (גרשטיין). אבל גם הבופור - שנינו חולצנו משם, פצועים באותו מסוק. כרכום מזכיר לי את אמיר מי-טל (שנהרג בפעולת נועיימה ב-88') ואת יואב סקל, שנהרג במבצע של הסיירת שבו השתתפתי כמג"ד. רכס רמים מתקשר להרבה אנשים, אבל בעיקר לעאמר חוסיין, המג"ד מגולני שנהרג שם אחרי שעזבתי את תפקיד המח"ט. אני מיניתי אותו." ~ מתוך כתבה מאת עמוס הראל, "ביתו ומבצרו", "הארץ" 16.06.2000 (מקור).
  • "צה"ל נאלץ להתמודד עם טרור המתאבדים ועם הפיגועים של האינתיפאדה השנייה. ובהתמודדות הזו הוא השיג הישגים חסרי תקדים בהתמודדות עם טרור המתאבדים בתוך ישראל בשנים 2003 - 2006. להישגים הללו היו גם מחירים. בסוף שנת 2002 מינו אותי לאלוף פיקוד מרכז. חומת מגן אפשרה לנו שינוי דפוסי הלחימה בטרור. שינינו דגשים וביצענו פעולות כירורגיות על חשבון פעולות במסות גדולות. לא התכוננו למלחמה. עשינו עוול למפקדים שלנו במלחמת לבנון השנייה עם הגדרות 'הפלאזמה'. [אני] יכול להפנות אתכם לדיונים בצה"ל על מיקומו של המפקד במהלך הקרב. בעיקר לאור המחשבות והדיונים לאחר שמח"ט חברון, אלוף משנה דרור וינברג, נהרג באירוע בציר המתפללים." ~ מתוך הרצאה שנשא על מלחמת לבנון השנייה
  • "למרות מה שאמרתי אני רוצה להגיד קטגורית שאין דרך להצדיק את הדרך שבה פעלנו. גם בתנאים האלה היינו מחויבים לעשות טוב יותר ולסיים את המערכה הזו בצורה הרבה יותר מוסדרת." ~ מתוך הרצאה שנשא על מלחמת לבנון השנייה
  • "שגינו כמפקדים שלא הצלחנו לשנות את התפיסה הכללית גם של הממשלה, של הציבור, בעיקר בתוך הצבא פנימה – שאנחנו נמצאים במקום אחר – במלחמה ולא בהמשך של הפעילות השוטפת. בלבנון כל הזמן אמרנו שאנחנו במבצע (ולא במלחמה), בעופרת יצוקה בדיוק ההיפך. היו ניסיונות לשנות את התפיסה שלא צלחו. היינו מחויבים לעשות גם דברים מוחשיים. אי גיוס המילואים, נוהלי עבודה, אי פתיחת עמדת פיקוד קידמית חדשה, חלוקת גזרות בתוך פיקוד צפון, אופי הפקודות – לא היה שינוי. לא הגדרנו מצב חירום בעורף. במקומות שבהם יכולנו להשתמש בכלים שימחישו לכולנו שאנחנו נמצאים במקום אחר. פיספסנו והתוצאה היא שחלקנו נשארו בפלאזמות, לא הגדרנו משימות בצורה נכונה, ולמטה זה אִפשר לפעמים לפגוע בערכים כמו 'דביקות במשימה'. אם היינו מגדירים נכון את המשימות ומשנים את ה־Mindset, מפקד אוגדה לא היה מנסה לשנות את הפעולה." ~ מתוך הרצאה שנשא על מלחמת לבנון השנייה
  • "כשלנו באי חתירה לקיצור זמן המערכה. נטלנו לעצמנו יותר מדי חופש בהערכת זמן המערכה. לא הערכנו את התנהגות העורף. החזבאללה כן הבין. כשלנו בניתוח של מה שיעשו לנו האמריקאים. חיכינו שהם יעצרו אותנו. תפיסה שגויה שלא ניתחה נכון את הצרכים של האמריקאים. אנחנו התנהגנו מפחד האמריקאים. אני חושב שיכלנו לעשות. יכולנו להגדיר את מנגנוני הסיום כבר בתחילת הדרך. לא עשינו את זה. היינו צריכים להחליט מוקדם יותר על המהלכים הקרקעיים ולעשות זאת בצורה נחרצת יותר." ~ מתוך הרצאה שנשא על מלחמת לבנון השנייה
  • "אי גיוס המילואים מיד בהתחלת המערכה. לצבא יש תוכנית לגשר על חלק מהפערים ולהכניס את יחידות המילואים טוב יותר למלחמה. אנחנו ויתרנו על הדבר הזה. גיוס מילואים הוא נשק מרתיע וגם אמצעי שיכול לחולל מהר יותר את מנגנוני הסיום. תמיד תהיה הדילמה. לא להיכנס למהלכים בצורה מתגלגלת." ~ מתוך הרצאה שנשא על מלחמת לבנון השנייה
  • "נכנסנו למלחמה ללא תוכניות אופרטיבית לזירה הזו. זהו גורם מכריע. רק ככה אפשר להיות מוכנים למלחמה. כשאין את הדבר הזה השיח נהיה לקוי בין הדרג הצבאי למדיני. לא מבינים את תפיסת הפיקוד והשליטה. בתוך הצבא היו לזה השלכות בעייתיות." ~ מתוך הרצאה שנשא על מלחמת לבנון השנייה
  • "יוזמה, התקפיות ודבקות במשימה – היו חסרים לנו." ~ מתוך הרצאה שנשא על מלחמת לבנון השנייה
  • "היו הישגים למלחמה. אחד הדברים החשובים היא שהיא היוותה לנו קריאת התעוררות. לצה"ל ואני חושב למדינה כולה. הייתה לי הזכות להיות סגנו של חלוץ כשהוא הטיל עליי לבצע את התחקיר על מה שדרוש תיקון בצבא, ולהעביר אותם לרמטכ"ל הנוכחי גבי אשכנזי. היה תהליך מרשים וחסר תקדים להבנתי, בעומק, במקצועיות ובבגרות באופן שבו הצבא חקר את עצמו והפיק לקחים. רא"ל אשכנזי אימץ את הכלים ואנחנו רואים היום מהלך מרשים מאוד של פעולה אינטנסיבית ליישום ולתיקון של הדרוש תיקון. חלק גדול ראינו כבר במבצע עופרת יצוקה. ישבתי בבית והסתכלתי על המבצע דרך מסכי הטלוויזיה. היה גאווה לראות את היישום של מה שלמדנו שם וכיצד זה בוצע. הצבא נכנס עם תוכניות מוכנות ומתורגלות. הכשירות של הציוד הייתה טובה. השילוב בין גורמי הפעלת הכוח ועוד, ראויות לציון." ~ מתוך הרצאה שנשא על מלחמת לבנון השנייה
  • "הצבא והמדינה נמצאים במקום אחר אחרי מלחמת לבנון השנייה. בגלל מה שאנחנו למדנו, הזכירו לנו, התהליכים שבוצעו בצבא אחרי זה. אם נידרש למלחמת לבנון שלישית התוצאות תהיינה אחרות לגמרי. אין לי ספק שהצבא ידע לעשות את הדברים טוב יותר. האתגר של כולנו הוא להתמודד עם שאר האתגרים של הצבא. איראן מעל לכול. נצטרך לדעת ביעילות הרבה יותר טובה להתמודד עם השלוחות של איראן כאן קרוב אלינו." ~ מתוך הרצאה שנשא על מלחמת לבנון השנייה
  • "הדברים מבטאים כשל שלנו, המפקדים, שלא דיברנו איתם ולא הבנו מה מציק להם באמת." ~ לאחר שהתפרסמו מספר גדול של התבטאויות של לוחמים המשרתים בדרום לבנון, שטענו כי אינם רוצים להיהרג בחינם, בזמן הפציעות. מתוך כתבה בעיתון "מעריב", 22 ביוני 2001
  • "גדרה זה הבית. גדרה זה דבר גדול, לא משהו של פעם. לא גדלתי במקומות אחרים. אבא שלי, שהוא חקלאי ותיק – שים לב שזו פעם שלישית שאני מדבר עליו – אומר שתולעת חיה בצנון כי היא לא יודעת שיש גם עגבנייה. גם אני, לא יודע מה יש במקום אחר." ~ על המושבה גדרה, מתוך כתבה בעיתון "מעריב", 3 באוקטובר 2005
  • "שם למדתי שעל משימה לא מוותרים. לא בטוח שבאתי עם הדבר הזה." ~ על חטיבת גולני, מתוך כתבה בעיתון "מעריב", 3 באוקטובר 2005
  • "גם ארז וגם אמיר זה לבנון. אז כל מה שקשור ללבנון מעלה לי אותם. בסיטואציות הצבאיות, בבדידות שעוטפת אותך כשאתה בוחר בתפקיד הזה." ~ על חבריו שנפלו, ארז גרשטיין ואמיר מיטל, מתוך כתבה בעיתון "מעריב", 3 באוקטובר 2005
  • "כשאתה אומר לבנון אתה מחזיר אותי לאלה שאיבדנו שם. כל נקודה בלבנון מתקשרת לאנשים." ~ על לבנון, מתוך כתבה בעיתון "מעריב", 3 באוקטובר 2005
  • "כל שיירה, כל ירי, כל מארב. אבל אתה יודע מה? הרגעים האמיתיים של הפחד זה כשיורים על החיילים שלך." ~ על פחד, במיוחד בלחימה בלבנון, מתוך כתבה בעיתון "מעריב", 3 באוקטובר 2005
  • "נפגע חייל לידך, הרצון הטבעי זה לטפל בו. אבל אתה מבין שקודם כול עליך לגמור את ההסתערות, לך תנטרל את מקור הירי, אחר כך תחזור לטפל בו. וזה מנוגד לטבע של הבן אדם." ~ על פיקוד בעת לחימה, מתוך כתבה בעיתון "מעריב", 3 באוקטובר 2005
  • "עזוב את זה. תאמין לי שקראתי." ~ בתשובה לשאלה איזה ספרים קרא לאחרונה, מתוך כתבה בעיתון "מעריב", 3 באוקטובר 2005
  • "רוב חיי הבוגרים קשורים באדמה הזו, השירות הצבאי שלי כולו קשור בה. החברים שלי, הכי טובים, נשארו עליה." ~ מתוך הספר אם יש גן עדן מאת רון לשם, הוצאת זמורה ביתן, 2005, עמוד 268.
  • "שנים אני נוסע בלבנון, ובכל פעם עובר בין הכפרים ומסתכל מלמטה על הרכס. מציב כאן חיילים, עולה לביקורים. והבופור. הפך לשם דבר בינתיים, אין ילד בישראל שלא שמע עליו. החבר'ה שנתנו כאן את חייהם הפכו לסמלים. גם גוני. גם ארז, אתם יודעים, תת- אלוף ארז גרשטיין, שנפצע אז איתנו, בשנה שעברה נהרג. ואני שואל את עצמי תמיד מה ארז היה אומר אם היה כאן, ומה אמיר, ומה חוסין, כל אלה שאהבתי. וכשאני מתדרך חיילים לפני מבצע אני מספר עליהם, מסביר איך כל אחד נהרג. אתם כבר מנוסים, לאבד זה תמיד קשה, אבל ממשיכים. נושכים שפתיים וממשיכים הלאה. ואני אישית ממשיך בדרכם, זה סוג של מנגנון פיצוי שכזה, שיש לי אישית, שעוזר בהתמודדות." ~ מתוך הספר אם יש גן עדן מאת רון לשם, הוצאת זמורה ביתן, 2005, עמוד 271.
  • "אם תשאלי אותי מה אני רוצה לעשות בתפקיד הבא שלי, וזה יהיה משוחרר מפיזיקה או מאיך שאני נראה, אז אני אגיד לך מפקד סיירת גולני. אבל בשביל זה מח"ט גולני צריך להסכים..." ~ מתוך ראיון שערכה עימו חן קוטס-בר, "האלוף קפלינסקי: זה לא היה צריך להיות כך", באתר nrg מעריב, 9 במרץ 2007.
משה קפלינסקי

נאמר עליועריכה

  • "נראה כמו גולנצ'יק, חושב כמו צנחן." ~ אל"מ דרור וינברג, מתוך כתבה בעיתון "מעריב", 3 באוקטובר 2005
  • "המבצע הראשון לפגיעה בכוח אבטחה כזה הוטל על סיירת גולני בפיקודו של רס"ן ארז נ' תחת פיקודו של קפלן. החדירה לשטח הבנוי, ועוד באחד הכפרים שהיו ידועים כמעוז שהיו ידועים כמעוז של החזבאללה, הייתה קפיצת מדרגה ולוותה בלא מעט חששות. המבצע הוכתר בהצלחה ובכך נשבר מחסום פסיכולוגי של פעולה בתוך הכפרים." ~ מתוך הספר "מלחמה ללא אות, מאת משה (צ'יקו) תמיר, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 121.

קישורים חיצונייםעריכה