משפחת צנעני

משפחת צנעני הוא סרט ישראלי משנת 1976, שבוים ונכתב על ידי בועז דוידזון.

ציון צנעני

"שמונים לירות?? נו אז יש לך כבר שתי הנחות, ומס ערך מוסף אכלתי בעצמי" ~ אצלו בחנות לגברת עדאקי שקנתה נעליים
"בן נעים, תגיד לי..בשבוע שעבר כשהלכת לים אתה לבשת כובע? אני חושב קיבלת מכת שמש" ~ לעבר שכנו ישראל בן-נעים
"אנחנו כבר סגרנו מזמן. אני רק עושה קופה" ~ לעבר שכנו ישראל בן-נעים
"בחנות של אבא שלו...וכי מה יש בחנות של אבא שלו, מה יש?! שרוכים וחובות" ~ בנסיעה באוטו לעבר בתו שמשונה
"שמעתי בשורת איוב" ~ בנסיעה באוטו לעבר ילדיו חנניה ושמשונה
"אל תפריע לי להשתלב בתנועה עם הרצל בן נעים הזה. הא, הנה כמעט עשיתי אקסידנט עם הממזר הזה" ~ בנסיעה באוטו לעבר בנו חנניה
"בגלל שאני אוהב את אשתי אני ספרתי כאן 18,000 לירות בטעות, לכן תהנה מהטעות ושלום על ישראל" ~ לעבר מר רוזן סוחר התכשיטים שרצה 20,000 עבור הטבעת
"לא, הוא...אין, אזל" ~ בנסיעה באוטו לעבר בנו חנניה ששאל איפה העיתון
"אבא, כמה פעמים אמרתי לך בן-גוריון כבר מת. מת בגן עדן, זכרונו לברכה, עליו השלום" ~ לעבר אביו יחיא צנעני
"יואוו...בַּכתי פיל מגַ'אני" (המזל שלי מקולל) ~ לעבר אביו יחיא צנעני
"מה יש? אין מחר ים?" ~ לעבר שכנו ישראל בן-נעים
"התלבשה עליו, מגיע לו" ~ לעצמו כאשר רוזה בן-נעים צועקת על בעלה ישראל
"למה הזמנת לי את משפחת בן נעים בשביל לקלקל לי את כל השבת?" ~ לעבר ציונה אשתו
"ויפתח השם את פי האתון" ~ לעבר ציונה אשתו
"ואת הלכת וקנית מכנסיים חדשים בשביל לקרוע גם אותם, אה?" ~ לעבר בתו יונה
"לירה שלמה השארת הפקרות על השולחן?!" ~ לעבר בנו חנניה אחרי שהתינוק בלע מטבע
"מה עם בן גוריון?״ ״עוד לא בא״ ״עוד לא בא?״ ״עוד לא בא! זהו זה יווו״ - דיאלוג בין ישראל לבין אביו יחיא.
"ככה זה ככה זה, וביום השביעי שבת וינפש, אבל אצלי? לא? לא. אצלי זה סדום ועמורה.
"ומעל הכל, באה אשתו הנחמדה ומזמינה לו את האורחים הקבועים שלה, כמו למשל ישראל בן-נעים, רוזה בן-נעים, הרצל בן-נעים. טוב, תשאלו אותה את מי עוד הזמינה בשביל לעשות לי לא נעים" ~ לעבר ציונה אשתו
"זה ה..מיקי-מאוס? הבן של דוד מהמאפייה?" ~ לעבר בתו יונה
"מחליפים חברים כמו אחד מחליף בולים, אה?" ~ לעבר בתו יונה
"מה הולך פה, מה הולך?" ~ לעצמו
"מי זה, שמשונה?! יואוו שמע ישראל, מה חלום הבלהות הזה על הפנים שלך?" ~ לעבר בתו שמשונה
"בשביל מה את צריכה סלט ירקות על הפנים שלך?" ~ לעבר בתו שמשונה
"אני אביא לו שמפון בן שמפון" ~ על ישראל בן-נעים
"לא אומרת לי לא שלום, לא מה נשמע, לא מה שלומך, כאילו אני אוויר, חמצן. מה חמצן?! דו תחמוצת הפחמן" ~ לעבר ציונה אשתו
"בגלל גרעפס אחד שנתתי אצל הגברת רוזה, הפכת לי את הבית לגיהנום ואת המיטה לנחל אכזב? יבש?" ~ לעבר ציונה אשתו
"יום שישי, ערב שבת, שהפכת לי אותו לתשעה באב" ~ לעבר ציונה אשתו
"שלום, מה את רוצָה?" ~ לעבר רמי גרינבוים החבר של בתו יונה
"יונה! הבול החדש מחפש אותך!" ~ לעבר בתו יונה
"הוא יחכה לך בסלון" ~ לעבר בתו יונה
"ואת תשימי עלייך משהו, הא? היי" ~ לעבר בתו יונה
"תגיד לי רגע, מר גרימברויט.." ~ לעבר רמי גרינבוים החבר של בתו יונה
"מה זה כל הליפה הזאת על הראש שלך, מר יהושע הפרוע?" ~ לעבר רמי גרינבוים החבר של בתו יונה
"אני לא מבין מה בן אדם צעיר כמוך צריך את כל שמורת הטבע הזאת הראש?" ~ לעבר רמי גרינבוים החבר של בתו יונה
"הא, הוא מגדל מזמן..." ~ לעבר רמי גרינבוים החבר של בתו יונה
"רק תגיד לי, בתור מה אתה מתגייס? בתור קצינת ח"ן או קצינת סעד?" ~ לעבר רמי גרינבוים החבר של בתו יונה
"גם את! אל תעשי כאן מקהלות, תיכנסי לחדר שלך!" ~ לעבר ציונה אשתו
"דתיים או לא דתיים, קידוש זה קידוש" ~ לעבר בתו יונה
"לא, לא צריך לאכול, רק לשמוע קידוש אחד לשנה" ~ לעבר רמי גרינבוים החבר של בתו יונה
"והחייל צריך הזמנה מהרמטכ"ל?" ~ לעבר הרצל בן-נעים החבר של בתו שמשונה
"ולכבוד יהורם גאון, החזן המדופלם, אתה עוזב את שולחני בערב שבת, הא?" ~ לעבר רמי גרינבוים החבר של בתו יונה
"ומה עושה אחד כמוך כשהוא משתחרר מהצבא? יורה מסמרים בחנות של אבא שלו, הא?" ~ לעבר הרצל בן-נעים החבר של בתו שמשונה
"והמרק לא מרק" ~ לעבר ציונה אשתו
"שמע ישראל, הבהלת אותי. חנניה?? מה אתה עושה פה באמצע הלילה? מה זה, הקדמת לשחרית?" ~ לעבר בנו חנניה
"אהה..באת לשתות מים? והפרחים, גם הם באו לשתות מים?" ~ לעבר בנו חנניה
"אז כשתגמור את חגיגות הט"ו בשבט שלך, אל תשכח לכבות את האור" ~ לעבר בנו חנניה
"מה זה 'מה חשוב הקופסא'? הקופסא לא פחות חשובה מהטבעת..זה כמו למכור נעליים בלי קופסא..היא עוד תחשוב שקניתי לה טבעת משומשת. 20,000 לירות, משומשת" ~ לעבר גיסתו מרגלית
"תסגרי את ה..זה, גם כן" ~ לעבר גיסתו מרגלית שתכסה את המחשוף בחזה
"גברת רוזה, אם המופקרת הזאת תחפש אותי, תגידי לה שאני נמצא ברבנות. ברבנות!" ~ לעבר רוזה בן-נעים ולעבר אשתו ציונה שיושבת עם ישראל בן-נעים
"מזמן שמתי על שניכם עין, מזמן" ~ לעבר ציונה אשתו
"טעות שלא הרגתי אותך מקודם" ~ לעבר ישראל בן-נעים
"עכשיו אני אהרוג אותך! עכשיו אני אהרוג אותך!" ~ עם הנשק לעבר ישראל בן-נעים
"עכשיו השארתי את רוזה בן-נעים אלמנה, ואת הרצל יתום" ~ לעצמו
"הורג חברו, מות יומת. מות יומת. עכשיו אני אהרוג את עצמי" ~ לעצמו
"מי, אני? לא, לא, מה יש לי לרצוח? מה פתאום, חס וחלילה" ~ לשוטרים באמצע הרחוב
"הנשק הזה לא שווה כלום, אני לא רוצה אותו. גם אין בו כדורים. את הכדורים שהיו בו אני יריתי במה שמו, בן-נעים, שהרגתי אותו" ~ לשוטרים באמצע הרחוב
"אני הרגתי אותו, אבל הוא לא מת" ~ לשוטרים באמצע הרחוב
"אני אהרוג אותך עכשיו על באמת" ~ מתחת למיטה לעבר ישראל בן-נעים
"אתה תבלום את הפה שלך, בלעם בן בעור! שאני אבקש ממנו סליחה, הא? כמעט וטבעתי בים בגללו" ~ לעבר בנו חנניה
"נו, מה גילית שם, מר איירונסייד?" ~ לעבר ישראל בן-נעים
"אחד קם, זה שחש בביטנו" ~ לעבר המשפחה
"תחזיקו אותי לפני שאני הורג אותו!" ~ לעבר ישראל בן-נעים

ישראל בן-נעים

"זה שייך לשנינו. קירוב לבבות, מיזוג גלויות, מיזוג משפחות, מיזוג עסקים..." ~ לעבר ציון צנעני
"גברת מרגלית, אני לב שלי לא מניילון, גם כן נקרע" ~ לעבר מרגלית
"איזה אפרסקים...גרנד אלכסנדר..דלישס.." ~ לעבר מרגלית עם המחשוף בחזה
"תפוחים, אשכוליות, תפוזים, בננות..מה חשוב? אני אוהב זה מבושל" ~ לעבר מרגלית עם המחשוף בחזה
"כפרה, כמה יפה, צעירה" ~ לעבר יונה הבת של ציון צנעני
"אדון צנעני! תעשה לי טובה, תביא לי קצת שמפון" ~ לעבר ציון צנעני
"תות שדה שלי" ~ לעבר מרגלית
"פרדס תפוזים..פרדס אשכוליות..פרדס שזיפים..פרדס מנגו..פרדס אבוקדו.." ~ לעבר מרגלית
"מי זה בא? אני חושב זה רוזה, כוס אומק. אני מפחד, גברת מרגלית" ~ לעבר מרגלית
"נפלתי מהגג. הסתכלתי למטה, ראיתי אותך, קיבלתי סחרחורת, נפלתי" ~ לעבר ציונה צנעני
"אני אוהב את רוזה כמו בעל ואישה, אבל לפעמים גבר אמיתי אוהב הרבה נשים" ~ לעבר ציונה צנעני
"תגידי לי בבקשה, את ראית פעם קפריסין?" ~ לעבר ציונה צנעני
"חם..חם מאוד הלילה, גברת צנעני, נכון?" ~ לעבר ציונה צנעני
"אצלי האהבה זה כמו הים, כמו הירח, כמו השמש. כמו ההרים השחורים של פרס, מה קוראים להם - האלפים" ~ לעבר ציונה צנעני
"תבוא אליי, אני אראה לך, כלב בן כלב. אני שוחט אותך כמו עוף ביום כיפור" ~ לעבר ציון צנעני
"אדון צנעני, אנחנו כולנו יהודים! כולנו שכנים. אני בן אדם חלש. יש לי לחץ דם, אתה לא יודע?" ~ לעבר ציון צנעני שמאיים עם הנשק של הרצל בן-נעים
"רוזל'ה, הרגו אותי. תראי, דם. אוי אוי אוי, אני מת. אני מסכין. לחץ דם שלי תמיד לא בסדר. יש לו ריח של גמבה" ~ לעבר אשתו רוזה בן-נעים
"למה הזמנת לי משטרה? כלב בן כלב" ~ לעבר ציון צנעני
"אנחנו אוהבים לשחק. אני רודף אחריו, הוא רודף אחריי, אני רודף אחריו, הוא רודף אחריי, הוא רודף אחריי, אני רודף אחריו. ככה אנחנו משחקים כל הזמן" ~ לעבר השוטר
"רוזה, תגידי לצנעני, אם הוא לא יבקש ממני סליחה אני לא אדבר איתו בחיים שלי" ~ לעבר אשתו רוזה בן-נעים
"אדון צנעני, אולי פרסו? (פרצו) ~ לעבר ציון צנעני
"מה אתם מסתכלים עליי כולכם? אדון צנעני, חס וחלילה, אתה חושב אני גנבתי טבעת?" ~ לעבר המשפחה וציון צנעני
"אני יש לי שילשול מהיריות של אתמול בלילה, מהשוטרים. ועכשיו מהבוקר מהג'חנון, הבטן שלי עושה גולו גולו גולו" ~ לעבר המשפחה וציון צנעני
"אתה לא נתת 20,000 לירות בשביל טבעת, אתה קמצן. זה הסיפורים תספר לאשתך, לא לי, חביבי. אני מכיר אותך" ~ לעבר ציון צנעני

דמויות נוספות

"מה זה..ווס איס דוס, חוזה המדינה, ווס איס דוס?" ~ מר רוזן סוחר התכשיטים לעבר ציון צנעני
"אני לא מוכר עכשיו בצ'קים או בשמקים" ~ מר רוזן סוחר התכשיטים לעבר ציון צנעני
"אתה עושה לי סמיקות בפנים" ~ מרגלית לעבר ישראל בן-נעים
"ישראל!! תעלה כבר הביתה!" ~ רוזה בן-נעים בצעקות לעבר בעלה ישראל
"אתה מצחיק אותי ליאאלה" ~ סוניה העוזרת לעבר ישראל בן-נעים
"חנניה! שככה יהיה לי אוויר! אם אני אראה אותך עושה לה עיניים, אני אוציא לך אותם" ~ תקווה לעבר בעלה חנניה
"ציון, תראה איזה נעליים יפות בשביל בן-גוריון" ~ יחיא צנעני לעבר בנו ציון צנעני
"בכור שוטה. איך מת? הרי הזמין אצלי את הנעליים!" ~ יחיא צנעני לעבר בנו ציון צנעני
"ולא קמת מהשולחן עד שנתת גרעפס ששמעו אותו עד ירושלים" ~ ציונה צנעני
"תחזרי מאיפה שבאת ותצעקי על האימא שלך, יא חירייה!" ~ מרגלית לעבר תקווה אשתו של חנניה
"כולם יודעים איזה זונה מופקרת את" ~ תקווה אשתו של חנניה לעבר מרגלית
"תקווה! חבל ההיריון שלך. לא כדאי שתתעצבני בגלל הפוסטמה הזאתי" ~ רוזה בן-נעים לעבר מרגלית
"פוסטמה האמא שלך. סתמי את הפה וכנסי הבית" ~ מרגלית לעבר רוזה בן-נעים
"כל הכבוד לתותחנים" ~ יחיא צנעני אביו של ציון צנעני
"ציונה לא ידעה אף גבר חוץ ממך. לא ידעה ולא תדע" ~ מרגלית לעבר גיסה ציון צנעני
"תשמע, ציון, תשמע. לאנשים יש שיגעונות, נכון? תיקח אותי, למשל, אני משתגעת על גברים. רק שיבואו אליי כל יום, שיבואו" ~ מרגלית לעבר גיסה ציון צנעני
"אה, זה בשביל דוגמה. בשביל הטפטים של הבוטיק, שיהיה לו (לארכיטקט) דוגמה" ~ חנניה לעבר אימו ציונה צנעני ששואלת אותו לאן הוא הולך באמצע הלילה עם פרחים ביד
"אוהו..ברוך שלא עשני גבר" ~ מרגלית לעצמה
"אדון בן-נעים, עשית ממני סלט פירות שלם" ~ מרגלית לעבר ישראל בן-נעים
"תראו מי שמדבר. אחותך זונה, ואת יותר גרועה ממנה" ~ רוזה בן-נעים לעבר ציונה צנעני
"אם לא תצא אתה תקבל ממני מכות קשות!" ~ יחיא צנעני לעבר בנו ציון צנעני שנכנס לטבוע בים
"זה לפת אדומה חמוצה" ~ יחיא צנעני לעבר בנו ציון צנעני
"תתבייש! בן נעוות המרדות! צא לחצר. צא, צא, צא לחצר" ~ יחיא צנעני לעבר בנו ציון צנעני

מספר הציטוטים המופיעים בדף זה נמוך לעומת מספר הציטוטים בדפים אחרים. ראו איך אתם יכולים לעזור לוויקיציטוט להרחיב דף זה.