משתמש:וולנד~hewikiquote/ארגז חול

רוברט אנסון היינליין (7 ביולי 1907 - 8 במאי 1988), סופר מדע בדיוני אמריקאי.

די זמן לאהבה עריכה

הספר מספר את סיפור חייו של לאזארוס לונג, אחת הדמויות המרכזיות של היינליין. בתוך הסיפור מופיעות שתי "הפסקות" בעלילה, בהן אסופות אימרותיו של לונג. מאוחר יותר אסופות אלו יצאו בנפרד בתור "מחברותיו של לאזארוס לונג". הן מובאות במלואן להלן.

מובא מתוך הוצאת כתר, ירושלים. תרגום לעברית: דפנה לוי. כל הזכויות למהדורה העברית שמורות לבית הוצאה כתר, מובא תחת תנאי השימוש ההוגן.

מחברותיו של לאזארוס לונג עריכה

הפסקה ראשונה עריכה

  • את הבירה יש לאחסן תמיד במקום אפל.
  • על פי הנתונים המעודכנים, ישנה רק חיה אחת על הגלאקסיה שהיא מסוכנת לאדם - האדם עצמו. על כן חייב הוא בעצמו לספק את התחרות החיונית לו. אין לו אויב שיעזור לו.
  • הגברים יותר רגשניים מאשר הנשים. זה מטשטש את מחשבתם.
  • ברור שהמשחק מסודר מראש. אל תיתן לזה לעצור אותך; אם לא תהמר לא תוכל לזכות.
  • יש לחשוב כל כומר או רופא אליל כאשם עד אשר יוכיח את חפותו.
  • תמיד תקשיב למומחים. הם יאמרו לך מה לא ניתן להעשות, ומדוע. אחר כך - עשה זאת.
  • אין כל הוכחה חותכת לחיים לאחר המוות. אבל אין כל הוכחה כלשהי נגד זה. בקרוב מאוד תדע. אז למה להיות מוטרד מזה?
  • אם אי אפשר לבטא את זה במספרים, אין זה מדע; זו דעה.
  • ידוע מזמן שסוס אחד יכול לרוץ מהר יותר מסוס אחר - אבל מי מהם? ההבדלים הם גורליים.
  • אפשר לסבול מגיד עתידות מזויף. אבל במגיד עתידות אמיתי יש לירות מיד. קאסאנדרה לא קיבלה אפילו מחצית מהבעיטות שהגיעו לה.
  • דמיונות שווא ממלאים לעתים קרובות תפקיד חשוב. דעותיה של האם על יופיים, שכלם, כשרונם, וכו' של ילדיה, מונעים ממנה להטביע אותם עם לידתם.
  • רוב "המדענים" הנם רוחצי בקבוקים וממייני כפתורים.
  • "גבר פאציפיסטי" הוא מונח הסותר את עצמו. רוב "הפאציפיסטים" על פי עדותם אינם אנשי שלום; הם רק עוטים צבעיים מזויפים. כאשר משתנה הרוח, הם מניפים את דגל שודדי הים.
  • ההנקה אינה מפחיתה מיופיים של שדי האשה; היא מגבירה את קסמם וגורמת להם להיראות חיים ומאושרים.
  • לדור המתעלם מן ההיסטוריה אין עבר - ואין עתיד.
  • משורר שמקריא את שיריו בציבור - ייתכן שיהיו לו מנהגים מגונים נוספים.
  • איזה עולם נפלא הוא זה שיש בו נערות!
  • לעתים קרובות ניתן למצוא כסף קטן מתחת לכריות הריפוד.
  • ההיסטוריה אינה מזכירה בשום מקום ובשום עת דת שיש לה בסיס הגיוני כלשהו. הדת היא קביים לאנשים שאינם חזקים דיים לעמוד בפני הבלתי ידוע ללא עזרה. בדומה לקשקשים בשיער, לרוב האנשים יש דת והם מקדישים לה זמן וכסף, ודומה שהם מפיקים עונג רב מהתעסקות בדבר.
  • מדהים עד כמה "חכמה בשלה" דומה לעייפות יתרה.
  • אם אינך מחבב את עצמך, אינך יכול לחבב אחרים.
  • לעולם אין אויבך נבל בפני עצמו. זכור זאת; ייתכן שזה יורה לך את הדרך כיצד להפכו לידידך. אם לא, אתה יכול להרוג אותו ללא שנאה - ומהר.
  • הצעה לנעול את האספה היא תמיד במקומה.
  • לאף מדינה אין זכות להתקיים באמצעות גדודים מגויסים, ולטווח ארוך, לאף מדינה לא היתה זכות כזו. הגבירות הרומיות נהגו לומר לבניהן: "חזור עם מגנך או עליו." לאחר מכן, דעך המנהג. וגם רומא.
  • מבין כל "החטאים" המשונים שהמציאו בני האדם יש מאין, "חילול השם" הוא המדהים ביותר - כש"ניבול פה" ו"חשיפה בלתי צנועה" נלחמים על המקום השני והשלישי.
  • חוק כיאופס: שום דבר לא נבנה על פי לוח הזמנים או בגבולות התקציב.
  • מוטב להזדווג מאשר לעולם לא.
  • כל החברות מבוססות על חוקים המגוננים על נשים הרות וילדים רכים. כל השאר הם מלים מיותרות, ספחים, מותרות, או סכלות שאותם יש להשליך בשעת חיראום הצדה כדי לשמור על התפקיד הראשוני הזה. מאחר שהחשרדות הגזע היא המוסריות האוניברסאלית היחידה, שום בסיס אחר אינו אפשרי. נסיונות למצוא נוסחה ל"חברה מושלמת" על כל בסיס אחר מלבד "נשים וילדים ראשונים!" אינו רק טפשי, אלא גם רצח-עם אוטומאטי. ועם זאת ניסו אידיאליסטים נוצצי עיניים ללא נרף (כולם זכרים) - וללא ספק ימשיכו לנסות.
  • כל בני האדם נבראו לא שווים.
  • הכסף הוא שיקוי אהבה חזק. אבל פרחים יעילים כמעט באותה מידה.
  • הפרא הורג לשם תענוג. השוטה הורג בגלל שנאה.
  • יש רק דרך אחת לנחם אלמנה. אך זכור את הסיכון.
  • כאשר מתעורר הצורך - וזה קורה - עליך להיות מסוגל לירות בכלב שלך. אל תעביר את העבודה לקבלן-משנה - זה לא עושה את זה יפה יותר, אלא גרוע יותר.
  • הכול בהפרזה! כדי ליהנות מטעם החיים, קח נגיסות גדולות. המתינות נועדה לנזירים.
  • ייתכן שטוב להיות שועל חי מאשר אריה מת, אבל עוד יותר טוב להיות אריה חי, ובדרך כלל יותר קל.
  • התיאולוגיה של אדם אחר היא נושא לצחוק של אדם אחר.
  • המין חייב להיות ידידותי. אחרת, המשך לשחק בצעצועים מכניים; זה יותר סאניטרי.
  • רק לעתים רחוקות (אם בכלל) מצליחים בני האדם לדמות אלוהים שיהיה נעלה עליהם. לרוב האלים יש נימוסים ומידות מוסר של ילד מפונק.
  • לעולם אל תפנה אל "הצד הטוב" של האדם. ייתכן שאין לו דבר כזה. עורר את ההתעניינות העצמית שלו ותשיג יותר תנופה.
  • ילדות קטנות, כמו פרפרים, אינן זקוקות לתירוצים.
  • אתה יכול לקבל שלום. או שאתה יכול לקבל חופש. לעולם אל תסמוך על כך שתקבל את השניים בבת אחת.
  • הימנע מקבלת החלטות שאין חהשיבן בשעה שאתה עייף או רעב. נ.ב.: הנסיבות יכולות לאלץ אותך. על כן חשוב מראש!
  • הנח את בגדיך ונשקך במקום שתוכל למצאם בחשכה.
  • פיל: עכבר שנבנה על פי הוראות הממשלה.
  • לאורך כל ההיסטוריה, העוני הוא המצב הנורמאלי של האדם. התקדמויות שמאפשרות חריגות מהנורמה הזאת - פה ושם, מדי פעם - הנן עבודתו של מיעוט קטן מאוד, שזוכה בדרך כלל לבוז ולהאשמות, וכמעט תמיד מעורר את התנגדות על האנשים שחושבים נכון. כאשר מיעוט זעיר זה מנוע מליצור, או (כפי שקורה לפעמים) מגורש מחוץ לחברה, חוזרים האנשים ושוקעים אל תוך העוני המנוול.
זה נקרא "ביש מזל".
  • בחברה בשלה, "משרת הציבור" שווה באופן סמאנטי ל"אדון הציבור".
  • כאשר מקום נעשה צפוף עד כדי צורך בתעודות זהות, ההתמוטטות החברתית אינה רחוקה. זה הזמן ללכת למקום אחר. הדבר הטוב במסעות בחלל היא האפשרות ללכת למקום אחר.
  • אישה איינה רכוש, ובעלים שחושבים אחרת חיים בעולם חלומות.
  • הדבר הטוב השני במסעות בחלל הוא שהמרחקים הגדולים הופכים את המלחמה לדבר קשה מאד, בדרך כלל לא מעשי, וכמעט תמיד בלתי נחוץ. זוהי בוודאי אבידה לרוב האנשים, מאחר שהמלחמה היא פעולת ההסחה החביבה ביותר גזענו, שנותנת מטרה וצבע לחיים מטופשים ומשעממים. אולם זהו רווח גדול לאדם האינטליגנטי שלוחם רק כאשר הוא מוכרח - לעולם לא לשם ספורט.
  • הזיגוט (ביצית מופרית) הוא הדרך של תא-המין ליצור תאי-מין נוספים. ייתכן שזוהי תכליתו של היקום.
  • קיימות סתירות חבויות במוחם של האנשים ש"אוהבים טבע" ומתאבלים על "המלאכותיות" שבאמצעותה "קלקל האדם את הטבע". הסתירה הגלויה מונחת בבחירת המלים שלהם, המרמזת שהאםד ומעשה ידיו אינם חלק מן "הטבע" - הרי הבונים והסכרים שהם מקמים הנם חלק ממנו. אולם הסתירות הנן עמוקות עוד יותר מאבסורדיות ראשונית זאת. בהכריזו על אהבתו לסכר של הבונה (שהוקם על ידי בונים למטרות הבונים) ועל שנאתו לסכרים שהוקמו בידי בני האדם (למטרות בני האדם) מגלה הנאטוריסט את שנאתו לגזעו הוא - כלומר את שנאתו העצמית. במקרה של ה"נאטוריסטים" שנאה עצמית כזראת ניתנת להבנה; הם מקרה מעציב. אולם השנאה היא רגש חזר מכדי שנחוש אותו כלפיהם; לכל היותר, יאים להם רחמים ובוז.
ובאשר לי, אני בן אדם בעל כורחי, לא בונה, למזלי, אני שמח להיות חלק מגזע שמורכב מגברים ונשים - זה נראה כסידור נראה ו"טבעי" לחלוטין. האמינו או לא, היו "נאטוריסטים" שהתנגדו לטיסה הראשונה לירח של כדור הארץ הישן מפני שהיתה "לא טבעית" ו"עושקת את הטבע".
  • "שום איש אינו אי - " עד כמה שנרגיש ונפעל כיחידים, גזענו הוא אורגניזם אחד, תמיד גדל ומסתעף - ויש לגזום אותו בתידרות למען בריאורתו. אין להתווכח כנגד ההכרח הזה; כל מי שעיניים בראשו יכול לראות שכל אורגניזם שגדל ללא גבול מת לבסוך מרעליו-שלו. השאלה ההגיונית היחידה היא אם מוטב לעשות את הגיזום לפני הלידה או לאחריה. בהיותי סנטימנטליסט ללא תקנה אני מעדיף את השיטה הראשונה מבין השתיים - הרג מעורר בי סלידה, גם כשזה מקרה של "הוא מת ואני חי וכך רציתי שיהיה".
אולם ייתכן שזו שאלה של טעם. כמה רופאי אליל סבורים שמוטב ליהרג במלחמה, או למות בשעת לידה, או לגווע ברעב, מאשר לא להיוולד כלל. אולם הם צודקים.
אבל זה לא חייב למצוא חן בעיני - וזה לא מוצא חן.
  • הדמוקראטיה מבוססת על ההנחה שמיליון בני אדם חכמים יותר מאדם אחד. תחזרו בבקשה? החמצתי משהו.
  • האוטוקראטיה מבוססת על ההנחה שאםד אחד חכם יותר מאשר מיליון בני אדם. בואו נשמע גם את זה בשנית. מי מחליט?
  • כל ממשל יפעל אם המסכות והאחריות שוות ומתואמות. זה לא מבטיח ממשל "טוב"; זה רק מבטיח שזה יפעל. אולם ממשלים כאלה הם נדירים - רוב האנשים רוצים לנהל דברים אולם אינם רוצים כל חלק באשמה. פעם קראו לזה "תסמונת הנהג של המושב האחורי".
  • מה הן העובדות? שוב ושוב ושוב - מה הן העובדות? התרחק ממשאלות הלב, התעלם מהארה אלוהית, שכח ש"הכוכבים יגידו", הימנע מדעה, אל תשים לב למה שחושבים השכנים, אל תתחשב ב"גזר הדין של ההיסטוריה" שלא ניתן לנחש אותו - מה הן העובדות, ועד איזו ספרה אחרי הנקודה? אתה מנווט תמיד אל עתיד לא ידוע; העובדות הן הרמז היחיד שלך. תשיג את העובדות!
  • אי אפשר לרפא את הטיפשות בכסף, או בחינוך, או בחקיקה. הטיפשות איננה חטא, הקרבן אינו יכול להימנע מלהיות טיפש. אבל הטפשה הנה הפשע החמור היחיד שהוא אוניברסאלי; העונש עליו הוא מוות, ללא ערעור, וההוצאה להורג מתבצעת באופן אוטומאטי וללא רחמים.
  • אלוהים הוא כל יכול, כל יודע, ושופע חסד עד אין קץ - כך נאמר כאן על התווית. אם יש לך לב שמסוגל להאמין בכל שלוש התכונות האלוהיות האלה בבת אחת, יש לי עסקה נהדרת עבורך. לא צ'קים, בבקשה. מזומנים, ובשטרות קטנים.
  • האומץ הוא המשלים של הפחד. מי שאינו מפחד אינו יכול להיות אמיץ לב. (הוא גם שוטה.)
  • שני ההישגים הגבוהים ביותר של הרוח האנושית הם המושגים התאומים "נאמנות" ו"חובה". בכל פעם שתאומי מושגים נקרעים לגזרים - צא משם במהירות! אםשר שתציל את עצמך, אבל זה מאוחר מכדי להציל את החברה. גורלה נחרץ.
  • אלה שפשוטים את הרגל באופן ראוותני לעולם אינם מחמיצים אך ארוחה. זהו המטומטם המסכן שעושה דברים למחצה, שצריך להדק את החגורה.
  • לאמת שבהצעה אין כל קשר לאמינותה. ולהיפך.
  • כל מי שאינו יכול להסתדר עם מתימאטיקה אינו אנושי לגמרי. במקרה האטוב הוא תת-אנוש נסבל שלמד לנעול נעליים, להתרחץ, ולא ללכלך בתוך הבית.
  • חלקים נעים הנמצאים במגע מתחכך דורשים סיכה כדי למנוע בלאי מיותר. אדיבות ומתן כבוד מספקים סיכה במקומות שבהם מתחככים האנשים זה בזה. לעתםי קרובות מבלטים הצעירים, אלה שלא נסעו עדיין, התמימים, הבלתי מתוחכמים, את הגינונים האלה כ"ריקים", "חסרי משמעות" או "צבועים" ולועגים לשימוש בהם. לא משנה עד כמה "טהורים" מניעיהם, בכך הם זורים חול לתוך המכונה שבלאו הכי אינה עובדת יותר מדי טוב.
  • כל בני האדם צריכים לדעת איך להחליף חיתול, לתכנן פלישה, לשחוט חזיר, לנווט ספינה, לתכנן בניין, לכתוב סונטה, לנהל חשבונות, לבנות קיר, לקבֵּע עצם, לנחם את הגוסס, לקבל פקודות, לתת פקודות, לשתף פעולה, לפעול לבד, לפתור משוואות, לנתח בעיה חדשה, לגדרוף זבל, לתכנת מחשב, לבשל ארוחה טעימה, להיאבק כהלכה, למות באבירות. ההתמחות נועדה לחרקים.
  • ככל שאתה מרבה לאהוב, כך אתה יכול לאהוב יותר - וביתר עוצמה. אין גם הגבלה כמה אנשים אתה יכול לאהוב. אם יש לאדם די זמן, הוא יכול לאהוב את רוב האנשים שהן הגונים וישרים.
  • האוננות היא דבר זול, נקי, נוח, וחופשי מכל אפשרות חטא - ואינך צריך לחזור הביתה בקור. אבל זוהי בדידות.
  • אם אתה מתפתה על ידי משהו שנשמע "אלטרואיסטי", בחן את מניעיך ועקור את ההונאה העצמית הזאת. ואז, אם עדיין אתה רוצה לעשות את הדבר, התפלש בתוכו!
  • הדעה האווילית ביותר שהמציא הסאפיינס מעודו היא שאלוהים, אדון הבריאה, ריבון העולם, חפץ בהערצה המתקתקה של בראויו, ניתן להטיה על ידי תפילותיהם, ומתקצף כאשר אינו מקבל את החנופה הזאת. עם זאת הפאנטאסיה האבסורדית הזאת מכסה את כל ההוצאות של התעשייה הכי עתיקה, הכי גדולה והכי פחות יצרנית שבכול ההיסטוריה.
  • הדעה האווילית השניה היא שההזדווגות היא ביסודה מלאת חטא.
  • הכתיבה אינה בהכרח משהו שיש להתבייש בו - אבל עשה זאת בצנעה ורחץ את ידיך לאחר מכן.
  • 100 דולר מופקדים בריבית רבע שנתית של 7 אחוזים ל-200 שנה יגדלו עד ליותר מ-100,000,000 דולר - אלא שאז הם לא יהיו שווים דבר.
  • חביבתי, אל תשעממי אותו בדברים תפלים ואל תעמיסי עליו את שגיאות העבר שלך. הדרך המאושרת ביותר להסתדר עם גבר היא לא לגלות לו לעולם מה שאינו חייב לדעת.
  • יקירתי, גברת אמיתית פשוטת את כבודה יחד עם בגדיה ומבצעת את זנותה כמיטב יכולת.ה בזמנים אחרים את יכולה להיות צנועה ומכובדת כפי שדורשת אישיותך.
  • כולם משקרים במה שנוגע למין.
  • אם היו האנשים אוטומאטים כפי שטוענים אנשי מדע ההתנהגות, אי אפשר היה להמציא את "הפסיכולוגיה הביהייביוריסטית." לכן הם טועים מההתחלה - חכמים וטועים כמו כימאים פלוגיסטונים.
  • רופאי האליל משתבחים ללא הרף ב"פלאים" שמחוללים שיקוייהם. אני מעדיף פלא אמיתי - אישה הרה.
  • אם יש ליקום מטרה חשובה יותר מאשר לשכב עם אשה שאתה אוהב ולעשות תינוק בעזרתה הבריאה, מעולם לא שמעתי עליה.
  • זכור את הדיבר האחד-עשר ושמור עליו.
  • אבן בוחן לבחון את ערכו האמיתי של "אינטלקטואל" - גלה מה הוא חושב על אסטרולוגיה.
  • המסים אינם נגבים לתועלתם של הנישומים.
  • אין בכלל דבר כמו "הימור חברתי". או שאתה נמצא שם לחתוך את לבם של מטומטמים אחרים ולאכול אותו - או שאתה פתי. אם הבחירה לא מוצאת חן בעיניך - אל תהמר.
  • כאשר הספינה מפליגה, כל החשבונות משולמים. אין חרטות.
  • בפעם הראשונה שהייתי מדריך צבאי, הייתי חסר נסיון עבור התפקיד - הדברים שלימדתי את הבחורים גרמו בוודאי למותם של אחדים מהם. המלחמה היא דבר רציני מכדי שילמדוה חסרי הנסיון.
  • אדם כשיר ובעל בטחון אינו מסוגל לחוש קנאה בשום דבר. הקנאה היא תמיד סימפטום של חוסר ביטחון עצבני.
  • הכסף הוא צורת החנופה הרצינית ביותר.
הנשים אוהבות שיחניפו להן.
גם הגברים.
  • אתה חי כדי ללמוד. או שאינך מאריך שנים.
  • בכל פעם שהנשים התעקשו על שוויון גמור עם הגברים, הם תמיד סיימו כשבידן הקצה המלוכלך של המקל. מה שהן, ומה שהן יכולות לעשות, עושה אותן נעלות על הגברים, והטקטיקה הנכונה היא לדרוש הטבות מיוחדות, עד כמה שנין. לעולם אזסור להן להסתפק בשוויון גרידא. עבור הנשים "שוויון" הוא אסון.
  • השלום הוא שלוחה של המלחמה באמצעים פוליטיים. שפע של מרחב מחיה הוא דבר נעים בהרבה - וגם בטוח יותר.
  • מה שבעיני אדם אחד נחשב ל"פלא" הוא ההנדסה של האדם השני. "על טבעי" היא מלה חסרת משמעות.
  • הביטוי "אנחנו (אתם) פשוט חייבים - " מצביע על משהו שלא צריך לעשותו. "זה מובן מאליו" הוא אזהרה. "כמובן" פירושו שמוטב לך לבדוק את עצמך. מטבעות הלשון הקטנות האלה ואחרות כמותן, כאשר מפרשים אותן כהלכה, הן סימני דרך שאפשר לסמוך עליהן.
  • אל תגביל את ילדיך על ידי כך שתקל על חייהם.
  • שפשף את כפות רגליה.
  • אם במקרה אתה נמנה עם המיעוט העצבני שמסוגל לעשות עבודה יוצר, אף פעם אל תדחוך רעיון בכוח; אם תעשה זאת, רק תכשיל אותו. היה סבלני ותלד אותו כאשר יבשיל. למד לחכות.
  • לעולם אל תלחץ על צעירים בענייניהם הפרטיים - מין בעיקר. כאשר הם גדלים הם עצבניים ורגישים מאוד, ודוחים (בצדק רב) כל חדירה לתחום הפרט. ברור שהם יעשו שגיאות - אבל זה עסקם, ולא עסקך. (אתה עשית שגיאות בעצמך, נכון?)
  • לעולם אל תזלזל בכוחה של הטיפשות האנושית.


הפסקה שניה עריכה

  • תמיד תגיד לה שהיא יפה, בייחוד אם היא אינה כזאת.
  • אם אתה חלק מחברה שמצביעה, עשה זאת. ייתכן שלא יהיו מועמדים ולק חוקים שתרצה להצביע עבורם.. אבל לבטח יהיו כאלה שתרצה להצביע נגדם. במקרה של ספק, הצבע נגד. על פי הכלל הזה תטעה רק לעתים רחוקות.
אם זה מקרה מדי לטעמך, התייעץ בשוטה בעל כוונות טובות (תמיד יש כזה בסביבה) ושאל בעצתו. ואז הצבע בדרך ההפוכה. זה מאפשר לך להיות אזרח טוב (אם זהו רצונך) מבלי לבזבז את כמויות הזמן העצומות שדורש ביצוע אינטליגנטי באמת של חוק ההצבעה.
  • מרכיב ריבוני לנישואים מאושרים: שלם במזומן או שתסתדר בלי. שיעורי הריבית לא רק מכרסמים בתקציב משק הבית; הידיעה על החוב מכרסמת באושר הביתי.
  • אלה המסרבים לתמוך ולהגן על מדינה אינם זכאים לדרוש הגנה מהמדינה. אין להגדיר הריגת אנארכיסט או פאציפיסט כ"רצח" במובן המשפטי. העבירה נגד המדינה, אם יש כזו, צריכה להקרא "שימוש בנשק קטלני בתוך גבולות העיר", או "יצירת מפגע תנועתי", או "סיכון עוברי אורח", או עוון אחר.
על כל פנים, למדינה יש הצדקה להגביל את עונת הציד על חיות חברתיות אקזוטיות אלה כאשר הן נמצאות בסכנת היכחדות. זכר פאציפיסטי אותנטי נראה רק לעתים רחוקות מחוץ לכדור הארץ וספק הוא אם מי מהם נשאר שם בחיים... חבל מאוד, מאחר שהיו להם הפיות הגדולים ביותר והמוחות הקטנים ביותר מכל היונקים.
הסוג של האנארכיסטים קטני הפה התפשט על פני הגלאקסיה עם הגל הראשון של הגלות; אין צורך להגן עליהם. אולם לעתים קרובות הם יורים בחזרה.
  • מרכיב נוסף לנישואים מאושרים: דבר ראשון תכנן את תקציב המותרות!
  • ועוד אחד - דאג לכך שיהיה לה שולחן כתיבה משלה - ואחר כך אל תיגע בו!
  • ועוד אחד - בוויכוח משפחתי, אם מתברר שאתה צודק - התנצל מיד!
  • "אלוהים חילק את עצמו לחלקים אין ספור כדי שיהיו לו חברים." ייתכן שאין זה נכון, אולם זה נשמע טוב - ולא יותר טיפשי מכל תיאולוגיה אחרת.
  • כדי להשאר צעיר דרוש פיתוח בלתי נלאה של היכולת לשכוח אמונות שווא נושנות.
  • האם נרשם בהיסטוריה מקרה אחד בו הצדק היה עם הרוב?
  • כשהשועל מכרסם - חייך!
  • "מבקר" הוא אדם שאינו יוצר דבר ועל כן הוא מרגיש עצמו מוכשרא לשפט את עבודתם של אנשים יוצרים. יש בזה היגיון, הוא בלתי משוחד - הוא שונא את כל האנשים היצירתיים באותה מידה.
  • הכסף הוא נאמן. אם אדם מדבר על כבודו, אלץ אותו לשלם במזומן.
  • לעולם אל תפחיד אדם קטן. הוא יהרוג אותך.
  • רק נבל סאדיסטי - או שוטה - מספר בנסיבות חברתיות את האמת הערומה.
  • הלטאה העצובה והקטנה הזו סיפרה לי שהיתה ברונטוזאורוס מצד אמה. לא צחקתי; לאנשים שמתגאים בייחוס אבות, לעתים קרובות אין דבר אחר להסתמך עליו. להסכים אתם לא עולה פרוטה והדבר מוסיף אושר בעולם שבו תמיד יש מחסור באושר.
  • כשאתה מטפל בחרק עוקץ, זוז לאט לאט.
  • להתייחס "בפשטות" או העולם פירושו לשקוע בדמיונות - דמיונות עלובים, מאחר שהעולם האמיתי הוא מוזר ונפלא מכל דמיון.
  • ההבדל בין המדע והנושאים המטושטשים הוא שהמדע דורש הסברים הגיוניים, ואיל הנושאים האחרים הללו דורשים רק למדנות.
  • ההזדווגות היא רוחנית במהותה - או שהיא תרגיל ידידותי בלבד. בהרהור שני, מחק את ה"בלבד". ההזדווגות אינה "בלבד" - אפילו כאשר היא רק בילוי זמן נעים עבור שני זרים. אולם ההזדווגות במיטבה היא הרבה יותר מזיווג גופני עד שהיא שונה בסוגה כמו בדרגתה.
החלק המעציב ביותר בהומוסקסואליות הוא לא בזה שזהו "רע" או "חטא" או אפילו שאין הדבר מוביל לרבייה - אלא בזה קשקה יותר להגיע דרכה לאיחוד רוחני. לא בלתי אפשרי - אלא שהקלפים ערוכים נגד זה.
אבל - למרבית הצער - רוב האנשים אינם מגיעים לעולם לאיחוד רוחני גם בעזרת בן זוג מהמין השני; הם נידונים לנוד ולנוע לבדם על-ני החיים.
  • המגע הוא החוש הבסיסי ביותר. התינוק חווה אוו, בכל גופו, בטרם היוולדו וזמן רב בטרם למד להשתמש בראייתו, בשמיעתו או בחוש הטעם, ואף בן אדם אינו חדל להזדקק לו. אתם יכולים לחסוך מילדיכם דמי כיס - אולם העניקו להם חיבוקים בשפע.
  • הסודיות היא ראשיתה של העריצות.
  • הכוח האנושי היצרני ביותר הוא האנוכיות.
  • היזהר ממשקאות חריפים. הם עלולים לדרבן אותך לירות בגובי-מס - ולהחטיא.
  • למקצוע רופא האליל יתרונות רבים. הוא מציע מעמד גבוה ופרנסה בטוחה חופשית מעבודה - במובנה הקשה והמפרך. ברוב החברות מציע המקצוע יתרונות חוקיים וחיסונים שאינים מוענקים לאנשים אחרים. אולם קשה להבין כיצד אדם שניתן לו מנדט מגבוה להפיץ גלי שמחה לכל האנושות, יכול להיות מעוניין באמת ובתמים באיסוף כספים לתשלום משכורתו; זה מעורר את חשדנו שרופא האליל נמצא על אותה דרגה מוסרית כמו שאר הרמאים.
אבל זהו מקצוע נחמד לבעלי קיבה חזקה.
  • יש לשפוט זונה על פי אותן אמות מידה כמו כל המקצועות האחרים המציעים שירות תמורת תשלום - כגון רופאי שיניים, עורכים דין, סופרים, רופאים, שרברבים וכו'. האם היא יעילה מבחינה מקצועית? האם היא נותנת תמורה נאותה? האם היא ישרה עם לקוחותיה?
זה אפשר שאחוז הזונות הישרות גבוה מאשר אחור השרברבים וגבוה בהרבה מאשר בין עורכי הדין. וגבוה לאין שיעור מאשר אצל הפרופסורים.
  • שמת לב עד כמה הן דומות לשחלבים? יופי!
  • התמחות בשטח אחד אינה עוברת לשטחים אחרים. אולם המומחים סבורים כך לעתים קרובות. ככל ששטח ידיעתם צר כן גוברת נטייתם לחשוב כך.
  • לעולם אל תנסה לנצח חתול בעקשנותך.
  • התקפה על טחנות רוח מכאיבה לך יותר מאשר לטחנות הרוח.
  • היכנע לַפיתוי; אולי לא יזדמן לך פעם נוספת.
  • מי שמעיר אדם משנתו לא צריך להיחשב כראוי לעונש מוות. לא בפעם הראשונה, בכל אופן.
  • "לך לעזאזל!" או עלבון ישיר אחר היא התשובה היחידה ההולמת שאלה רחרחנית.
  • הדרך הנכונה לפסק משפט המתחיל במילי: "מובן שאין זה עסקי אבל - " הוא להציב נקודה אחרי המילה "אבל". אל תשתמש בכוח מוגבר כשאתה מציב נקודה בפני קהה השכל חיתוך צווארו הוא תענוג זמני שרק יגרום לכך שידברו עליך.
  • גבר אינו מתעקש על יופי גופני אצל אישה שהרימה לו את המורל. כעבור זמן מה הוא נוכח לדעת שהיא יפה - הוא פשוט לא הבחין בזה קודם.
  • "הכל כשר באהבה ובמלחמה" - איזה שקר בזוי.
  • לוגיקה אינדוקטיבית היא הרבה יותר קשה - אולם היא יכולה להוביל לאמיתות חדשות.
  • החוקים הטבעיים אינם יודעים רחמים.
  • על כוכב הלכת טראנקוויל KM849 חי לו בעל חיים קטן בשם "קנאפן". הוא ניזן מעשבים ואין לו אויבים טבעיים וקל להצקרב אליו ואפילו ללטפו - מעין כלבלב בעל קשקשים ושש רגליים. נעים מאוד ללטפו; הוא מתפתל מתענוג ומשדר קולות עונג שבני האדם מסוגלים לקלטם. שווה לטייל שם.
יבוא יום ואיזה בחור חכם ימצא דרך להקליט את השידור, ואזד איזה בחור חכם יראה את הצד המסחרי שבדבר - ולא יעבור זמן והכול יוסדר ויהיה חייב במס.
בינתיים שיניתי את השם ואת המספר הסידורי של הכוכב; הוא נמצא במרחק כמה אלפי שנות אור בכיוון אחר. אנוכי מצדי -
  • אם "כל אחד יודע" כך וכך, אז זה לא כך, בסבירות של עשרת אלפים לאחד לפחות.
  • תוויות פוליטיות - כמו מלוכני, קומוניסט, דמוקראט, פופוליסט, פשיסט, ליבראל, שמרני, וכיוצא באלה - לעולם אינם קני מידה בסיסיים. הגזע האנושי מתחלק מבחינה פוליטית לאלה הרוצים שאנשים יהיו נשלטים ולאלה שאין להם רצון כזה. הראשונים הם אידאליסטים הפועלים מתוך המניעים הנעלים ביותר של מרב התועלת למרבית בני האדם. האחרונים הם קמצנים זעופים, חשדניים ונטולי אהבת האדם. אולם הם שכנים נוחים יותר מאשר אלה מהמין האחר.
  • החטא הוא רק כאשר פוגעים באנשים אחרים ללא צורך. כל ה"חטאים" האחרים אינם אלא שטויות מומצאות. (לפגוע בעצמך אינו חטא - אלא סתם טיפשות.)
  • להיות נדיב היא תכונה מלידה; להיות אלטרואיסט היא סטייה נלמדת. אין כל דמיון -
  • אין אפשרות לגבר לאהוב את אשתו בכל לבו מבלי לאהוב את כל הנשים במידה כלשהי. אני מניח שההיפך חייב להיות נכון לגבי הנשים.
  • אתה עלול לטעות בהיותך ספקני מדי בדיוק כמו בהיותך בוטח מדי.
  • אדיבות רשמית בין בעל לאישה חשובה יותר מאשר בין זרים.
  • כל דבר חינם שווה את מה שאתה משלם בשבילו.
  • אל תאחסן שום על יד מאכלים אחרים.
  • אקלים הוא מה שאנו מצפים לו, מזג אוויר הוא מה שאנו מקבלים.
  • פסימיסט על פי המדיניות, אופטימיסט על פי המזג - אפשר להיות שניהם. איך? בהימנעות מליטול סיכון שאינו הכרחי ובהקטנה עד למינימום את הסיכויים שאין להימנע מהם. זה מאפשר לך לשחק את המשחק בעליזות, בלי להיות מוטרד מהוודאות של התוצאות.
אל תערב "חובה" עם מה שמצפים ממך אנשים אחרים; אלה דברים שונים לחלוטין. החובה היא חוב שאתה חייב לעצמך למלא התחייבויות שנטלת על עצמך מרצון. תשלום החוב הזה יכול לגרור אחריו כל דבר משנים של עבודה סבלנית ועד נכונות למוות. זה עלול להיות קשה, אבל התמורה היא כבוד עצמי.
אולם אין כל תמורה על עשיית מה שאנשים אחרים מצפים ממך, ולעשות זאת זה לא רק קשה אלא בלתי אפשרי. קל יותר לטפל בשודד מאשר בטפיל שרוצה "רק כמה דקות מזמנך, בבקשה - זה לא ייקח הרבה זמן." הזמן הוא ההון שלך, ורגעי חייך הנם ספורים עד לכאב. אם תרשה לעצמך ליפול לתוך הפשע של הסכמה לבקשות כאלה, הן תהפוכנה לכדור שלג עד שהטפילים הללו ייקחו 100 אחוז מזמנך - ויצרחו לעוד!
לכן למד לומר לא - והיה גס בקשר לכך כאשר יש צורך.
אחרת לא יהיה לך זמן לבצע את חובתך, או לעשות את עבודתך, ובוודאי שלא יהיה לך זמן לאהבה ולאושר. הטפילים יכרסמו את חייך ולא ישאירו לך דבר.
(אין פירושו של חוק זה שאסור לך לעשות טובה לחבר, או אפילו לזר. אבל שהבחירה תהיה שלך. אל תעשה זאת מפני ש"מצפים" ממך.)
  • "באתי, ראיתי, היא ניצחה." (דומה שהאימרה הלאטינית עוותה.)
  • ועדה היא צורת חיים בעלת שש רגליים או יותר וללא מוח.
  • אפשר לשגע בעלי חיים כאשר מכניסים רבים מדי לכלוב קטן מדי. הומו סאפיינס הוא החיה היחידה שעושה זאת לעצמה מרצון.
  • אל תנסה לומר את המילה האחרונה. ייתכן שתקבל אותה.

קישון עריכה

תקופת אשכול (1961-1969) עריכה

  • הרגשה נפלאה היא, בשבעה שאזרחי המדינה ישנים בבתיהם שנת-ישרים, אי-שם בארץ גוהרים אנשים אחראיים מעל רשימת המועמדים ומחליטים על כך, מי ייצג את הישנים בכנסת הבאה. אין זו מלאכה קלה כל-עיקר, כי מספר מקומות הישיבה בבתי-המחוקקים אינו עולה על 120, בעוד שהצפיפות בדרכים הולכת וגוברת. נוסף לכך, כמעט כל המפלגות לוקות בכך, שהן מציבות פוליטיקאים בראש רשימותיהן, אף-על-פי שהמעמד שהם מייצגים, מעמד הפוליטיקאים, הוא דק מאוד בשורות העם.
  • בכל-זאת יש שיווי-משקל בעולם. האמנים שלנו מצליחים בחוץ-לארץ, הארטיסטים מבחוץ מצליחים אצלנו כמעט באופן אוטומטי. אין תימה בדבר: הכרטיסים עולים בסכומים כאלה, שהקהל מוכרח להגיע לאקסטזה כדי להצדיקם.
  • אין בעולם כולו אדם אחד, אשר אינו יודע, כי מס שולי מעל 80% איננו מס אלא בדיחה, הוא עידוד ממלכתי להשתמטות, הוא לא מוסרי, הוא לא אנושי, הוא גזל להכעיס של סוציאליזם ים-תיכוני, גזל שאין לו כל הצדקה מלבד שאיפתם של מנהיגי ההסתדרות לשמור על הסטטוס-קוו של המאה הקודמת.
  • הנס הכלכלי של יפן היה מבוסס על איגודים מקצועיים חלשים. כעת נגמרו הזמנים הטובים האלה.
  • מס-ההכנסה הוא מס פרוגרסיבי; ככל שהאדם מחונן וחרוץ יותר, כן יגדל שיעור הגזל מפרי עמלו.
  • אין לך דבר העומד בפני הרצון. אם האדם מאוד רוצה במשהו, הרי המשהו חייב בסוף להיכנע. אנשים בעלי רצון-פלדה החליטו, למשל, בגיל רך שלא ילמדו יוונית, והנה, הם לא למדו עד היום הזה אף מלמה יוונית אחת.
  • אפשר לומר עלינו הרבה דברים, אבל משמעת דווקא יש אצלנו. לא משמעת עיוורת, בה מצייתים במדינות טוטליטריות לכל הוראה מלמעלה בלי ביקורת, אלא דווקא להיפך. יש אצלנו משמעת כזו, אינדיבידואלית בהחלט. אם כתוב, למשל: "הכניסה אסורה", אז אנו בשום פנים ואופן לא נכנסים, אלא אם כן יש לנו משהו לסדר במקום. או סתם נכנסים. למה שלא ניכנס?
  • הקורא הקטן יכול לפתוח בצרגילי-בית נגד תסביך נפוץ. יתייצב נא כל בוקר לפני הראי וישאל את עצמו: "אדוני היקר, אתה באמת חושב שהנך מבין יותר בבעיות מדיניות מסובכות מאשר פקידים בכירים שזה מקצועם?" ויענה הקורא בקול צלול: "כן, אני בהחלט חושב ככה." וישאל כתרגיל נוסף: "נו, באמת סבור אתה, שבמשרדי הממשלה יושבים ילדים קטנים?" וישיב במקהלה: "אוהו, אוהו!"
  • מתוך ישיבת הממשלה:
גלילי: אז מתי נגיע לעצמאות כלכלית?
ספיר: בקיץ. בינתיים אני מציע, רבותי, לאשר בלי הפסד של זמן את מס-האבטלה.
אשכול: נכון, מי שלא עובד שישלם!
ספיר: הכוונה לאלה העובדים.
אשכול: גם אלה, כמובן. כמה יכניס לנו המס?
  • "האדם הלבן עושה פלאים גדולים. הם מתאספים תחת כיפת השמים, 22 גברים במלבוש צבעוני ואחד בשחור. השחור שורק, ומתחיל לרדת הגשם." (אגדה בורמזית)
  • היו מימן ומשמאל שהאשימו את המערך בראשותו של מר אשכול בתשוקה נסתרת להצעיד את המדינה בצעדי-ענק סוציאליסטיים אחורה, האשימו אותו בהונאת הציבור, כאילו תוכניותיו להורדת נטל המיסים ולרווחה אינן אלא אחיזת-עיניים לצורכי בחירות בלבד, אשר אחריהן תבוא, כביכול, התייקרות כללית, גל של שביתות, אינפלציה דוהרת ועוד.
לא הייתי מרחיב את הדיבר על ההשמצות המגוחכות האלה לולא היה בהן משהו.
  • שיוויון חברתי פירושו, שאף אחד לא מרוויח יותר מפקיד השומה שלו.
  • צדק סוציאליסטי פירושו, שהעניים משתמטים בפרוטות והעשירים במיליונים.
  • השד יודע מדוע, אבל כל-אימת שאנו מבלים בחברה טובה והשיחה מתגלגלת לקריירה המזהירה של אישיות מסוימת בערוץ הממשלתי, תמיד קם מישהו ומשתפך:
- אני נשבע לכם, שהוא היה התלמיד הסתום ביותר בכל בתי-הספר שלנו. המורים נהגו לשאול: "כולם הבינו? בינשטוק, גם אתה הבנת?" ועכשיו בינשטוק זה פתאום מנהל כללי. זה ייתכן?
כן, זה ייתכן. בינשטוק נשאר אותו בינשטוק סתום למעלה, אבל כעת יש לו מזכירה ממשוקפת, שם עברי ומקטרת אנגלית בפה.
  • גם בחצר של מנהיגי דת יש מקום לליצני-חצר. ברוב המקרים על המדורה.
  • שמות, כן, צריך לתת שמות ולסגור את התיק. אנו מציעים, שעכשיו נסכים בינינו שאת ישו רצחו קונשטטר, ח"כ סלוצ'קבסקי, ציגלר ודב יוסף. השאר יכולים להשתחרר בערבות, בסדר?
  • הקומוניזם הוא תיאוריה יפה, אך חיסרון אחד לה - אפשר להגשימה.
    • הערה: הפתיח לרשימה "משפט קישון", עמ' 135.
  • זוהי הארץ היחידה בשתי כנפות תבל, בה מוציאים אנשים בריאים את רוב משכורתם על רופאים. האזרח הקטן משלם את מס-העובד לקופת-חולים תוך כדי מלמול גידופים אוקראיניים, אך אם הוא נופל פעם למשכב, חס ושלום, הרי בכל-זאת הרגשה טובה לו להיווכח, שגם הרופאים הפרטיים אינם טובים יותר.
  • אנו חיים בתקופה עצבנית, שבה האזרח הקטן רואה במנגנון הממשלתי מין מפלצת אדירה המבקשת את נפשו. זו היא גישה מגוחכת מעיקרה. המנגנון שלנו אינו סדיסט רשע, אלא הוא פשוט נולד ככה עם תורשה משפחתית קשה מן הסבים שלו. הוא דומה לענק טוב-לב שכוח שכלו מוגבל ולכן הוא מוחץ כל חפץ קטן בידיו הגמלוניות. אין לכעוס אפוא על המנגנון, אלא יש לגשת בהבנה אנושית חמה. בסופו של דבר, כל זה יעבור תוך ארבע-החמישה דורות כמו החמסין.
  • היה היה פעם אדם מכובד בשם גמאל. גמאל זה הוא אזרח הגון לכל הדעות, ראש משפחה למופת, גיבורן של המלחמות האחרונות, סך הכול, אדם מקסים. רק חולשה אחת לאיש, שהוא נורא אוהב לרצוח. אמרו לו ידידיו: "גמאל: זה לא יפה! לא כך מסדרים עניינים!" גמאל משך בכתפיו הרחבות והשיב: "כזה אני. או שמקבלים אותי כמו שאני, או שלא צריך." עובדה שמאז יש לו אשראי בכל החנויות.
  • העולם החופשי מתקדם. איפה ששלטה לפני כמה שנים בלבד אנרכיה גמורה, מתכננים היום את מעשי הטרור בדייקנות גדולה.
  • ... לצערי, אני לגמרי מחוץ לעניינים. בשבועיים האחרונים הייתי בבית וקראתי את כל העיתונים.
  • כל ילד יודע שיצר הנקמה הוא אחד התכונות הבזויות ביותר של המין האנושי. אדם נקמן, אומר הפתגם הבדואי, דומה לעקרב מטורלל. לדעת בדואים אחרים, מצויים הרבה דברים משעשעים בעולם, אבל הנקמה היא עדיין המתוקה בהם. אני נורא אוהב נקמנות, ימתקו לי רגבי עפרי.