נאום ההספד של פריקלס

נאום ההספד של פריקלס נשא על ידי פריקלס המנהיג האתונאי בטקס לזכרם של הנופלים בקרבות הראשונים של המלחמה הפלופונסית בין אתונה לספרטה שנערכה בסוף המאה החמישית לפני הספירה. בנאום מפורסם זה מתאר פריקלס את אופייה הייחודי של אתונה ואת העקרונות האידיאולוגיים של הדמוקרטיה.

"המשטר שלנו נקרא 'דמוקרטיה', מאחר והשולט כאן הוא אינו המיעוט, כי אם הרוב."

על מעלות הדמוקרטיה

• "המשטר שלנו אינו מעתיק את החוקים של ערי המדינה השכנות לנו. יותר משאנו מחקים אחרים אנו משמשים להם דוגמה. המשטר שלנו נקרא 'דמוקרטיה', מאחר והשולט כאן הוא אינו המיעוט, כי אם הרוב."
• "אף על פי שהכול שווים אצלנו לפני החוקים הרי ערכו של אדם בחיי הציבור הוא לפי הצטיינותו, וכושרו הוא שנותן לו יתרון ולא ייחוס אבותיו. מי שיש בידו לעשות טובה לעיר אין מונעים זאת ממנו בשל עוניו ושפל מעמדו."
• "ייתכן והתהילה הזו תגרום למתיחת ביקורת על האיטיות ועל חוסר השאפתנות. אך לאור האנרגיה היא תעיר את כוחות החיקוי, ואלו שיהיו בלעדיה יישארו אכולי חרטה וקנאה. שנאה וחוסר אהדה הומטו על אלו ששאפו לשלוט באחרים."
• "אין אנו מוציאים אחרים מהחיים הציבוריים, ובעסקינו הפרטיים יש לנו אמון זה בזה, איננו כועסים על שכננו אם הוא עושה כרצונו, איננו מסתכלים בעין רעה על מי שעושה מעשים בלתי נעימים, אם אינו מזיק לאחרים."
• "מאחר ובני אדם יכולים לשאת ולשמוע את השבחים על אחרים רק בתנאי שביכולתם לשכנע את עצמם כי גם ביכולתם שלהם לעשות את המעשים שעשו הראשונים, הרי שבשעה שהתשובה על כך שלילית, עתידה להגיע הקנאה ויחד עִמה הספקנות ואי האמון."
• "אנו שונים מיריבנו גם בדרכי האימון למלחמה. עירנו פתוחה לכל ואין אנו מונעים מאיש ללמוד ולראות דבר שיהיה בו מן התועלת לאויב. כי אין אנו בוטחים ביותר בכלי מלחמה ובתחבולות אלא באומץ רוחנו."
• "בשעה שהללו [הספרטנים] משתדלים להפיח בלב בניהם רוח גבורה מילדותם על ידי חינוך חמור חיים אנו חיים של נחת ואף על פי כן אין אנו מוכנים פחות מהם לקדם פני אויב השקול לנו."
• "מוכנים אנו לחרף נפשנו מתוך חיי נחת ולא מתוך הכשרה לסבל, ועל פי רוח הגבורה הטבועה בהרגלי חיינו ולא על פי גזירת החוקים."
• "אין אנו מצטערים ודואגים תמיד על הצרות העתידות לבוא, וכשהן באות אין אנו אמיצים פחות מן החוששים להן תמיד."
• "אנו אוהבים יופי שיש עימו פשטות, ואוהבים חכמה שאין עמה רכרוכיות. בעושרנו אנו משתמשים כבאמצעי למעשים בשעת הכושר ולא לשם התפארות. אין איש מאיתנו בוש להודות בעניותו, אבל חרפה היא שלא לטרוח להיחלץ ממנה."
• "רק מעטים יכולים להיות אבות למדיניות אך הכול יכולים לשפוט אותה."
• "אין אנו משתדלים לקנות לנו ידידים בטובות שאנו מקבלים מהם אלא בטובות שאנחנו גומלים להם. וגומל טוב הוא ידיד נאמן יותר מפני שהוא מבקש לקיים על ידי רצון טוב את החוב שמקבל הטובה חייב לו; אך החייב טובה, רופפת היא ידידותו מפני שהוא יודע שאין הוא גומל חסד אלא פורע חובו בלבד. אנו היחידים הגומלים טובה ללא חשש לא לשם הנאת עצמנו אל מתוך רגש האמון שבליבות בני חורין."
• "אין אנו סבורים שדיבורים מזיקים למעשים אלא שמזיק הוא לא ללמוד תחילה מתוך דיון מה שיש ללמוד לפני שיתחילו במעשים. כי גם בזה נבדלים אנו מאחרים, שאנו מעזים ביותר ובאותה שעה גם מעיינים יפה בכל דבר שיש בדעתנו לעסוק בו. ואילו האחרים: היעדר הידיעה מוסיף להם אומץ וההתבוננות – היסוסים. ובאמת ראויים להיקרא אמיצי לב רק אלו המכירים ויודעים גם את נוראות המלחמה וגם את נעימות החיים ואינם מתחמקים בשל כך מהסכנות."

אתונה במלחמה

• "הערצת הדורות הנוכחים והבאים תהיה נתונה לנו, מאחר שלא השארנו את עוצמתנו ללא עדים, אלא הצגנו אותה קבל עם ועדה באמצעות הוכחות רבות עוצמה. בהיותנו רחוקים מהצורך בסופר כדוגמת הומרוס כדי לחבר לעצמנו שירי הלל, או במשורר שחרוזיו ינעימו רק לרגע קט את לבבות האנשים, אילצנו כל יורד ים וכל איש יבשה להיות מי שיבשר מהו אומץ הלב שלנו, ובכל מקום, אם לרעה ואם לטובה, השארנו אחרינו מצבות זיכרון בנות קיימא."
• "לגיבורים תינתן כל האדמה לשם קבורתם, ובאדמות רחוקות משלהם, בשעה שהכתובת על המצבה תצהיר זאת, קיימת קדושה בכל מאבק שאינו עלה על הכתוב למעט זה שעל לבבנו."
• "ועליכם גם לזכור, שאם למדינה שלכם יש את המוניטין הטוב והנעלה ביותר בעולם כולו, הדבר אירע מאחר והמדינה הזו בחרה שלא להיכנע ולסגת מפני אסון, וזאת, מאחר והיא עשתה שימוש במאמצים ובחיי אדם במלחמה בשיעור שלא עמד בשום השוואה לכל עיר פוליס אחרת, ומאחר והיא כיבדה את עצמה בכוח שהינו בעל עוצמה רבה יותר בהשוואה לכל עיר ידועה אחרת, ואלו הם זיכרון ומורשת שיעברו בירושה לצאצאים שלנו ולצאצאיהם."

ראו גם

• פריקלס