נחירה פומבית

נחירה פומבית הוא ספר הומוריסטי של סיפורים קצרים מאת דני סנדרסון שיצא לאור ב־1976.

"קיבל אותו בשדה התעופה בזרועות סגורות."
"גר בדירה שכורה ומרבה לדבר על בת-ים בשנתו."
"הפעם האחרונה שהוא חייך הייתה כשהוציאו לו שן."
"דוד מיקו לא בדיוק גילה את האושר בפגשו את בן משפחתו."
"את שנות נעוריו בילה בחיק הוריו ובמשך הזמן גם התיידד איתם."
"אינני סבור שיש מקום לכתוב ספר הומוריסטי במצב הביטחוני של היום."
"עוצמתה הסוחפת של המוזיקה באולם הביאו אותו לידי החלטה נחושה שכשיגדל ברצונו להיות סדרן."
"לקט סיפורים מהנים ומעמיקים שיוצרים ספר מרתק ומרגש גם יחד. בהזדמנות הראשונה שתהיה לי אקרא אותו."
"קראתי שלוש פעמים את ספרו של דני סנדרסון 'נחירה פומבית' ורק בפעם הרביעית נזכרתי שאני לא יודע עברית."

ראו גם