נחירה פומבית

נחירה פומבית הוא ספר הומוריסטי של סיפורים קצרים מאת דני סנדרסון שיצא לאור ב־1976.

"קיבל אותו בשדה התעופה בזרועות סגורות."

---

• "קיבל אותו בשדה התעופה בזרועות סגורות."
• "גר בדירה שכורה ומרבה לדבר על בת-ים בשנתו."
• "הפעם האחרונה שהוא חייך הייתה כשהוציאו לו שן."
• "דוד מיקו לא בדיוק גילה את האושר בפגשו את בן משפחתו."
• "את שנות נעוריו בילה בחיק הוריו ובמשך הזמן גם התיידד איתם."
• "אינני סבור שיש מקום לכתוב ספר הומוריסטי במצב הביטחוני של היום."
• "עוצמתה הסוחפת של המוזיקה באולם הביאו אותו לידי החלטה נחושה שכשיגדל ברצונו להיות סדרן."
• "לקט סיפורים מהנים ומעמיקים שיוצרים ספר מרתק ומרגש גם יחד. בהזדמנות הראשונה שתהיה לי אקרא אותו."
• "קראתי שלוש פעמים את ספרו של דני סנדרסון 'נחירה פומבית' ורק בפעם הרביעית נזכרתי שאני לא יודע עברית."

ראו גם

• עור התוף של קרדיף