נירה רבינוביץ'

נירה רבינוביץ' (נולדה ב־17 באוגוסט 1943) היא שחקנית וזמרת ישראלית.

"התחנות במסלול חיי ידועות: אני תל אביבית, הייתי בתנועת נוער, שירות צבאי בלהקת פיקוד צפון, אחר כך שיחקתי בתיאטרון ובטלוויזיה וכיום אני מנהלת את מגמת הצ'י קונג בקמפוס ברושים באוניברסיטת תל אביב. את מסעי האישי עשיתי דרך הצ'י קונג והרפואה הסינית, אך החיפוש היה תמיד אחר מהות, אחר חזרה לטבעי, לפשוט."
"בנוסף לעבודתי בתיאטרון פעלתי גם כמטפלת בשיטת ד"ר טרייגר, הנקראת 'אינטגרציה פסיכופיזית' – שיטה הפועלת באמצעות תנועה חסרת מאמץ. דרך השיטה התחלתי להרגיש את החיבור לגישה הטאואיסטית של 'עשייה ללא עשייה', והחלטתי לנסוע ולהעמיק בה דרך המקורות שלה. לשם כך עזבתי את התיאטרון ונסעתי לסין בניסיון לחוות הוויה פשוטה: בלי כרטיסי ביקור, בלי קישקשתא, בלי תארי האקדמיים: פשוט להיות."
"הילדים אוהבים אותי לא כי אני שחקנית כל כך טובה, אלא כי אני שייכת לילדות שלהם. נעים לי שאני מחברת את ה'ילדים' האלה למקום התמים והנקי ביותר שלהם."
"תמיד במקביל ל'קישקשתא' שיחקתי בתיאטרון הרפרטוארי והמסחרי. התמזל מזלי לעבוד עם אנשים נפלאים – חלקם עכשיו שמות של רחובות – ולעשות תפקידים מצוינים. הקלטתי עשרות שירים שדורות של ילדים מתחנכים עליהם והנצחתי את שירי הפולקלור היהודי עם שלמה ניצן. זה טבעי שכל אחד יזכור מזה את מה שנגע בו. במבט לאחור אני רואה שאת אהבות הילדות שלי הבאתי לקהל רחב. את שירי הילדים, השירים החסידיים והנה עכשיו את חסמב"ה."
"יש תקופות שצריך לבדוק מה זה לחיות, מה הם חיים, תקופות שמכריחות אותך לחפש מהות. אני אדם סקרן ותמיד הייתי, לצד המשחק למדתי טיפול בתנועה, במגע, גרפולוגיה ופסיכולוגיה."
"הלכתי אחרי האמת שלי. כשהייתי בסין קיבלתי טלפון מאיתן פוקס שהזמין אותי להשתתף ב'פלורנטין' ובאותה גמישות חזרתי מסין לסדרת טלוויזיה מקסימה. כעבור שנה נסעתי שוב וכשחזרתי שיחקתי ב'שמש', ב'שבתות וחגים' וב'בשורות טובות'. לשמחתי אני מצליחה לשלב בין שתי האהבות שלי, למשחק ולצ'י קונג, ואינני מרגישה שאחד בא על חשבון האחר."
"יש תמונות ישנות שכשצולמו לא כל כך אהבתי וכשאני מביטה בהן היום אני רואה שהייתי בחורה נאה. אומרים לי היום שאני דומה לבנותי נילי ודנה, שהן בעיני יפהפיות. אם הייתי מודעת אז לעובדה שכך אני נראית אולי החיים שלי היו מתגלגלים לכיוונים אחרים."