נלי זק"ש
משוררת ומחזאית יהודיה-גרמנייה
נלי זק"ש (זָקְס) (בגרמנית: Nelly Sachs) (1891 – 1970) היא משוררת יהודית־גרמנית. זוכת פרס נובל לספרות ב־1966.
מתוך שיריה
עריכה- "וּמִגִּשְׁרֵי הָאֲנָחוֹת שֶׁל שְׂפָתֵנוּ/ אֲנוּ שוֹמְעִים רַחַשׁ סוֹד מַעֲמַקִים."
- "שומרות נוראות / באו במקום האמהות / מתחו את המוות הבוגדני בשרירי ידיהן."
- "עם שאסף פצעים ועינויים בחצרות עולם ובכה אל מול שערים נעולים."
- "כל כך בודד הוא האדם / תר אל המזרח / שהתוגה עולה שם בפני הדמדומים."
- "מאותה השעה הייתה סכין הפרידה / חותכת את אכלי שבגרוני / בדמדומי בוקר הייתה עולה עם שמש."
- "הוּ הַחוֹל, בְּפַחַד / עִם זֵרֵי פְּרֵדָה. / זֶהוּ שִׁחְרוּר הָאֲדָמָה לַחָפְשִׁי, / נְשִׁימָתָהּ הַקְּטוּעָה / בְּעַנְוַת הָאֲוִיר."
- "הבנים הניפו את דגל הכמיהה, שהרי יש לאהוב שדה ולהפריח מדבר ויש לבנות בתים כשפניהם אל השמש, לעבר האל."
- "הוֹי, אַתֶּן הָאֶצְבָּעוֹת,
- שֶׁרוֹקַנְתֶּן אֶת הַחוֹל מִנַּעֲלֵי הַמֵּתִים,
- מָחָר תִּהְיוּ לֶעָפָר
- בְּנַעֲלֵי הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶן!"
- "הַפַּרְפַּר הַחוֹלֶה
- יָשׁוּב וְיֵדַע יָם –
- הָאֶבֶן הַזֹּאת
- חוֹתַם הַזְּבוּב בָּהּ
- מָסְרָה עַצְמָהּ בְּיָדִי –
- בִּמְקוֹם בַּמּוֹלֶדֶת
- אוֹחֶזֶת אֲנִי בְּגִלְגּוּלֵי עוֹלָם –"
- "וְהָיָה אִם יָקוּמוּ הַנְּבִיאִים
- בְּלַיְלָה שֶׁל אֱנוֹשׁ
- כַּאֲהוּבִים הַמְּבַקְּשִׁים לֵב הָאָהוּב,
- לַיְלָה שֶׁל אֱנוֹשׁ -
- הֲיִהְיֶה לְךָ לֵב מוּכָן לְהַעֲנִיק?"
אמרותיה
עריכה- "אתה יודע על הדברים שבתוכי והם מצויים בקרבך, וכך יש לי מולדת." ~ מכתב לפאול צלאן
נאמר עליה
עריכה- "נדמה שהיא כותבת כדי לנשום ונאחזת במקורות כדי לגאול את נפשה. השירה של זק"ש אמנם מעוגנת בקלסיקה האירופית וצלילי השפה שלה הם בגרמנית, אך במהותה, כאמור, אין עברית ממנה." [1] ~ דינה פון־שוורצה
הערות שוליים
עריכה- ^ דינה פון־שוורצה (מסתאי), 'אנו שולי הפצע שמוכרח להישאר פעור: חמישים שנה למותה של נלי זק"ש', הַמּוּסָךְ מוסף לספרות, 6 במאי 2020