- "החיים הם ההשראה שלי. כל ספר שלי חייב להיות מבוסס על המציאות, על סביבה, על פרטים אמיתיים."
- "ספרות היא בעיני היכולת להעמיד מראה שבה החברה יכולה לראות את פניה האמתיים, אך היא גם כלי בעל עוצמה, שיכול לפרק את חומות החשדנות ששוררים בין מגזרים שונים בחברה."
- "יש בי תקווה שהתפוצה הרחבה של ספרי פתחה צוהר שלא במהרה ייסגר לקהילות עליהם כתבתי, ואפשרו לקוראי הרבים (בכל העולם) לבחון אותם מתוך גישה של חסד ושותפות גורל, מתוך ראייה המדגישה את ההיסטוריה והאנושיות המשותפת לכולנו."
- "החוויה האנושית המשותפת של אהבה לבני משפחותינו, אהבה למקום בו אנו חיים, והכמיהה להכרה, לרווחה, ולשלווה מחברת את כולנו."
- "אנחנו לא בתקופה שלנשים אין פנאי או השכלה. היום כבר מכירים בכך שאם אישה יכולה להיות עורכת דין, היא יכולה להיות גם טוענת רבנית. אבל אין שום סיבה שאישה לא תוכל להיות רב. רב זה מורה."
בידך אפקיד רוחי (1998)
עריכה
- "עכשיו שוב הייתה בחוץ, ושוב חיבקה את עצמה, להתגונן מפני הרוח החצופה."
- "כמה חודשים, שבועות, ימים, שעות עוד נותרו לה אם כן? תהתה בתחושה משונה של ריחוק. ואיך היא תבלה אותם?"
- "זה הרגע שבו חוותה התגלות: גן העדן וגיהינום, כך הבינה, הם אותו המקום."
- "היא נראתה יפה להפליא בשערה הבלונדיני הגולש על כתפיה כמו דבש ניגר ובשפתון רענן."
- "כמו רוב האנשים, היא גזרה ומתחה ותפרה את הדת שלה כדי להתאימה למידותיה."
- "היום לא יֵרד גשם, ולא חשוב מה אמרו החזאים. היום יהיה מושלם, אמרה לעצמה."
- "היא שמה לב שמחשבותיה נודדות בחושך, עד שנעצרו לבסוף והתמקמו בנקודה שקטה אחת שכולה אדישות."
- "מהי לחישה קלה כזאת של מורת רוח לעומת שיר ההלל לַשמחה המהדהד בקול בכל נים של הווייתה?"