סוס אחד נכנס לבר

סוס אחד נכנס לבר הוא רומן מאת דויד גרוסמן על ערב אחד במופע סטנדאפ. הספר יצא לאור ב־2014.

עטיפת הספר

מתוך הספר

• "תנו לו כבר לספר את הסיפור שלו."
• "הדבר הזה שיוצא מהבנאדם החוצה מבלי שישלוט בו. שאולי יש אותו רק לאדם אחד בעולם."
• "איש דל גוף, נמוך וממושקף, מעופף לבמה מדלת צדדית כאילו הושלך משם או נבעט. הוא כושל עוד כמה צעדים על הבמה, כמעט נופל, בולם את עצמו ברצפת העץ בשתי ידיו, ואז בתנועה חדה, הוא זוקר את עכוזו למעלה."
• "איך הוא הצליח, אני חושב לעצמי, איך, בזמן קצר כל־כך, הוא הצליח להפוך את הקהל, ואפילו אותי במובן־מה, לבני־בית בנפש שלו? וגם לבני ערובה שלה?"
• "האישה מצמידה את זרועותיה לגופה ומכסה את פניה בידיה ופולטת מבין האצבעות צווחות דגדוג."
• "נעלמת הארשת הסגופה, המרה והלעגנית, וכמו בהבזק מצלמה מופיעות פני אינטלקטואל נעים־סבר ועדין, כמעט ענוג, שאין ולא יכול להיות קשר בינו לבין מה שהוא מתיז פה."
• "מה עם קצת בדיחות, ג'ינג'י? קורא מישהו, וגבר אחר נוהם, באנו פה בשביל בדיחות! ואשה שנענית לצליל הניחר של שני הגברים צועקת, אתה לא רואה שהיום הוא בעצמו הבדיחה?"
• "הוא מתחיל לרצד על פני הבמה בתנועות של צעצוע מכני ולקרקר בקול צורם: להיות! להיות! להיות! והוא מפנה אל האולם לאט פנים נוצצות בעורמה של נוכל, של גנב או של כייס שזְממו עלה בידו: אתם תופסים בכלל איזה רעיון מהמם זה להיות?"
• "הוא קם. מלקט בשקט את איבריו מהרצפה זה אחר זה – זרוע, רגל, ראש, כף יד, עכוז – כמי שמרים חלקי לבוש פזורים. בקהל מחלחל צחוק שקט, כזה שעוד לא שמעתי הערב. צחוק של השתאות לדיוק שלו, לדקות, לחוכמת השחקן."
• "אף־פעם לא ראיתי אותו הולך ככה ולא עלה בדעתי שהוא מסוגל לזה. הוא הלך מהר ובקלילות, ובגלל החום הרב שהרעיד את האוויר היה נדמה שגופו מפזר אדוות. זה היה מראה מופלא. הוא נראה לי לפתע חופשי ועליז ומפזז בגלי האוויר, וכאילו חזר והביס את חוקי הכובד, וחזר גם להיות הוא־עצמו."

נאמר עליו

• "זה הנושא של הספר, כפי שלאט לאט הולך ומתגלה, לא הסטנדאפ, גם לא השנאה והרוע, אלא הרגע שבו מישהו קורא ומישהו אחר שומע. מישהו מדבר ומישהו אחר רואה אותו, ומעבר למילים וללא מילים מבחין בזהות המיוחדת, החד פעמית שלו." ~ נורית גרץ