סוף הגוף

סוף הגוף הוא ספר מאת איל מגד על אדם הבוחן את חייו לאחר מות חברו הטוב. הרומן יצא לאור ב־2012.

עטיפת הספר

---

• "הרגש זורם עם המילים באותו אופק."
• "מאחורי המאמץ להיכנס לעובי הקורה ולהציל חיים לא מסתתר שותף אלא מתבונן מהצד."
• "אצלי האושר נמדד בשעות, ברגעים. אבל הוא התעקש, שאם אתאמץ אמצא רצף מאושר קצת יותר ארוך מזה. ואכן, לאחר מחשבה אמרתי: 'אם חודש נחשב לתקופה, אז היה חודש כזה'."
• "הרפתקה שאינה ממומשת היא תמצית החופש."
• "הנוף המנחם בנצחיות שלו חודר מיד לתוכי ומרגיע את הנפש."
• "כל חיינו מתחרות בתוכנו שתי מטרות: הנטייה לא להיות ואי הרצון למות."
• "אין מטרה יותר ברורה מהבראה, וכשהיא מושגת ההקלה היא אושר גדול אבל רגעי."
• "הקשר איתה נתן לי ביטחון, ולכן הוא היה שווה הכול, אפילו את חוסר הקשר."
• "רק כשאתה מוצא אתה מגלה מה חיפשת."
• "מפחד אפשר רק להפסיד. ללכת הלאה כדי להרוויח את החופש, או בעצם את החיים."
• "המצב הטוב ביותר שבו הגוף יכול להימצא הוא, לדעתי, האיזון העדין שבין תשוקה לסיפוק."
• "כל אדם יכול לתרום לזולתו דבר או שניים, ואז להסתלק מהתמונה."
• "אנשים כנראה חייבים להתוודות. לשפוך את הלב לפני מישהו."
• "כשהגוף מאכזב מגיע תורה של הנפש."
• "הנפש היא היסוד שבכוחו להתגבר על הגוף."
• "אני מרגיש שיש לי מה לייעץ לה, נראה שגיל העיצה עושה את שלו."
• "המציאות החיצונית והחיים על סערותיהם מרגיעים אותה ולא להיפך."
• "מי אני שאשפוט מה מנחם אדם לפני מותו."
• "תמיד כדאי לשמור על מתח, לעולם לא להרפות."
• "נאחזים בחיים בכל הכוח."
• "לא הרצון הוא הכוח המניע העיקרי בחיים, אלא אי הרצון. אי הרצון למות."
• "נשים נמשכות לגברים שהחיים והגורל מתאחדים אצלם, לגבר שמתמסר כל כולו לדבר שהוא נועד לו."
• "אין מהות בלתי נודעת יותר מהזולת."
• "המחשבה הבלתי פוסקת היא מחסום ביני לבין החוויה."
• "אמשיך להצמיד את העט לנייר במקום את סכין המנתחים לבשר. כך וגם כך נפתחים לפנַי החיים."
• "הצליח לשמור על האיזון העדין שבין התבטלות עצמית לבין נאמנות לעצמו."
• "כאילו מותו הטמיע אותי בתוכו, או אותו בתוכי, וכל ההבדל בינינו הוא שהוא מת ואני חי, וכאילו זה לא ממש הבדל, והוא לפעמים חי לגמרי בתוכי ואני מת לגמרי בתוכו."
• "אני לא רוצה לשמוע רק את הנשימות שלי, כמו בשממה של ים המלח, אלא גם את הציפורים, לפחות ציפור בודדה אחת במדבר מלבדי."
• "הוא נפטר לא רק מהמעטה התם והישר, המתון והמאושר, אלא גם מהדריכוּת ומהזעם, מהארסיות, מהיותו, לעיתים, גם נוטר ונוקם, כמו כולנו."
• "צריך להתחבר עם מהותו של אדם, לצלול לעומק נשמתו כדי להבין אותו לאשורו."
• "להתכונן לקראת הבאות, לקראת התגברות שאיני יודע מה טיבה - אם להקהות את התחושות או להגיע לשוויון נפש, או שמא להתרגל לרתום את כוח הרצון למשימה."
• "האדם מלא סתירות: דווקא כשהוא מגיע אל המנוחה והנחלה, למחוז חפצו משכבר הימים, ונראה שהוא שמח בחלקו, דווקא אז גובר עליו יצרו והוא שואף לאופק רחוק יותר."
• "כול בוקר אני פוגש את היום החדש על דרך השלילה, כלומר מתעודד רק ממטלות ותלאות שהשארתי מאחורי ביום הקודם, ולשמחתי אפשר כבר למחוק אותן מהלוח; אבל אין שום דבר שאני יכול לצפות לו בכליון עיניים, לשׂושׂ עליו מראש, כמו שציפיתי בעבר להתרועעות עם בועז."
• "בזכות העובדה שבמקום להיות עסוק יומם ולילה בחדר הניתוח עומד לרשותי פנאי אינסופי, גיליתי עד כמה קרובה הכתיבה למלאכה שאותה הייתי רגיל לעשות: לחבר איבר לאיבר, לעקור ולשתול, לברוא מחדש, לַחווֹת את התחושה האלוהית של להפיח רוח בבשר."

נאמר עליו

• "רומן שמעניק משקל לחיים האינדיבידואליים על שאלותיהם הגדולות." ~ אריק גלסנר
• "זהו קיצור תולדות האדם, על חייו ומותו, ומה שבין שני הקטבים ומעבר להם. אין כאן עלילה רגילה, אלא טקסט הגותי שצומח מתוך סיפור פרטי." ~ רבקה קרן