סיפור חיי (באיטלקית: Storia della mia vita) היא אוטוביוגרפיה מאת ג'קומו קזנובה המבוססת על זיכרונותיו שפורסמה לאחר מותו ויצאה לאור לראשונה ב־1825.

דף מתוך זיכרונותיו של קזנובה בכתב ידו המקורי

  • "היה לי העונג למצוא עצמי בעמדה שבה אוכל לשמש התלמיד של עצמי, ומכורח המציאות אהבתי את המורה הזה."
  • "במהרה הפכו הנשיקות התמימות לנלהבות. מספר דקות לאחר מכן עצרנו בעצמנו והתבוננו זה בזה בתדהמה עמוקה."
  • "באותו הרגע, תוך שהיא נכונה להפיק את מלוא העוצמה מן התחושות שהסעירו אותה וכאילו עייפה מהעמדת הפנים שלה, היא חיבקה אותי בחוזקה בזרועותיה."
  • "עליו להיות גמיש, להשתדל לשאת חן, לדעת להעמיד פנים, בלתי ניתן לחדירה, שפל לעתים, גלוי עד כדי בוגדנות, תמיד להניח לאחרים לחשוב כי הוא יודע פחות ממה שהוא באמת יודע, להיות סבלן, רב־אמן בהבעות הפנים שלו וקר כקרח במצבים שבהם האחרים יתלהטו."

נאמר עליו

עריכה
  • "מי שירצה להעמיק בספר (כך, לפחות, הייתי עושה בעצמי בקריאה שנייה) כדאי לו לעמוד על היחסים בין ארבעה קדקודים שניצבים להבנתי בתשתיתו. אלה הם ההרפתקה המינית – ההרפתקה הכלכלית (היזמות וגם תאוות ההימורים!) – 'הרפתקת' התבונה, החיים ללא דת – ומעשה הכתיבה של כל ההרפתקאות הללו, הכתיבה שהיא הדרך להביט בהכול מבחוץ – אמנם לעת זקנה!" ~ אריק גלסנר