סלמאן מצאלחה
משורר דרוזי-ישראלי המגדיר עצמו גם כפלסטיני
סלמאן מצאלחה (בערבית: سلمان مصالحة; נולד ב-4 בנובמבר 1953) הוא משורר, ופובליציסט ערבי־ישראלי, הכותב בערבית ובעברית.
מתוך שיריו
עריכה- "מילים קטנות שתקו לנוח, ושיר נדם שם בחיפה מול הים."
- "משורר גולה ברוח מחפש את העבר בשאלה ברוכת תשובות."
- "משורר חוזר לשיר שלא כתב בליל השבי, וטרם שב אל המקום אותו צייר כילד בענן."
- "מכיוון שאינני בן לעם הנבחר ואינני גם מוכתר ערבי, לא יבוא איש אליי בטענות שווא שאני כביכול אנרכיסט."
- "אני יכול בנסיבות מקלות שכאלה להרשות לפעמים לעצמי להיות בן אדם קצת חופשי."
- "אני כותב בלשון העברית, שבשבילי אינה שפת אם, כדי ללכת לאיבוד בעולם. מי שלא הולך לאיבוד לא ימצא את השלם."
- "זֶה הַשִּׁיר עַל הַיֶּלֶד, שֶׁאוֹתָנוּ הוּא מַצִּיל מֵעַצְמֵנוּ, פֶּן נֹאבַד."
- "לֹא הַלָּשוֹן הִיא זוֹ שֶתַּפְרִיד בֵֵּינִי וּבֵינֵךְ. כִּי אִם – רַק בַּעֲלֵךְ."
אמרותיו
עריכה- "הבנת כוחה של מילה בלשון אדם. זהו הכוח לחרוץ, בקיר ההוויה האטום, אשנב קטן שדרכו אפשר להציץ על כל מה שעלום."
- "השפה, כל שפה, היא מרכבת השירה הדוהרת במרחבים. והשירה היא היא נזר־הבריאה של שפת האדם."
- "כל אחד מחפש את ירושלים שלו. ברגע שהוא משיג אותה, הוא פונה לחפש אותה במקום אחר."
- "פעם נוספת התקדרו השמים מעל ירושלים. גשם במאי זה דבר נדיר בעיר הזאת. אני מנגב מעל פניי את טיפות הגשם, ולפתע נראו לי כמו דמעות."