ספר זמנים

ספר זמנים הוא אחד הספרים במשנה תורה מאת הרמב"ם.

"אִם אָמַר רוֹפֵא לְחַלַּל עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת, וְרוֹפֵא אַחֵר אוֹמֵר אֵינוּ צָרִיךְ – מְחַלְּלִין עָלָיו אֶת הַשַּׁבָּת: שֶׁסְּפֵק נְפָשׁוֹת, דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת." ~ הלכות שַׁבָּת, פרק ב', א'
"אָסוּר לָאָדָם לְהַלַּךְ בַּחֲפָצָיו בַּשַּׁבָּת, וְאַפִלּוּ לְדַבַּר בָּהֶן, כְּגוֹן שֶׁיְּדַבַּר עִם שֻׁתָּפוֹ מַה יִמְכֹּר לְמָחָר אוֹ מַה יִקְנֶה, אוֹ הֵיאַךְ יִבְנֶה בַּיִת זֶה, וּבְאֵי זוֹ סְחוֹרָה יֵלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי – כָּל זֶה וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, אָסוּר: שֶׁנֶּאֱמָר 'וְדַבֵּר דָּבָר', דִּבּוּר אָסוּר; וְהִרְהוּר מֻתָּר." ~ הלכות שַׁבָּת, פרק כ"ד, א'
"הָיָה יָשֵׁן וְיָרְדוּ גְּשָׁמִים בַּלַּיְלָה, וְנִכְנַס לְתוֹךְ הַבַּיִת וּפָסְקוּ הַגְּשָׁמִים – אֵין מַטְרִיחִין אוֹתוֹ לַחְזֹר לַסֻּכָּה, כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה; אֵלָא יִישַׁן בְּבֵיתוֹ, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר." ~ הלכות שופר וסוכה ולולב, פרק ו', י'
"זה שאנו עושין בחוצה לארץ כל יום טוב מאלו שני ימים מנהג הוא. ויום טוב שני מדברי סופרים הוא ומדברים שנתחדשו בגלות. ואין עושין בני ארץ ישראל שני ימים טובים אלא בראש השנה בלבד." ~ הלכות שביתת יום טוב, פרק א', כ"א
"חולו של מועד אף על פי שלא נאמר בו שבתון הואיל ונקרא מקרא קדש והרי הוא זמן חגיגה במקדש אסור בעשיית מלאכה כדי שלא יהיה כשאר ימי החול שאין בהן קדושה כלל." ~ הלכות שביתת יום טוב, פרק ז', א'
"מנהג קריאת ההלל בימי חכמים הראשונים כך היה. אחר שמברך הגדול שמקרא את ההלל מתחיל ואומר הללויה וכל העם עונין הללויה וחוזר ואומר הללו עבדי ה' וכל העם עונין הללויה." ~ הלכות מגילה וחנוכה, פרק ג', י"ב