משלי
הספר העשירי בתנ"ך
(הופנה מהדף ספר משלי)
משלי הוא מ"ספרי החוכמה" בתנ"ך שתכליתם חינוכית, ובהם מנסה החכם להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה. מגילה זו מיוחסת על פי המסורת לשלמה המלך, אך על פי חוקרי המקרא ספר משלי לא נכתב על ידי כותב אחד בזמן אחד, אלא הוא אוסף של משלים מתקופות שונות.
- "לֵךְ אֶל נְמָלָה, עָצֵל! רְאֵה דְרָכֶיהָ, וַחֲכָם." ~ פרק ו, פסוק ו
- "בֵּן חָכָם - יְשַׂמַּח אָב, וּבֵן כְּסִיל - תּוּגַת אִמּוֹ."[1] ~ פרק י, פסוק א
- "באין תחבולות יפול עם ותשעוה ברוב יועץ." ~פרק יא, פסוק יד
- "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ, וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם." ~ פרק ט, פסוק יז
- "דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה." ~ פרק יב, פסוק כה
- "פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר, וְעָרוּם יָבִין לַאֲשֻׁרו." ~ פרק יד, פסוק טו
- "מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה." ~ פרק טו, פסוק א
- "בְּכָל מָקוֹם עֵינֵי ה', צֹפוֹת רָעִים וטוֹבִים." ~ פרק טו, פסוק ג
- "טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם, מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ." ~ פרק טו, פסוק יז
- "לֵב אָדָם יְחַשֵּׁב דַּרְכּוֹ, וַה' יָכִין צַעֲדוֹ." ~ פרק טז, פסוק ט
- "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר." ~ פרק טז, פסוק לב
- "עִקֶּשׁ לֵב - לֹא יִמְצָא טוֹב." ~ פרק יז, פסוק כ
- "לֵב נָבוֹן יִקְנֶה דָּעַת, וְאֹזֶן חֲכָמִים תְּבַקֶּשׁ דָּעַת." ~ פרק יח, פסוק טו
- "נזם זהב באף חזיר, אישה יפה וסרת טעם." ~ פרק יא, פסוק כב
- "למה זה מחיר ביד כסיל, לקנות חכמה ולב אָיִן." ~ פרק יז, פסוק טז
- "טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ, מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב." ~ פרק יז, פסוק א
- "גם מתרפה במלאכתו, אח הוא לבעל משחית." ~ פרק יח, פסוק ט
- "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן." ~ פרק יח, פסוק כא
- "מָצָא אִשָּׁה, מָצָא טוֹב - וַיָּפֶק רָצוֹן מה.'" ~ פרק יח, פסוק כב
- "קֹנֶה-לֵּב, אֹהֵב נַפְשׁוֹ; שֹׁמֵר תְּבוּנָה, לִמְצֹא-טוֹב. עֵד שְׁקָרִים, לֹא יִנָּקֶה; וְיָפִיחַ כְּזָבִים יֹאבֵד." ~ פרק יט, פסוק ח-ט
- "שְׁמַע עֵצָה, וְקַבֵּל מוּסָר לְמַעַן, תֶּחְכַּם בְּאַחֲרִיתֶךָ. רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב-אִישׁ; וַעֲצַת ה', הִיא תָקוּם." ~ פרק יט, פסוק כ-כא
- "טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת, גַּם אֶל פִּיהוּ לֹא יְשִׁיבֶנָּה." ~ פרק יט, פסוק כד
- "רע רע יאמר הקונה, ואוזל לו אז יתהלל."[2] ~ פרק כ, פסוק יד
- "שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ." ~ פרק כא, פסוק כג
- "בנפול אויביך אל תשמח, ובכשלו אל יגל לבך." ~ פרק כד, פסוק יז
- "כִּי בְתַחְבֻּלוֹת, תַּעֲשֶׂה-לְּךָ מִלְחָמָה; וּתְשׁוּעָה, בְּרֹב יוֹעֵץ." ~ פרק כד, פסוק ו
- "אם רעב שונאך האכילהו לחם, ואם צמא השקהו מים." ~ פרק כה, פסוק כא
- "חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו, מִשִּׁבְעָה, מְשִׁיבֵי טָעַם." ~ פרק כו, פסוק טז
- "אַל-תִּתְהַלֵּל בְּיוֹם מָחָר כִּי לֹא-תֵדַע מַה-יֵּלֶד יוֹם." ~ פרק כז, פסוק א
- "ט֭וֹבָה תּוֹכַ֣חַת מְגֻלָּ֑ה מֵֽאַהֲבָ֥ה מְסֻתָּֽרֶת." ~ פרק כז, פסוק ה
- "נֶאֱמָנִים פִּצְעֵי אוֹהֵב וְנַעְתָּרוֹת נְשִׁיקוֹת שׂוֹנֵא." ~ פרק כז, פסוק ו
- "מְכַסֶּה פְשָׁעָיו, לֹא יַצְלִיחַ וּמוֹדֶה וְעֹזֵב יְרֻחָם." ~ פרק כח, פסוק יג
- "אִישׁ אֱמוּנוֹת, רַב-בְּרָכוֹת וְאָץ לְהַעֲשִׁיר, לֹא יִנָּקֶה." ~ פרק כח, פסוק כ
- "חֶרְדַּת אָדָם, יִתֵּן מוֹקֵשׁ וּבוֹטֵחַ בַּה' יְשֻׂגָּב." ~ פרק כט, פסוק כה
- "אֵשֶׁת-חַיִל, מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ." ~ פרק לא, פסוק י
- "שֶׁקֶר הַחֵן, וְהֶבֶל הַיֹּפִי אִשָּׁה יִרְאַת-ה', הִיא תִתְהַלָּל." ~ פרק לא, פסוק ל
על ספר משלי
עריכה- "שלושה ספרים כתב [שלמה]: משלי, קהלת ושיר השירים. אי זה מהן כתב תחלה? רבי חייא רבה ורבי יונתן: רבי חייא רבה אמר: משלי כתב תחלה ואחר כך שיר השירים ואחר כך קהלת. ומייתי לה מהאי קרא: 'וידבר שלושה אלפים משל' - משל זה ספר משלי, 'ויהי שירו חמישה ואלף' - זה שיר השירים, וקהלת בסוף אמר. מתנייתא דרבי חייא רבה פליגא על הדין שמעתא. מתניתא אמרה: שלשתן כתב כאחת. ושמעתא אמרה: כל חד וחד בפני עצמו. תני רבי חייא רבה: רק לעת זקנת שלמה שרתה עליו רוח הקודש ואמר שלושה ספרים משלי וקהלת ושיר השירים. רבי יונתן אמר: שיר השירים כתב תחלה ואחר כך משלי ואחר כך קהלת. ומייתי לה רבי יונתן: מדרך ארץ כשאדם נער אומר דברי זמר, הגדיל אומר דברי משלות, הזקין אומר דברי הבלים. רבי ינאי חמוי דרבי אמי אמר: הכל מודים שקהלת בסוף אמרה. ~ שיר השירים רבה א
קישורים חיצוניים
עריכההערות שוליים
עריכה